אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' שמש ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' שמש ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
49551-12-11
23/09/2013
בפני השופט:
גילה ספרא-ברנע

- נגד -
התובע:
1. קולקופסקי ערן
2. קולקופסקי רימונדה

הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעים מס' 2 ו-3. המבקשים והנתבעים מס' 1 ו-4, שמש ששון אילן ושמש רות, היו ערבים להלוואה שניתנה לחברה אכזיב אחזקות בע"מ (להלן: "החברה"), שניהלה חשבון בבנק המשיב, על פי כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה מיום 10/8/06 (נספח ב' לכתב התביעה). יתרת החוב בהלוואה זו הגיע ביום הגשת התביעה (27/12/11) לסך 381,683 ₪. נגד החברה ניתן צו הקפאת הליכים בתיק פר"ק 20049-12-09 ונגד נתבעים מס' 1 ו-4 ניתן ביום 12/3/12 פסק דין בהעדר הגנה, לפי שיעורי חובו של כל אחד מהם (הנתבע מס' 1 ערב לכל חובות החברה מכח כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום, נספח ט' לכתב התביעה).

המבקשים העלו מספר טענות הגנה, לפיהן אכן חתמו כערבים להלוואה שניתנה לנתבע מס' 1 (מכונה ע"י המבקשים "שמש") ביום 24/8/06 לצורך רכישת ציוד להקמת ספא וגן אירועים. המבקשים טוענים כי המבקש מס' 1 היה שותפו של הנתבע מס' 1 עד שנת 2008, בחברה אחרת, כפר הנופש אכזיב בע"מ, אז הועברו מניותיו של המבקש מס' 1 לשמש. המבקשים טוענים כי עקב קשיים כלכליים מכר שמש בשנת 2009 את הציוד שנקנה בהלוואה, וכי המבקשים לא היו שותפים פעילים בחברה, אלא כל הפעילות בוצעה ע"י שמש.

המבקשים מפרטים עוד כי מר שמש הוא החתום על כל המסמכים מול המשיבה, כי ניהל במשך זמן רב ובידיעת המשיב "גלגול צ'קים" תקופה ממושכת, נטל לאחר העברת מניות המבקש הלוואות רבות ללא ידיעת המבקשים וללא חתימתם, תוך הסתמכות על ערבות המבקשים וללא שהמשיב יידע את המבקשים כנדרש בחוק ובכלל. המבקשים טוענים כי התנהלות המשיב גרמה להם לנזקים עקב שינוי מצבם לרעה, כניסת החברה להליכי פירוק ומכירת הציוד, שנקנה בכספי ההלוואה לה ערבו המבקשים. לתמיכה בטענות צירפו המבקשים לבקשתם תצהירים שלהם, הודעה על העברת מניות בחברת כפר הנופש אכזיב בע"מ מאת המבקש מס' 1 לידי הנתבע מס' 1, מר שמש, מיום 15/7/08 (נספח א' לבקשה), פרוטוקול בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שתי החברות בתיק פר"ק 20049-12-09 מיום 20/12/09 (נספח ב' לבקשה, המהווה גם נספח י' לכתב התביעה) ומכתב בכתב ידו של מר שמש מיום 1/3/12 (נספח ג' לבקשה).

בדיון, שהתקיים לפניי ביום 11/2/13, נחקר בהמלצתי רק המבקש מס' 1, מאחר ותצהירי המבקשים היו זהים. בחקירתו התברר כי זכויות החתימה בחשבון החברה ניתנו למר שמש בלבד בצירוף חותמת, אך אין מסמך שלם, המעיד כי ההחלטות, במעמד מי מהנתבעים 2 עד 3 (בני הזוג שמש) נתקבלו בנוכחות המבקשים או מי מהם. כ-מש/1 צורף רק חלק ממכתב של עו"ד דוד גל ממשרד עו"ד וייסגלס מיום 17/4/05 המעיד כי "ההחלטות שנתקבלו ע"י הדירקטוריון של התאגיד, המפורטות בפרוטוקול מיום 14.4.05, המצ"ב, התקבלו כדין ובסמכות...". המסמך הינו בן עמוד אחד, קטוע ואינו חתום. ניסיון בירור הסיבה לכך בדיון נכשל, לאחר שב"כ המשיב העיד כי אין לו את ההמשך ולא מצא אותו (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 29-30). למכתב החלקי צורפו שני פרוטוקולים של אסיפת בעלי המניות של החברה, שניהם חתומים ע"י הנתבעת מס' 3 בלבד וע"י רו"ח אביטן פרץ. אין בטענת ב"כ המשיב לפיה כל בעלי המניות נוכחים כדי לשלול את העובדה שהמבקשים לא היו נוכחים. ההיפך הוא הנכון. ראשית שני הפרוטוקולים חתומים ע"י גב' שמש בלבד, שנית, בפרוטוקול הראשון בו נכתב כי נוכחים כל בעלי המניות נכתב כי הוחלט לוותר על דרישות פורמליות אם לא נתקיימו. בפרוטוקול השני, מאותו יום, נכתב במפורש כי המשתתפים הם רק שמש רותי. המבקש הכחיש את הטענה כאילו נכח בישיבה (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 12-14). גם הטענה לפיה מסמכים אלה הוצגו לבנק בקשר עם החייאת פעילות מר שמש בחשבון החברה לא הוכחה, כפי שקבעתי בדיון (החלטה בעמ' 3 לפרוטוקול). לו היו המסמכים מוגשים לבנק, כפי שיש לעשות בעת פתיחת חשבון של תאגיד, לא היתה סיבה לא להגישם עם כתב התביעה. בנספחי כתב התביעה נכתב כי "בישיבה שהתקיימה כדין במשרדי החברה בתאריך 17.4.05 החליטה על פתיחת חשבון", בעוד שהמסמכים מש/1 נושאים את תאריך הישיבה 14/4/05. אין צורך להרחיב בעניין חוסר אמינותם של המסמכים, הממנים את הנתבעת מס' 3 כמנהלת יחידה, היא ממנה את הנתבע מס' 2 כבעל זכויות חתימה יחיד, והכל ללא נוכחות וחתימה של המבקשים או של בא כחם, ששמו נזכר במסמכי המשיב עוד משנת 2001.

לא נסתרה טענת המבקשים לפיה מעולם לא היו בעלי מניות בחברה אכזיב אחזקות בע"מ, אלא בחברת כפר הנופש אכזיב בע"מ, בה בעלי המניות הם המבקש מס' 1 והנתבע מס' 2, ששניהם גם רשומים כמנהלים, נכון לשנת 2005 (חלק מנספח א' לכתב התביעה, פרוטוקול, עמ' 4, שורות 3-4).

לא נסתרה טענת המבקשים לפיה ההלוואה ניתנה לרכישת ציוד, ובשלב זה של הדיון בבקשת רשות להתגונן רשאים המבקשים להעלות טענות בעל פה נגד מסמך בכתב (ד. בר אופיר, "סדר הדין המקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה תשיעית, עמ' 294-295 וההפניות שם). המבקשים טענו את הטענה בדבר מטרת ההלוואה בבקשה (סעיף 2) ובתצהיריהם (סעיף 3). על כן הטענה להרחבת חזית אינה נכונה, ורק בטעות לא ניתנה החלטה בדיון (פרוטוקול, עמ' 4, שורות 21-29).

המבקש בחקירתו לא שלל אפשרות שחתם על בקשת ההלוואה וכתב הערבות, למרות שנכתב בהם כי מטרת ההלוואה הינה "פריסת הלוואה וארגון החוב", למרות שידע כי התכוון לחתום על הלוואה לקניית ציוד. כמו כן לא שלל המבקש אפשרות שהציוד נקנה לפני חתימתו מהלוואות, וההלוואה שניתנה בקשר עם ערבותו נועדה לכיסוי ההלוואות שניתנו לרכישת הציוד (פרוטוקול, עמ' 4, שורה 31 עד עמ' 5, שורה 17, מש/2). גירסה זו סבירה יותר שכן בדיון בתיק פר"ק 20049-12-09 נאמר כי הציוד נקנה בשנת 2005 ועובדה זו תואמת יותר את פתיחת החשבון לצורך חידוש הפעילות בשנת 2005. המבקשים חתמו על הבקשה והערבות להלוואה רק בשנת 2006, כזכור.

טענת המבקשים לפיה לא קיבלו מהבנק התראות על אי עמידת החברה החייבת בהתחייבויותיה, עד לקריסתה לא נסתרה, אף כי המבקש הודה כי קיבל הודעות תקופתיות בעניין ערבותו. יצויין כי ההודעות, עליהן נשאל המבקש, לא הוצגו ולא ניתן לדעת את תוכנן, אלא הוגשו רק מכתב התראה לפני תביעה מיום 23/11/09 ומכתב התראה לפני מימוש פקדון מיום 24/11/09 (שם, עמ' 5, שורות 18-31 ומש/3). יצויין כי נוסח המכתבים אינו תואם את הוראות סעיף 26 לחוק הערבות וההתראה לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 אינה רלוונטית כלל, באשר המשיב לא היה זכאי להגיש את התביעה ללשכת ההוצל"פ.

לאחר ששמעתי את החקירה הנגדית הארוכה ואת סיכומי הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, אני מחליטה לתת למבקשים רשות להתגונן בפני התביעה בטענה אחת:

המבקשים או מי מהם לא היו בעלי מניות בחברה, ולא שותפים בניהול החשבון. המבקשים טוענים כי ערבו להלוואה ספציפית, וכי המשיב המשיך ונתן לחברה אשראי על סמך ערבות המבקשים, והכל ללא עדכונם. הטענה מתפצלת ונתמכת במספר טענות משנה לפיהן המשיב לא נתן לערבים, שאינם בעלי מניות, לא מנהלים ולא בעלי זכות חתימה בחשבון החברה, הודעות על אי עמידת החברה בהסכם ההלוואה (סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967); אפשר לחברה לפעול ב"גלגול צ'קים" לאחר שכבר נכנסה לקשיים כלכליים, וזאת ללא בדיקה של טיב העסקאות שמאחורי הצ'קים שהופקדו לניכיון, תוך הפרת חובת הזהירות שלו כבנק סביר; אי מסירת הודעות על קשיי החברה בסמוך להתרחשותו איפשר לנתבעים מס' 2 ו-3 למכור את הציוד של החברה ובכך להעמיד את המבקשים יחד עם יתר נושי החברה בפני שוקת שבורה; מתן הלוואות רבות ללא הצדקה כלכלית; עירוב בין חשבון הנתבע מס' 2 לחשבון החברה. יצויין כי המבקשים פירטו את הטענות כדבעי, הטענות מתחזקות מהמסמכים החסרים והבעייתיים בעניין זכויות החתימה בחברה, באי הגשת בקשת רשות להתגונן ע"י הנתבעים מס' 2 ו-3, בעובדה שהמשיב אישר כי היה חשבון לא פעיל ובביקור יזום של הסניף במקום "הוחלט לחדש את הפעילות" (חלק מנספח א' לכתב התביעה). לעניין אי עמידת המשיב בחובת ההודעה לערבים לא יכולה להיות מחלוקת כי המשיב, במשלוח ההתראה בחודש נובמבר 2011 לא עמד בתנאי סעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 בהתחשב בעובדה שהפיגור בהלוואה נשוא כתב הערבות הגיע ביום הגשת התביעה לסך 186,397 ₪ כאשר ההחזר החודשי עמד על 7,208 ₪. חישוב פשוט מגלה כי מדובר בכשנתיים של פיגור בתשלומים. גם מתן הלוואות ה"נסיון לגישור" בחודשים ספטמבר אוקטובר 2009 מעיד כי היה פיגור בהלוואות. המשיב לא הגיש תביעה נגד כל הנתבעים בשנת 2009 עת קמה העילה, אלא המשיך ונתן לחברה עוד הלוואות, גם בהן לא עמדה החברה. גם לאחר משלוח מכתב ההתראה היחיד בחודש נובמבר 2009, ולאחר שהחברה נכנסה להקפאת הליכים, לא נעשה דבר עד הגשת התביעה כאן בחודש דצמבר 2011 (לא ניתן צו הקפאת הליכים נגד בעלי המניות). יש תימוכין לטענת המבקשים כי שתיקת המשיב סייעה לנתבעים מס' 2 ו-3 למכור את נכסי החברה, ובכך נגרם למבקשים נזק.

עינינו הרואות כי ישנן שאלות רבות, הדורשות בירור ושמיעת הוכחות, ואני נותנת למבקשים רשות להתגונן ביחס למלוא סכום התביעה.

הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד יקבעו בפסק הדין הסופי.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשע"ד, 23 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ