אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' עוגיות רונשי בע"מ ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' עוגיות רונשי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 18/12/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום טבריה
1090-09-09
01/12/2011
בפני השופט:
ברכה לכמן

- נגד -
התובע:
וורד ווקרט
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

1.המשיב, שהינו תאגיד בנקאי, הגיש כנגד המבקשת וארבעה נתבעים נוספים, תביעה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה כנגד המבקשת הינו על סך של 233,636 ₪ בגין ערבותה להלוואה שלקחה עוגיות רונשי בע"מ, היא נתבעת 1 בתביעה. יצויין כי, סכום התביעה הכולל הינו בסך 1,221,59.59 כנגד נתבעת 1 וכנגד נתבעים 2 ו- 3, שערבו לחובות נתבעת 1 כבעלי ומנהלי נתבעת 1.

2.ביום 10/2/10 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן על מלוא חוב התביעה.

3.המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין וניתנה הסכמת הצדדים כי תינתן החלטה בבקשה על סמך הבקשה והתגובה, ללא צורך בחקירה ו/או בסיכומים. בהחלטה מיום 10/8/11 נקבע כי פסק הדין כנגד המבקשת יבוטל בכפוף להפקדת פקדון כספי בסך של 7,500 ₪.

4.ביום 28/11/11 נחקרה המבקשת על תצהירה שצורף לבקשה למתן רשות להתגונן והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ומכאן ההחלטה.

5.המבקשת הינה אשתו של נתבע 2 בתביעה, ששימש כבעלים ומנהל של נתבעת 1 ביחד עם שותפו, נתבע מס' 3. לטענתה, לא היתה שותפה ולא היתה מעורבת בניהול נתבעת 1. המבקשת אינה חולקת על חתימתה על מסמך הערבות או על גובה סכום החוב, אלא טוענת כי הבנק הפר את חובותיו ולא יידע אותה בדבר קשייה הכלכלים של נתבעת 1 ויתרות החוב בחשבון הבנק.

6.כאמור, נתבעת 1 הינה חברה בע"מ בבעלות בעלה של המבקשת ושותפו שי צורי. העסק הוקם עוד לפני נישואי המבקשת ובעלה, הנשואים מעל 20 שנה. אליבא דמבקשת, בעלה לא שיתף אותה בפעילות העסקית של העסק, מאחר ובעלי החברה החליטו כי אין לערב את הנשים בעסק. לשאלת ב"כ המשיב, השיבה המבקשת כי הקשר בין נשות השותפים היה רופף, לא הכירו לעומק ולא יצאו לבלות יחד ואינן חברות.

7.בבקשה למתן רשות להתגונן טוענת המבקשת כי המשיב לא מילא אחרי הוראות חוק הערבות, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק הערבות"), ובמיוחד סעיפים 22,24,26,27 לחוק הערבות והתנהג בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), ובמיוחד הפר את הוראות סעיפים 12,14,15 לחוק החוזים.

8.בגרסת המבקשת לחתימתה כערבה להלוואה, נטען כי ערבותה ניתנה לבקשת בעלה שאמר לה שהיא צריכה לחתום על הלוואה קטנה, אך לא ידעה לאיזו מטרה. בארוע החתימה מול פקידת הבנק, לא נאמר דבר ע"י פקידת הבנק, הניירות נפרסו לפניה וללא שעיינה בהם, נאמר לה לחתום. במעמד החתימה היא היתה לבד עם פקידת הבנק.

9.בסיכומיו, ב"כ המבקשת טען שמדובר באשה תמימה, שלא היה לה כל נגיעה לעסק, שלא ידעה על מצבה הפיננסי של החברה ועל יכולת הפרעון של החברה, שבדיעבד הסתבר כי לחברה חובות עתק, מעבר להלוואה נשוא הבקשה שלפני. לטענתו, גם אם היא אשתו של בעל החברה זה לא אומר שהיא צריכה להכנס לסיכון ממשי ולהקלע לחובות גבוהים ואם היו מביאים בפניה את כל הנתונים, היא לא היתה חותמת על הערבות.

10.מנגד, ב"כ המשיב בסיכומיה, מציינת כי כל הטענות הן טענות בעל פה נגד מסמכים המצויים בידי הבנק. המבקשת חתמה ערבות להלוואה לצורך פרעון אשראי קיים כפי שמצויין על גבי טופס ההלוואה והמבקשת חתמה על כך. דרכו הרגילה של הבנק שבזמן החתימה של ערב, הוא מבהיר ומסביר מהי מטרת ההלוואה ומהות החתימה של הערב ומאפשר לעיין במסמכים. המבקשת חתמה על טופס גילוי מידע לערב שעל גביו מצויין כי החברה לא פרעה את חובותיה כסדרם. טענת המבקשת כי סמכה על בעלה לא עומדת כנגד חתימתה על המסמכים.

11.בסיכומי התשובה ביקש להוסיף ב"כ המבקשת כי הראיות הנסיבתיות מצביעות על כך שהמשיב לא הסביר למבקשת על היקף חובות החברה ואף הקים הלוואה נוספת אחרי חתימת הערבות, ללא שהודיע על כך למבקשת. בפיו טענה נוספת שיש לזקוף את התשלומים ששולמו ע"י החברה אחרי נקיטת הליכים משפטיים לטובת הלוואות שטרם סולקו.

דיון:

12."הלכה פסוקה היא שבית משפט אשר דן בבקשה למתן רשות להגן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה. נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו…אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. דברים אלו הם האלפבית של סדר הדין המקוצר" (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית ע' 169-170).

13.התמונה העולה מטענות המבקשת, כי היא מבקשת לחסות תחת ההגנות המוקנות בחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") בפרק "ערבות של ערב יחיד" . ובמיוחד סעיפים 22,24,26,27 לחוק הערבות.

חוק הערבות מגדיר "ערב יחיד" כלהלן:

"מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוגו של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה ; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968."

14.בעניין זה נקבע בע"א 645/04 דינה בן שושן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ תק-על 2009(2) 941, כי אשתו של בעל עניין בתאגיד אינה יכולה להחשב כערב יחיד. יפים הדברים שנאמרו מפי כב' השופטת (בדימוס) א. פרוקציה:

"הרעיון הטמון בהגדרה מצמצמת זו של "ערב יחיד" ברור על פניו. הוא מכוון להוציא מתחומי ההגנה המיוחדת הניתנת לערב יחיד את אותם ערבים שיש להם אינטרס כלכלי מובהק המזוהה עם האינטרס של החייב (כשהוא יחיד), ושל "בעל הענין" כאשר החייב הוא תאגיד. התכלית החברתית של מתן הגנה לערב התמים, שאין לו אינטרס כלכלי במתן האשראי לחייב, איננה מתקיימת בדרך כלל ביחס לבני זוג ובני משפחה תלויים בחייב, או בבעל ענין בתאגיד החייב. בבני משפחה הנימנים על הגרעין הקרוב ביותר לחייב או בבעל ענין בחייב מתקיימות זהות אינטרסים וציפיות משותפות לאלה המניעים את החייב בקבלת האשראי, והסיכון והסיכוי הנילווים לקבלת האשראי משותפים גם להם. לפיכך, אין הצדקה לפרוש עליהם את ההגנה המיוחדת שהחוק מעניק לערב היחיד, אשר לוקח על עצמו אך סיכון במתן ערבותו, בלא שלסיכון זה נילווית טובת הנאה כלשהי (על העדר ההצדקה במתן הגנה לערב בעל אינטרס כלכלי זהה לזה של החייב ראו ר' בר-קהן דיני הגנת הערב 237 (1998))."

15.נסיונה של המבקשת ליצור חיץ בינה לבין החברה ושלא היתה לה נגיעה ומעורבות בניהול החברה ולא ידעה דבר על מצב הפיננסי של החברה, אין בכך כדי לסייע לה, מאחר ועל פי ההלכה שנקבעה, היא אינה ערבה יחידה ולא עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק הערבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ