אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ. נ' דיין

בנק הפועלים בע"מ. נ' דיין

תאריך פרסום : 08/03/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
11966-07-10
04/03/2012
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ.
הנתבע:
יוסף דיין

החלטה

בפני בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן מפני תביעתו המתוקנת של התובע. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה כנגד הנתבע, על סך נומינלי של 173,924 ₪, בגין יתרת חוב שנוצרה, לפי הנטען, עקב אי עמידה בתנאי ארבע הלוואות שנטל הנתבע, והעמדתן לפירעון מיידי אצל התובע. יצויין, כי בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם (כתוארו אז) נ' פלקס הסכימו הצדדים על כריתת הסדר שבסופו של יום לא נכרת, ולפיכך ובהתאם להחלטה מיום 13.2.11 הוגש כתב תביעה מתוקן, נשוא הבקשה שלפני.

הנתבע איננו חולק על כך שפיגר בתשלומי ההלוואות, אולם לשיטתו פיגר בתשלום שתי הלוואות בלבד, וחוב הפיגורים שלו עומד על כ- 11,000 ₪ בלבד (חלף סך של 50,000 ₪, כטענת התובעת). עיקר טענת המבקש הוא, כי ביצוע התשלומים על פי ההלוואות סוכל לפרק זמן קצר, נוכח עיקולים שהוטלו על חשבונות הבנק שלו ועל משכורתו על ידי צד שלישי (בנסיבות שפורטו בבקשה ואשר לעת הזו אין מקום לפרטן), ובנסיבות אלה, עצם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי נעשתה שלא כדין ומהווה שימוש בזכות שלא בתום לב. עוד טוען המבקש טענות לאקוניות בדבר היותם של חוזי ההלוואה בבחינת חוזים אחידים ובהם תניות מקפחות (כבר עתה ייאמר כי לא מצאתי ממש בטענה זו, שאיננה מבהירה ולו ראשית הגנה למבקש).

התובע מבהיר, בין היתר, כי היה זכאי להעמיד את מלוא ההלוואות לפירעון מיידי, הן לנוכח העובדה שאין חולק, כי פיגר בפועל בביצוע התשלומים העיתיים והן בהתחשב בהוראות ההסכמיות שבין הצדדים, לפיהן אף די בהטלת עיקול על חשבונו של המבקש על מנת להוביל להעמדתן לפרעון מיידי. לגופם של דברים טוען התובע, כי בניגוד לנטען, שלוש מתוך ארבע ההלוואות שניתנו לנתבע היו בפיגור, וכי ממילא, על הנתבע מוטל הנטל להוכיח כי סכום החוב שבפיגור שונה מזה הנקוב בספרי התובע (ואשר צורפו במהלך הדיון כת/1).

עיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם, ושמעתי את הצדדים שבפני. שוכנעתי, כי אין לקבל את הבקשה, אלא בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.

הלכה למעשה, כפי שמציינת התובעת, מודה הנתבע למצער בפיגור בתשלום שתיים מן ההלוואות, ועד למועד הדיון לא פרע ולו את החוב שבפיגור, לשיטתו (חרף התחייבויות שאף ניתנו במהלך הדיון בפני כב' הרשם, כתוארו אז, נ' פלקס, בחודש דצמבר 2010). לא ראיתי מה מנע מן הנתבע – אשר התחייב כאמור לפרוע ולו את הפיגור לפי שיטתו וזאת עוד במעמד הדיון הקודם - לעשות כן, במיוחד בהתחשב בזמן הממושך שהיה לו לפעול על מנת להקטין את חובו לתובע. לכך יש ליתן משקל כשבבקשה כגון דא, התולה ולו בעיקרה את יהבה על היעדר תום לב מצד התובע, עסקינן.

זאת ועוד: הנתבע אף אינו מכחיש, כפי הנראה, כי בהסכמי ההלוואה שניטלו מופיעות תניות, המתירות לתובע להעמיד את מלוא ההלוואות לפירעון מיידי (ראו, למשל, סעיף 13 להסכמי ההלוואה השונים). זאת, לרבות בנסיבות בהן הוטל עיקול על חשבונו או נוכח פיגור בתשלומיהן. אלא שלטענת הנתבע, עסקינן בתניות מקפחות בחוזה אחיד. אולם כידוע, אין בטענה סתמית, שלא מפרטת מהו היסוד המקפח במי מן ההסכמים, כמו גם כיצד ומדוע, בשים לב למכלול תנאי החוזה ולתכליותיו (לרבות התמורה שמקבל הלקוח במסגרתו), יש בכך כדי להקנות למשיב יתרון בלתי הוגן, כדי לשמש כהגנה אפשרית מפני התביעה (השוו: ע"א (ת"א) 3440/05 סגל נ' בנק אגוד לישראל בע"מ דינים מחוזי לח (7) 695 והאסמכתאות שם).

נותרנו, למעשה, עם טענת המבקש, לפיה עקב העיקולים שהוטלו נגדו על ידי הצד השלישי, נבצר הימנו לפרוע את התשלומים בגין ההלוואה. דומני, שעצם העובדה שהוטלו עיקולים על חשבונותיו ועל משכורתו על ידי צד שלישי איננה יכולה להיזקף לחובתו של התובע, שעה שבזכויות ובאינטרסים שלו עסקינן ובהתחשב בכך שהתובע ניאות להעמיד לטובת הנתבע את ההלוואות נשוא התובענה, שמשמעותן – הלכה למעשה, הינה תשלום כספים לידי הנתבע, שגם הוא אינו חולק על כך שלא שולמו במלואם על פי הוראות ההסכם. אולם כאמור, על פי הוראות ההסכם עצם הטלת עיקול עשוי לשמש כעילה להעמדת ההלוואות לפירעון מיידי. בנסיבות אלה, שעה שמחד טוען הנתבע (לאקונית, יש לומר), לחוסר תום לב בעצם העמדת ההלוואות לפירעון מיידי, אולם מאידך לא שילם עד עתה את סכום ההלוואות שבפיגור, אף לא לשיטתו, לא ניתן להעריך כגבוהים את סיכויי הגנתו בנסיבות אלה. זאת גם בהתחשב בסתמיות הטענה – מבחינת היבטיה העובדתיים, כפי שפורטו בפסקה 11 לתצהיר הנתבע.

הוא הדבר גם באשר לסכום החוב שבפיגור, בעניינו עמדות הצדדים מקוטבות. הנתבע הסתמך, בין היתר לפי הנטען בחקירתו הנגדית, על תלושי המשכורת שלו (בהן הופיעו אסמכתאות בדבר ההלוואות ופירעונן מעת לעת). אולם הנתבע לא הבהיר בכל דרך מדוע לשיטתו שגוי הרישום בספרי הבנק, ולפיו מצויות היו שלוש מן ההלוואות שניטלו בפיגור בסך כולל של כ- 51,111 ₪ נכון ליום 9.9.11 (ת/1). כידוע, על נתבע המבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי העניין ולפרטי העובדות שעליהן מבוססת ההגנה הנטענת. אין די בהעלאת טענות כלליות. כך, למשל, טענה סתמית בדבר היעדר חוב, פירעונו, או טענה כללית ולא מפורטת לקיומו של נזק בר קיזוז כנגד סכום התביעה לא תזכה נתבע ברשות להתגונן (השוו, למשל: ע"א 146/68 דולגין נ' ישועה פ"ד כב (2) 302 ; ע"א 373/69 חונן נ' חגור מושב עובדים להתיישבות שיתופית פ"ד כג (2) 347 ; ע"א 431/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מג(2) 362 ; 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מה (3) 585 ; ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה (פורסם במאגרים המשפטיים)]. בנסיבות אלה, חרף זמן רב שחלף, אף לא עלה בידי הנתבע להראות כי סיכויי הגנתו גם לעניין שיעור החוב שבפיגור גבוהים הם.

בשולי הדברים ייאמר, כי לא מצאתי ממש בעתירת המבקש לדחיית התובענה על הסף עקב איחור נטען בהגשת כתב תביעה מתוקן ולו כטעם לקבלת הבקשה לרשות להתגונן, הן בהתחשב בכך שהדין מורנו כי אין לדחות תובענה על הסף מקום שלכאורה ניתן לנקוט בהליך דיוני חמור פחות, ובהתחשב בכך כי גם לו אניח שהיה איחור בהגשת כתב התביעה המתוקן והתובענה היתה נמחקת, דבר לא היה מונע מן התובע להגישה מחדש. הוא הדבר עם הטענה הקשורה עם אי קבלת מכתב התראה על ידי התובע. בין כך ובין כך, דומני שמאז חודש אוקטובר 2010, מאז הוגשה התובענה המקורית עובר לתיקונה, היה בידי הנתבע די והותר סיפק על מנת להזדרז ולנסות לפרוע ולו את החוב שבפיגור לשיטתו, כך שהלכה למעשה איני מוצא לטענה זו נפקות של ממש.

בנסיבות אלה, דומני שסיכויי הגנתו של הנתבע תלויים על בלימה. יחד עם זאת, שעה שעסקינן בדיון בערכאה ראשונה, בהתחשב בכך שאין חולק על פיגורי הנתבע בהלוואות (בניגוד לשיעורו של הפיגור – אשר על פי ספרי הבנק עולה על 51,000 ₪ ולמספר ההלוואות שבפיגור), משיקולי חסד ועל מנת שלא לחסום במלואה את אפשרות הנתבע להתגונן מפני התביעה, תינתן לו רשות להתגונן מפני התובענה ככל שיפקיד בקופת בית המשפט תוך 30 יום סך כולל של 30,000 ₪, מתוכם יועברו לתובע כבר עתה 13,000 ₪, מהם 11,000 ₪ על חשבון פיגורי הנתבע ו- 2,000 ₪ על חשבון הוצאות התובע עד כה. היה והסכום שעל אודותיו הוריתי לא יופקד, בחלוף המועד שנקצב תידחה בקשת הרשות להתגונן.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים. לעיוני ביום 1.5.12.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ב, 04 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ