אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' מריוס טיהור מים בע"מ ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' מריוס טיהור מים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/11/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
1183-05-10
26/10/2011
בפני השופט:
ניר זיתוני

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
1. מריוס טיהור מים בע"מ
2. סאמר קנדלפת
3. רומיו קובטי

החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.לפניי בקשת רשות להתגונן של הנתבע מס' 2 (להלן: "סאמר") ושל הנתבע מס' 3 (להלן: "רומיו").

2.ביום 2.5.10 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר בסך 153,096 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"). החברה הוקמה על ידי סאמר. זמן קצר לאחר פתיחת החשבון חתם סאמר ביום 28.8.07 על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום בהיותו הבעלים של החברה (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 4.9.09 הועברו מניות החברה וזכויות החתימה בחשבון הבנק של החברה אצל התובע מסאמר לרומיו ( נספח א' 1 לבקשת הרשות להתגונן של רומיו ) . ביום 9.9.09 נמסרה הודעה על העברת המניות לרשם החברות

( נספח א'2 לבר"ל מטעם רומיו ) . ביום 14.9.09 חתם רומיו על ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובותיה של החברה לבנק התובע (נספח ד' לכתב התביעה ) . ביום 8.10.09 או בסמוך לכך הוגבל חשבון הבנק של החברה ע"י בנק ישראל (נספח ב' לבר"ל מטעם

רומיו ) . ביום 29.12.09 נטלה החברה הלוואה בסך של 147,000 ₪ שנועדה להסדיר את החוב הקיים של החברה לבנק התובע ( נספח ב' לכתב התביעה ) . אין מחלוקת כי סאמר חתם על מסמכי ההלוואה בשם החברה .

3. בפרק תוקף הערבות בנספח ג' מוסבר כי הערבות תעמוד בתוקפה במגוון רחב של מקרים תוך שהערב מוותר על כל זכות או טענה העומדת לו בהתאם לחוק הערבות. בפרק מהות הערבות וביטולה בנספח ג', מוסבר כי הערבות תישאר בתוקף עד תום 30 יום מהמועד בו תתקבל בסניף הבנק בנצרת הודעה בכתב של הערב בדבר הפסקת הערבות בצירוף כל הסכומים המגיעים לבנק מהחברה באותה עת. עוד מוסבר כי תוקפה של הערבות הינו בלתי תלוי בבטוחות או ערבויות אחרות. בפרק מהות הערבות בנספח ג', נאמר בכתב מודגש כי סאמר מצהיר שהוסברה לו מהותו של כתב הערבות והוא מסכים לחתום עליו ולקחת על עצמו את כל ההתחייבויות המפורטות בו. בד בבד עם החתימה על כתב הערבות חתם סאמר גם על הודעה לערב, במסגרתה נמסר לו כי חשבונה של החברה לה הוא ערב נכון למועד החתימה מצוי ביתרת זכות.

3.התביעה כנגד רומיו הוגשה מכוח כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום עליו חתם רומיו ביום 14.9.09 (נספח ד' לכתב התביעה). מעיון בכתב התביעה נראה לכאורה כי רומיו חתם במעמד החתימה על כתב הערבות על הודעה לערב, בה נאמר לו כי יתרת החוב של החברה נכון למועד חתימת הערבות הינה 51,396 ₪. רומיו טען במסגרת בקשת הרשות להתגונן כי חתם רק על העמוד האחרון של נספח ד' כאשר יתר החתימות הנחזות להיות חתימותיו על גבי המסמך הנ"ל, לרבות החתימה על ההודעה לערב , הינן מזויפות. רומיו אף הגיש תלונה למשטרה בעניין זה ביום 25.5.11 (נ/1), אך אינו יודע מה עלה בגורל התלונה עד מועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן, שהתקיים ביום 23.10.11. בדיון התקשה רומיו להשיב לשאלה הפשוטה האם החתימות המזויפות לטענתו דומות לחתימתו אך בסופו של דבר הסכים להודות כי יכול להיות שהחתימות דומות (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 12-13). עיון ויזואלי בארבע החתימות מצביע כי ישנו שוני מסוים בין כל אחת מ 4 החתימות, כאשר החתימה על העמוד האחרון היא בעלת הדמיון הרב ביותר לחתימתו של רומיו על התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן.

4.לאור האמור לעיל, לא ניתן לומר כי טענת הזיוף שהעלה רומיו בנוגע למסמך על בסיסו הוגשה נגדו התביעה, קרסה במסגרת החקירה הנגדית או נמצאה כחסרת ממשות על פניה במידה המצדיקה לראותה כהגנת בדים.

5.ב"כ המשיב טוען כי גם אם נניח שרומיו לא חתם על שלושת העמודים הראשונים של נספח ד', עדיין יש בגרסתו של רומיו עצמה משום הודאה בכך שהוא ערב לחובות החברה, לרבות החוב שנצבר בחשבון העו"ש של החברה נכון למועד חתימתו על כתב הערבות. טענה זו של ב"כ המשיב נתמכת בעדותו של רומיו בעמוד 15 לפרוטוקול שורות 23 – 25. למעשה רומיו אישר בעדותו כי ייתכן שהחוב של החברה במועד חתימתו על הערבות היה 51,396 ₪ וזאת למרות שלא אישר כי חתם על המסמך בו מצוין סכום זה. רומיו הוסיף ואישר כי ככל שזה היה החוב, הוא צריך לשלם את החוב הזה מכוח הערבות עליה חתם. לאור האמור לעיל, יש ליתן פסק דין חלקי כנגד רומיו המחייבו בתשלום הסך של 51,396 ₪.

6.רומיו מוסיף וטוען כי פקיד הבנק שהחתים אותו על מסמכי הערבות, ידע שהחברה נקלעה לקשיים וחשבונה עתיד להיות מוגבל בקרוב אך לא מסר לו מידע רלוונטי זה טרם חתימתו על כתב הערבות. טענה זו נתמכת בתדפיס מאתר בנק ישראל מיום 11.9.10 ( נספח ב' לבר"ל מטעם רומיו ) ממנו עולה כי חשבונה של החברה הינו מוגבל עד 8.10.10 . עוד נטען כי הבנק ידע שרומיו במצב כלכלי קשה ואף ננקטו כנגדו הליכי עיקול בהוצל"פ אך בחר להתעלם מנתונים אלה ולהוסיפו כערב נוסף בחשבונה של החברה. יש סתירה פנימית בטענותיו של רומיו בכל הנוגע להסבר שנמסר לו על ידי פקיד הבנק במעמד החתימה על כתב הערבות. רומיו עצמו טוען כי ביקש להפוך לבעלים של החברה במקום סאמר ונאמר לו במפורש על ידי פקיד הבנק וואליד סאלם, כי לאחר שהפך לבעלים של החברה עליו לחתום על ערבות ביחס לחשבון העו"ש של החברה ולהיות ערב לחשבון וכך עשה . לא ברור כיצד טענה זו מתיישבת עם טענה אחרת של רומיו לפיה במעמד החתימה על המסמכים, לא הוסבר לו דבר לגבי תוכנם. כמו כן לא ברור כיצד מתיישבת טענתו של רומיו בתצהיר לפיה חתם על מספר מסמכים עם עדותו בבית המשפט במסגרתה אישר כי חתם רק על העמוד האחרון של כתב הערבות נספח ד'. לאור האמור לעיל הטענה בדבר אי קבלת הסבר מתערערת במידה מסוימת המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדה .

7.אין מחלוקת כי ביום 29.12.09 זומן סאמר לסניף הבנק התובע וחתם בשם החברה על הסכם הלוואה שהינו למעשה הסדר חוב במסגרתו ניתנה לחברה הלוואה על סך 147,000 ₪. רומיו טוען כי די בכך שהתובע אישר לסאמר לחתום בשם החברה על הסכם ההלוואה למרות שידע כי הבעלות בחברה וזכות החתימה בחשבון החברה הועברו לרומיו, כדי לפטור אותו מתשלום יתרת החובה בחשבון. במסגרת הדיון לא ניתן מענה כלשהו לטענת התובע לפיה הסכם ההלוואה לכשעצמו לא פגע באינטרסים של רומיו כערב. נהפוך הוא, העובדה כי יתרת החובה בחשבון הוכנסה למסגרת של הלוואת הסדר, תרמה להפחתת שיעור הריבית המתווסף ליתרת החוב. לפיכך, לא מצאתי כי ככל שנפל פגם בהחתמת סאמר על הסכם ההלוואה מיום 29.12.09, יש בפגם זה כדי להקים לסאמר או לרומיו טענת הגנה אפשרית בפני התביעה. סאמר ורומיו אישרו בעדותם שההלוואה מיום 29.12.09 לא כללה מתן אשראי נוסף לחברה אלא כל כולה נועדה להסדיר חוב קיים. כך עולה גם מתוכן הסכם ההלוואה נספח ב' לכתב התביעה. לשלמות התמונה יצויין כי לטענת התובע מי שמופיע עד עצם היום הזה כמורשה החתימה בחשבון החברה, הינו סאמר.

8.לאור האמור לעיל ברי כי יש לדחות כבר בשלב זה את טענתו של רומיו לפיה התובע התרשל במתן אשראי במסגרת ההלוואה בניגוד לתקנות המפקח על הבנקים. כיוון שלא מדובר באשראי חדש לא ניתן לטעון לרשלנות במתן אשראי במקרה זה.

9.טענה נוספת שמעלה רומיו היא טענת קיזוז. לטענתו של רומיו הופקדו בחשבון החברה שיקים של לקוחות,אשר הוסבו לטובת הבנק וחשבון החברה זוכה בהתאם . דא עקא , שיקים רבים חוללו וחשבון הבנק של החברה חויב בהתאם . רומיו טוען כי לאחר שהבנק התובע פתח בהליכי הוצל"פ כנגד מושכי השיקים הושגו הסדרים במסגרתם גבה התובע ו\או עתיד לגבות בגין אותם שיקים 105,500 ₪ .במסגרת ס' 69 לבר"ל מסר רומיו פירוט של השיקים נשוא טענת הקיזוז ואף צירף העתק שהגיע לידיו מהסכם פשרה ומכתבי התראה לגבי שניים ממושכי השיקים . רומיו לא נחקר לגבי טענה זו וממילא הטענה לא נסתרה . יש קושי לזקוף לחובתו של רומיו את העובדה כי אינו יכול ליתן פירוט טוב יותר מזה שניתן בתצהיר לטענת הקיזוז שכן המסמכים שבבסיס הטענה אינם מצויים בשליטתו.

לעומת זאת אין להתעלם מכך שלא נעשה ניסיון לקבל מהתובע את המסמכים במסגרת פניה נפרדת בכתב ולא הוגשה בקשה נפרדת בעניין זה . בסיכומיו התייחס ב"כ התובע לטענה זו וטען כי היא אינה ברורה כיוון שההלוואה שניתנה ביום 29.12.09 היא בעצם הסדר חובות של החברה . יש לדחות טענה זו בשלב הזה , שכן כאשר שיק של צד ג' , שהוסב ע"י הנפרע לפקודת הבנק בו מתנהל חשבונו , מחולל , זכאי הבנק בו מתנהל החשבון להגיש את השיק לביצוע הן כנגד הנפרע/מסב והן כנגד מושך השיק . במצב דברים שכזה ככל שנגבים סכומים ממושך השיק יש להפחיתם מהסכום בו חויב חשבון הנפרעת לאחר שהשיק חולל . כמו כן , יש לקחת בחשבון כי רומיו עצמו מודה שרק חלק מסכום הקיזוז לו הוא טוען הינו קיזוז אותו היה על הבנק לבצע עובר להגשת התביעה . רומיו לא מפרט מהו אותו סכום ולא מסביר מדוע לא עשה כל ניסיון לברר נתון זה בעזרת מושכי השיקים.

אשר על כן טענת הקיזוז של רומיו לוקה בהיעדר פירוט המצדיק להתנות בהפקדה את מתן הרשות להתגונן לגבי ההפרש בין סכום התביעה לסכום פסה"ד החלקי .

10. טענה נוספת שהעלה רומיו היא כי הוטעה לחשוב שמצב חשבונה של החברה תקין בעוד

שבפועל הבנק התובע ידע כי חשבונה של החברה עומד בפני הגבלה , כפי שאכן ארע בפועל .

טענה זו התערערה במידה רבה במסגרת החקירה הנגדית במהלכה התקשה רומיו להשיב

תשובות ברורות לשאלות פשוטות לגבי היקף הידיעה שלו לגבי מצבה הכלכלי של החברה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ