אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' נתשה

בנק הפועלים בע"מ נ' נתשה

תאריך פרסום : 26/01/2011 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
21632-06-10
25/01/2011
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
מונזר נתשה

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ אשר חייב את המבקשת במלוא החוב הפסוק שאותו חוב החייב בתיק ההוצל"פ – גאריבי אשרף – לזוכה בתיק הוצל"פ (המשיב שבפני) – מונזר נתשה.

המשיב הטיל עיקול צד ג' אצל המבקשת בגין חוב שחב לו החייב בתיק ההוצל"פ. העיקול הוטל ביום 1.5.08 והתקבל אצל המבקשת ביום 6.5.08 . העיקול בוטל ביום 22.6.08.

בתשובה לצו העיקול הודיעה המבקשת כי אין לחייב כספים הניתנים לעיקול ומכל מקום היקף התחייבויותיו של החייב כלפי המבקשת עולה על זכויותיו אצלה.

המשיב הגיש בקשות שונות לצוות על המבקשת לפרט מהו היקף התחייבויותיו של החייב כלפי המבקשת אך לא נענה ובעקבות כך ביקש המשיב לזמן את המבקשת לחקירה.

החקירה נערכה בלשכת ההוצל"פ ביום 23.12.08 ובעקבות החקירה הוצא צו שחייב את המבקשת להמציא מסמכים הנוגעים לחשבון החייב לעיונו של רשם ההוצל"פ.

לאחר שהומצאו המסמכים החליט כב' רשם ההוצל"פ, כתוארו אז, עבאס עאסי, להעביר את המסמכים למשיב.

בעקבות קבלת המידע הגיש המשיב בקשה לחייב את המבקשת במלוא החוב בפסוק. נציג הבנק הוזמן לחקירה נוספת ומעדותו עלה כי ביום קבלת העיקול היה חשבונו של החייב ביתרת חובה של כ- 6,000 ₪ היו לחייב הלוואות נוספות בסכום של כ- 25,000 ₪ והיה לו פיקדון של 10,000 ₪ שלאחר מכן גדל ל- 11,000 ₪.

המשיב טען כי לאור החקירה יש לחייב את המבקשת בחוב שכן התברר שהיה חסכון של כ- 11,000 ₪ שעוקל וכן שיקים שנמסרו על ידי החייב למשמרת אשר חוסים בצל העיקול. המשיב טען עוד כי העובדה שלאחר ביטול העיקול הועברו כספים והוקצה אשראי נוסף לחייב וזה מלמד על הסתרת סכומי כסף וזכויות נוספים שהחזיק החייב אצל המבקשת.

המבקשת טענה כי הקצאת האשראי הנוסף לא נובעת מביטחונות בלבד. לטענתה היא מסרה את כל המידע שהתבקשה למסור, כן טענה המשיבה כי אין אפשרות לדווח על שיקים למשמרת שמטבע ברייתם יכולים להיות מוגשים לפרעון בחלוף יום או יומיים מהפקדתם למשמרת.

כב' הרשם קטוביץ החליט לחייב את המבקשת במלוא החוב הפסוק וזאת בשל כך שנציג המבקשת, לא ידע לאמר, באותה עת, מה היה היקף השיקים למשמרת שנמסרו על ידי החייב למבקשת ולדבריו, אף לא ניתן טכנית לעקל ולתפוס שיקים כאלה אם הם מופקדים יום לפני מועד פרעונם.

כב' הרשם קבע כי די לזוכה המטיל עיקול שיעמיד ספק בדבר המצאות כספים של החייב בידי צד ג', במיוחד כאשר מדובר בצד ג' שהוא בנק, ואז עובר הנטל על צד ג' להוכיח איונו של אותו ספק.

באשר לשקים שמופקדים למשמרת קבע כב' הרשם כי ניתן להטיל עליהם עיקול בהיותם "נכס" ולפיכך על הבנק היה להוכיח שלא היו שיקים כאלה או אם היו מה היה היקפם ומשלא נעשה הדבר חויב הבנק בחוב הפסוק כולו.

על החלטה זו הוגש הערעור כאשר המבקשת תוקפת הן את החלטת כב' הרשם באשר לנטל הראיה במקרה של ספק והן את יתר הקביעות ואולם עיקר הערעור, לטעמי, הוא בטענות המבקשת הבאות:

א. בכל התקופה שבה העיקול היה תקף- 6.5.08 עד 22.6.08 -הופקד רק שיק אחד למשמרת על סך של 3,000 ₪ השיק הופקד יום לפני מועד פרעונו ובמועד הפרעון משך החייב מכספומט את סכום השיק כאשר החשבון היה ביתרת חובה בתחום המסגרת.

ב. בכל תקופת חלותו של העיקול היה החשבון של החייב ביתרת חובה וכאשר היתרה עברה את התחום המאושר אף הוחזר שיק שמשך החייב.

המשיב ביקש להשאיר את החלטת כב' הרשם על כנה בין היתר מחמת כך שנציג הבנק העיד שלא ניתן לדעת כמה שיקים למשמרת הופקדו ומחמת כך שהבנק לא מסר את המידע המלא על כספי החייב שבידי הבנק ועל תנועות הכספים.

למרות שהצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ביקשתי לשמוע את פקיד הבנק כדי לקבל מידע כללי אודות שיקים למשמרת ומידע ספציפי לגבי השיקים שהופקדו למשמרת בתיק זה, ומה היה מצב החשבון לאחר הפקדתם. מתוך חקירתו עולה כי אכן בתיק זה הופקד רק שיק אחד למשמרת. השיק היה על סך 3,000 ₪ הוא הופקד יום לפני תאריך פרעונו. במועד פרעון השיק כאשר החשבון היה ביתרת חובה בתחום המסגרת, משך החייב 3,000 ₪ מהחשבון. בכל תקופת העיקול החשבון לא עבר אף פעם ליתרת זכות.

בנסיבות האמורות וכיון שבמסגרת ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ בית משפט רשאי גם לשמוע ראיות, ולאור העובדות שהתגלו בחקירת פקיד הבנק בפני, התברר שלא היה מקום לחייב את המבקשת בחוב הפסוק. לא היה בידי המבקשת, בכל התקופה בה העיקול היה תקף, סכום כלשהו שניתן לעקלו. החשבון של החייב היה כל הזמן ביתרת חוב. כאשר החשבון במצב כזה, הבנק רשאי לאפשר לחייב למשוך כספים מהחשבון. באשר לשקים למשמרת, התברר שהיה רק שיק אחד כזה בסכום של 3,000 ₪ וגם אחרי הפקדתו החשבון לא הפך לחשבון ביתרת זכות.

מהנתונים שהוצגו, אף בפני כב' הרשם, עולה כי בכל התקופה בה העיקול היה תקף התחייבויותיו של החייב כלפי המבקשת עלו על זכויותיו אצל המבקשת. לפיכך, תשובת המבקשת לפיה אין כספים שניתנים לעיקול היתה נכונה ולכן לא היה מקום לחייבה בחוב הפסוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ