אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' עלי

בנק הפועלים בע"מ נ' עלי

תאריך פרסום : 03/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
49456-05-11
03/08/2011
בפני השופט:
קרן כ"ץ

- נגד -
התובע:
חאלד עלי
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

לפני מונחים סיכומי המבקש סיכומי המשיב וכן סיכומי תשובה מטעם המבקש שהוגשו בהמשך להחלטתי מיום 28.6.11 בנושא שאלת הסמכות המקומית במסגרת בקשת התנגדות לביצוע שטר על סך של 25,000.

בדיון הנ"ל פיצלתי הדיון לשאלת הסמכות המקומית, ולא נידונה ההתנגדות לגופה כמו גם השאלות שעורר המשיב לטענתו כי המבקש הגיש את ההתנגדות באיחור כל זאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 ליתן הוראות ככל שייראה לבית המשפט צודק. לפיכך קבעתי כי:

"אני מורה לצדדים להגיש סיכומים בשאלת הסמכות המקומית בלבד בתוספת התייחסות לעובדה כי המבקש לא התייצב לדיון היום והשלכותיה לנושא הסמכות המקומית לאחר מכן, במידה והתיק יישאר בת"א המשיבה תגיש בקשה בנפרד לגבי נושא הארכת המועד".

על החלטה זו לא הוגש ערעור.

למרות שההחלטה הינה חד משמעית וברורה כשמש המשיב עשה לעצמו דין וטוען בסיכומיו (סעיף 2 על תתי סעיפיו וסעיף 12) כי ההתנגדות הוגשה באיחור ומבקש לדון תחילה באיחורו של המבקש בטרם תידון שאלת הסמכות המקומית.

בסיכומי התשובה מטעם המבקש בעניין זה, הוא מציין כי ביהמ"ש כבר נתן את החלטתו ביום 28.6.11 וקבע כי יש להגיש בקשה נפרדת לעניין הארכת המועד (סעיף 6 לסיכומי התשובה).

עוד השיב המבקש לגופו של עניין כי הגיש את ההתנגדות במועד ללשכת ההוצל"פ ביום 18.5.11.

לאור העלאת הבקשה מחדש למרות שכבר ניתנה בה החלטה אין לי ברירה אלא לדון בה, גם אם הדבר למורת רוחי, ואכן אינני חושבת שיש לנהוג כך לאחר שבית המשפט כבר אמר את דברו ונתן החלטתו.

בהתאם להלכה בעניין ע"א (באר-שבע) 1229/01 - שושנה בוקסבאום נ' ארמונד מלכה . תק-מח 2002(2), , 4751, פורסם בתקדין,

משמוגשת בקשה להארכת מועד במסגרת התנגדות לביצוע שטר, יש לדון בה בהתאם לסעיף 90 לחוק בתי המשפט. המשמעות היא כי יש לשקול מכלול נסיבות שלם כמו מה משך האיחור, מה היתה סיבת האיחור והטעם לאיחור ומה הם סיכויי ההתנגדות לביצוע שטר. לכן יש לדון יחדיו בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות ואין לנתקן זו מזו. כמו כן נפסק כי אין ללכת במקרה זה לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, שלפיה יוארך המועד רק מטעמים מיוחדים שיירשמו אלא יש לשקול את מכלול הנסיבות בשיקול דעת רחב יותר.

כאמור אין בפני כל בקשה להארכת מועד ומי שעורר את הבקשה בשנית ולאחר שכבר נתתי החלטתי הוא המשיב ולא המבקש. לאור ההלכה הנ"ל יש לשקול את כל מכלול הנסיבות וסיכויי ההתנגדות לגופה.

מעיון בתיק ההוצל"פ עולה כי ראש ההוצל"פ קבע כי ההתנגדות הוגשה במועד. ייתכן וראש ההוצל"פ שגה, וזאת משום שמעיון בתיק ההוצל"פ המועד האחרון להגשת ההתנגדות הסתיים ביום 19.5.11 ואילו מהרישום בתיק ההוצל"פ ומהמסמכים בו עולה כי ההתנגדות הוגשה רק ביום 23.5.11. המבקש טוען כי הגיש את ההתנגדות במועד ביום 18.5.11 אך לא מצאתי לכך תימוכין בתיק ההוצל"פ עצמו. לכן כפי הנראה מדובר באיחור של ארבעה ימים בהגשת הבקשה כאשר שניים מתוכם הם שישי ושבת ואינם ימי עבודה.

מעיון בהתנגדות עצמה עולה כי נטען לכישלון תמורה מלא בין צדדים קרובים (המבקש והחייבת השנייה בתיק ההוצל"פ). המבקש פירט כי לא קיבל את הסחורה שהיתה עתידה להינתן לו בדיעבד כנראה בעקבות קשיים של החייבת השנייה ותפיסת הסחורה שלה במכס בעקבות טענות לזיוף. טענות אלו הינן טענות שראויות להישמע שכן בעת שנטען כשלון תמורה מלא בין צדדים סמוכים הרים המבקש את הנטל ויש לתת לו את הרשות להגן ולאפשר לאוחז (המשיב) להוכיח את אחיזתו הכשורה בהתאם לפקודת השטרות בפני שופט. לכן ממכלול הנסיבות המפורטות, בהן האיחור הינו קל בלבד וסיכויי ההתנגדות הינם טובים אני מחליטה להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ולדחות את בקשת המשיב שלא להאריך את המועד. כמו כן בהתאם לסמכותי לאור תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 אני נעתרת גם להתנגדות עצמה ללא שמיעת הדיון בהתנגדות עצמו וזאת לאחר שעיינתי ובחנתי את ההתנגדות ולאור הניתוח הנ"ל. לכן אני נותנת למבקש את הרשות להגן וקובעת כי הדיון יתקיים בסדר דין מהיר. לפיכך המשיב ישלם למבקש את הוצאות הדיון בבקשה זו (נושא הארכת המועדים) בסך של 1,500 ₪ מבלי קשר לתוצאות הדיון הסופי. יש לציין כי הוצאות אלו הן סימליות בלבד ולמעשה לפנים משורת הדין לא חייבתי בהוצאות גבוהות יותר שכן הבקשה של המשיב בסיכומיו לעניין נושא הארכת המועד כבר נדחתה על ידי קודם לכן במהלך הדיון והיא הוגשה בניגוד גמור לה.

באשר לשאלת הסמכות המקומית, טוען המבקש בסיכומיו כי לאור תק 3(א) לתקסד"א מקום מגורי המבקש הוא בדלית אל כרמל ולכן הסמכות המקומית היא של בית משפט השלום בחיפה. עוד נטען כי בהתאם להלכה בעניין בר"ע (י-ם) בן זקן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-מח 2005(2), 1540 כאשר מדובר במסירת שיקים מקום יצירת ההתחייבות לפי התקנה 3 דלעיל הוא בכתובת סניף הבנק הנמשך בשד' הנשיא 124, מרכז הכרמל חיפה יש סמכות לביהמ"ש בחיפה בלבד.

המשיב טוען כי קיים הסכם שיפוט בינו לבין החייבת 2, במסגרת יחסיו עימה (החייבת 2 פתחה חשבון בנק אצל המשיב) ולפי סעיף 26 לאותו הסכם נקבע כי סמכות השיפוט לבימ"ש זה. המבקש בסיכומי התשובה מטעמו טוען כי הסכם השיפוט נחתם עם החייבת 2 ולא עם המבקש ולכן לא ניתן לחייב צד זר להסכם שיפוט שלא ידע עליו. בעניין זה הופנה ביהמ"ש לפסק הדין שפורט ביכומים בעניין עמידר נ' חי. אני סבורה כי הצדק עם המבקש ולא ניתן לכפות עליו התדיינות על סמך סעיף שיפוט בהסכם שהוא איננו צד לו. לא זו אף זו, במקרה שבפני אני סבורה כי תניית השיפוט לא חלה גם במישור היחסים בין החייבת 2 למשיב. ואפרט:

בסעיף 26 להסכם השיפוט נקבע:

"מקום השיפוט הייחודי בכל הקשור בחשבון ומסמכי פתיחת החשבון, נקבע בזה כדלקמן: בבית משפט המוסמך הקרוב ביותר למקום בו שכן סניף הבנק בו מתנהל החשבון".

כאמור התובענה שבפני כנגד החייבת 2 אינה מתקשרת במישרין לחשבון. היא איננה תביעה של המשיב כנגד החייבת 2 לשלם לו את יתרת החובה בחשבון או את יתרת האשראי או את יתרת ההלוואות. בפני תובענה שטרית לביצוע שיק שחזר כנראה כתוצאה מחוב בחשבון אך אין זכר לטענה זו בבקשה לביצוע שטר שהוגשה וכל שנתבקש הוא ביצועו של השטר ותו לא.

מעיון בשיק אכן צודק המבקש כי הוא נמשך על סניף הבנק בחיפה. המבקש לא התייצב לחקירה לגבי עובדה זו, אך אין צורך שיתייצב משום שהעתק השטר הינו נספח לבקשה לביצועו כלומר נספח לכתב התביעה והדברים עולים למעשה מכתבי בי- דין. לכן אני מקבלת את הבקשה להעברת הדיון וקובעת כי המזכירות תעביר את ההתנגדות שהתקבלה לביהמ"ש השלום בחיפה אשר יקבע אותה לקד"מ בפני שופט. המשיב יישא בהוצאות בקשה זו (להעברת הדיון) בסך של 1,500 ₪ וישלמם למבקש ללא קשר להוצאות ההליך. גם כאן נקבעו הוצאות סימליות בלבד לאור אי התייצבותו של המבקש לדיון ורק בא כוחו הוא זה שהתייצב. בסה"כ על המשיב לשלם סך כולל של 3,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ