אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' רומטק מימון ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' רומטק מימון ואח'

תאריך פרסום : 16/02/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2644-07
16/02/2011
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מאיר
הנתבע:
רומטק מימון בע"מ

החלטה

1. לפניי בקשת רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעים - חברת רומטק מימון בע"מ, מר זאב גורה וגב' הדס גורה, כנגד תביעת התובע - בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק" או "התובע"), הנסבה על סך של 4,588,092 ₪ .

על פי כתב התביעה, חברת רומטק מימון בע"מ (להלן: "הנתבעת 1") נטלה מהבנק הלוואות ואשראי בהיקף של 4,588,092 ₪, והנתבעים 2 ו - 3 ערבים ביחד ולחוד לחובותיה של הנתבעת 1 כלפי הבנק, בהתאם לכתב ערבות מיום 23/12/01. לטענת התובע, חלפו מועדי הפירעון של ההלוואות, אך הן טרם נפרעו, ובהתאם לכך הוא עותר לחייב את הנתבעים בסכום החוב האמור.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן שנתמכה בתצהיריהם של הנתבעים 2 ו- 3, אשר נחקרו נגדית בדיון מיום 22/2/09.

2. יש לציין, כי כשנתיים לפני הגשת התביעה הנוכחית, הגישו הנתבעים תביעה, בין היתר, כנגד הבנק (וכן כנגד גורמים נוספים בתחום שמאות המקרקעין), בגין שיתוף פעולה נטען של הבנק עם חברת צמנטכל, לשם גניבת כספים מתוך חשבון מסויים, שייועד לצורך ניהול פרוייקט אשר הנתבעת 1 שותפה לו, וזאת, לטענתם, בניגוד לאיסור לחלץ רווחים או הון עצמי טרם חילוץ האשראי המושקע, ותוך העלמת עין מצד שמאי המקרקעין, שפיקחו על הליווי הבנקאי של הפרוייקט. במסגרת אותה תביעה (ת"א 2221/05), עתרו הנתבעים לחייב את התובע ואת הגורמים-המפקחים בסכום של 14,406,545 ₪ , בגין שורה של עילות.

במסגרת ההליך הנוכחי, הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב הליכים בתביעה הנוכחית עד להכרעה בתביעה האמורה (ת"א 2221/05).

בהחלטתי מיום 2/3/08 דחיתי את הבקשה מהטעם שקיים שוני בין הטענות העובדתיות ועילות התביעה שניצבות ביסוד כל אחד מההליכים - תביעת הנתבעים נסבה על טענות בדבר ניהול בלתי תקין של חשבון הליווי של פרוייקט הבנייה, בעוד שהתביעה הנוכחית נסבה על אי פירעון האשראי שניתן לנתבעת 1, ואשר להבטחת תשלומו ערבו הנתבעים 2 ו- 3. בהתאם לכך, קבעתי כי תביעת הנתבעים אינה צפויה לייתר את התביעה הנוכחית, וגם לא להפך.

הנתבעים הגישו ערעור על החלטתי, אשר התקבל בפסק דינה מיום 23/3/10 של כב' השופטת שרה ברוש, ובהתאם לעמדתה, דנתי בשנית בבקשה, במסגרת החלטתי מיום 27/5/10, והגעתי שוב למסקנה הראשונית, בדבר העדר הצדקה לעיכוב הליכים.

עוד ראוי לציין, כי הצדדים פנו להליך גישור, שהתנהל במשך תקופה מסויימת, וכן כי תביעת הנתבעים בת"א 2221/05 מצויה בשלב ההוכחות.

השתלשלות זו מסבירה את העיכוב שחל במתן הכרעה בהחלטה זו.

3. בנוסף, בין הנתבע 2 וחמש חברות נוספות לבין מר דן עופר, חברת אל-תום השקעות בע"מ וחברת אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ, התנהל הליך בוררות בפני כב' הבורר עו"ד יואב אניספלד (פסק הבוררות צורף כ-מש/10). במסגרת טיעוניו בהליך הנוכחי, מסתמך התובע על פסק הבוררות, בטענה שיש בו בכדי לגבש מעשה בית דין כלפי חלק מטענות ההגנה של הנתבעים.

בהקשר זה, יש לציין, כי פסק הבוררות בוטל חלקית בהליך הפ"ב 407/08, באופן שעניין מסויים הושב אל הבורר לדיון. לאחר מכן, התבקש ביטול פסק הדין, כך שפסק הבוררות יוחזר על כנו בשלמותו, והבקשה נדחתה בפסק דינו מיום 3/2/10 של כב' השופט אליקים רובינשטיין (רע"א 4597/09).

עקרון מעשה בית דין והרציונלים הניצבים ביסודו, הוסברו בהרחבה בפסק דין שניתן לאחרונה בע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות (5/1/11), ובו הוסבר הרעיון הידוע, שלפיו דוקטרינת מעשה בית דין כוללת שני עקרונות מרכזיים - השתק עילה והשתק פלוגתא. כלל השתק עילה חל במקרה שבו התביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין בעלי הדין או חליפיהם, ככל שהיא מבוססת על עילה זהה, וזאת על מנת למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד בדיון בעניין שנדון זה מכבר. המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים, והוא נבחן בדרך מרחיבה, כך שעקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה דומה בשני ההליכים, ואפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת.

כלל השתק הפלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לדון בכל סוגייה, עובדתית או משפטית, אשר נדונה בין הצדדים בעבר, בתנאי שסוגייה זו היא חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה במסגרת ההליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלדון בעניינה מחדש בהליך נוסף, וזאת גם אם עילתו שונה מעילת התביעה הראשונה.

בפסק הדין האמור הובהרו התנאים הפורמליים להתגבשותו של מעשה בית דין:

"תנאי להיווצרות השתק דיוני מטעמי מעשה בית דין הוא בקיומה של זהות בין בעלי הדין (או חליפיהם) שלקחו חלק בהליכים השונים. כלל זה בנוי על הרעיון כי אין משתיקים אדם בטענת מעשה בית דין אם לא היתה לו שעת כושר בעבר להציג את טענותיו בפני בית המשפט (ע"א 440/70 ע'אנם נ' ע'אנם, פ"ד כו(2) 829, 838 (1972); ענין צוריאנו, בעמ' 681). דרישת זהות הצדדים נועדה להבטיח כי תינתן הזדמנות לכל בעל דין לטעון את טענותיו בפני בית המשפט, אך בה בעת גם להבטיח, כי מי שכבר ניתן לו יומו בבית המשפט, לא ישמיע דברו בשנית, "למען יהיה סוף לריב ולדיונים" (ע"א 258/88 פיכטנבאום נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2) 576, 580 (1990)). הדרישה לזהות הצדדים בהליך המוקדם והמאוחר לצורך החלת עקרון "מעשה בית דין" מוסברת גם בשימור ה"הדדיות הדיונית", במשמע ש"אין אדם נהנה מזכייה במשפט אלא אם גם יריבו היה נהנה ממנה אילו ניתן פסק הדין לטובתו (עניין צוריאנו, שם; מיכאל קרייני "התביעה הייצוגית בישראל- על פרשת דרכים" דין ודברים א' 449, 489 (2004) (להלן: קרייני); השוו: זלצמן, בעמ' 540; קרייני, בעמ' 499-500; דורון מנשה "הערך שבשימור תנאי ההדדיות בדוקטרינת השתק פלוגתא" עיוני משפט כג(2) 343, 345 (2000) (להלן: מנשה); ע"א 9647/05 פוליבה נ' מדינת ישראל- אגף המכס והמע"מ, פסקה 33 (לא פורסם, 22.7.2007 ) (להלן: ענין פוליבה))".

בהמשך פסק הדין נקבע, כי היצמדות קשיחה לדרישת הזהות המלאה בין הצדדים בשני ההליכים עלולה, בפועל, לעודד ריבוי התדיינויות, על דרך עקיפת דרישת הזהות בדרכים שונות המאפשרות לדון מחדש בסוגייה אשר נדונה והוכרעה, תוך החלפת הצדדים להליך באופן מלאכותי וללא הצדקה עניינית. לצורך התמודדות עם חשש זה, נקבעו חריגים לכלל בדבר זהות הצדדים בשני ההליכים, אשר בהתקיימם, גם מי שלא היה צד להליך הראשון, עשוי להיות מחוייב לתוצאותיו:

קיומה של "קרבה משפטית" בין בעלי הדין בהליכים השונים, העשויה להיווצר, בין היתר, כתוצאה מקשרים משפחתיים, מסחריים, או מכח זיקה משותפת לענין כספי מסויים. המבחן לכך הוא האם קיימים שיקולים של מדיניות משפטית המצדיקים השוואת מעמדו של בעל דין בהליך הנוכחי למעמדו של בעל דין בהליך הקודם, וקשירתו לתוצאותיו. נקבע, בין היתר, כי תתקיים קרבה משפטית בין בעלי הדין כאשר לבעל דין בהליך הנוכחי היה ענין ממשי בנושא שנדון בהליך הקודם, הוא ידע על קיומו, והיתה לו הזדמנות להצטרף להליך. במקרה מעין זה, ייתכן שיש בכך משום גילוי עמדה שבעל הדין אינו חפץ להיות צד להליך, וכי הוא מקבל את תוצאות ההתדיינות, גם אם הן נגדו. לאור זאת, בקביעת "קרבה משפטית" בין הצדדים בהליכים שונים לצורך החלת מעשה בית דין, נדרשת גישה זהירה, בכדי שלא לפגוע פגיעה בלתי ראויה בזכותם הדיונית של מתדיינים להביא את דברם בפני בית המשפט;

"כלל ההזדמנות" לפיו במקרה שבו ניתנה לצד בהליך הזדמנות מלאה להציג את טענותיו בעניין הפלוגתא, ונפלה הכרעה לחובתו, הרי שיש בהשתק בכדי לפעול לטובת צד שהוא זר להתדיינות הראשונה. לכלל זה נקבעו מספר סייגים - תחולתו מוגבלת ל"השתק פלוגתא"; תחולתו מוגבלת ל"השתק הגנתי"; הפעלתו כפופה לשיקול דעת בית המשפט והחלתו לטובת מי שאינו צד להליך תיעשה בזהירות, שטעמה נעוץ בחריגה של כלל זה מעיקרון ההדדיות שביסוד מעשה בית דין.

התובע טוען, כי כל הנזקים שמר גורה טען לגרימתם על ידי מר דן עופר, ואשר יש להם קשר כלשהו לתובע, נתבעו על ידי מר גורה במסגרת הבוררות מול מר עופר, וכעת הוא מעלה את אותן הטענות בדיוק, כטענות הגנה מפני תביעת הבנק. לפיכך, טוען הבנק, כי יש להחיל בענייננו את המסקנות העובדתיות והמשפטיות שהוסקו במסגרת פסק הבוררות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ