אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' מזרחי ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' מזרחי ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה משפט
26663-04-12
05/06/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
1. סיגל מזרחי
2. שמעון אסףנתבע 2
3. מונטי דן

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע מס' 2 למתן רשות להתגונן. יובהר כי החלטה זאת עוסקת בנתבע 2 ובבקשתו בלבד, ולא בדברים הנוגעים לנתבעים הנוספים.

התובענה, תובענה כספית, הנוגעת לחובה של הנתבעת 1 אשר נותרה בחשבון מס' 581305 אשר נוהל אצל התובע, בסך 337,239 ₪ הנובעת מיתרה בלתי מסולקת בהלוואות אשר ניתנו בחשבון. כנטען בכתב התביעה, בחשבון הועמדו מספר הלוואות, ובין היתר, ביום 12.12.2011 הועמדו לנתבעת מס' 1 שתי הלוואות, האחת ע"ס 145,000 ₪, והאחרת ע"ס 178,000 ₪.

הנתבע מס' 2 חתם ביום 5.12.2011, בטרם הועמדו ההלוואות בחשבון הבנק, כערב להחזרת שתי ההלוואות (יצוין כי בנוגע להלוואה השנייה חתם ערב נוסף). בנוגע לשתי ההלוואות נמסר לנתבע מס' 2 "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן", וחתימתו מתנוססת על העתק אותו מסמך גילוי.

הנתבע מס' 2 הגיש בקשה למתן רשות להתגונן. במסגרת בקשתו, טען הנתבע 2, מספר טענות אשר לגישתו בעטיין מוצדק ליתן לו רשות להתגונן בפני התובענה:

ההלוואות להחזרתן ערב, היו גלגול של חוב ראשוני ואחר אשר הנתבע 2 ערב לו בעבר, והגם שהנתבעת 1 אמרה כי מדובר במיחזור האשראי, הוענק לה אשראי בהיקף ניכר יותר מבלי שהדבר הוסבר לו על ידי הנתבעת 1 או התובע.

הנתבע 2 טען כי חתם על מסמכי הערבות בסניף בנק אחר מזה שהנתבעת 1 הינה לקוחתו, לשם הועברו הסניפים, וחתם על כתב הערבות מבלי לקרוא אותו.

הנתבע 2 טען שלא קיבל העתק מהסכם ההלוואה או לוח הסילוקין, לא כאשר חתם על הערבות להלוואה "המקורית" ולא כאשר חתם כערב להלוואות המאוחרות יותר, הנכללות בתובענה.

הצגת המידע הרלוונטי בטרם חתימתו על כתב הערבות נעשתה בצורה לקויה וחלקית, ובמידה והיה מוצג מלוא המידע הרלוונטי, לרבות פירוט מלא של התחייבויות הנתבעת מס' 1, והעובדה כי אין מדובר במיחזור אשראי אלא במתן אשראי חדש ובהיקפים ניכרים בהרבה מזה אשר היה קיים עד לאותה העת – הרי שלא היה מסכים הנתבע 2 ליתן ערבותו להלוואות החדשות. מוסיף הנתבע 2, כי העובדה שהאשראי הועמד לפירעון כשלושה חודשים לאחר העמדת ההלוואות, אומרת דרשני בהקשר זה. אציין כי בשלב מאוחר יותר הוגש תצהיר משלים מטעם הנתבע 2, המפרט את טענותיו בהקשר זה, לרבות מסכת צריכת האשראי של הנתבעת 1, אשר לגישתו מדגימה את הפרת החובות המוטלות על התובע, בכל הקשור לחובת הגילוי.

הנתבע 2 טוען כי לאור כל אלה, הפר התובע את החובות המוטלות עליו מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א 1981, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים) תשנ"ב 1992 וחוק הערבות תשכ"ז 1967.

לאחר בחינת טענות הצדדים והדברים העולים מפרוטוקול הדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי ישנה הצדקה ליתן לנתבע 2 רשות להתגונן בפני התובענה, ואולם מוצדק להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת עירבון משמעותי בקופת בית המשפט.

ואבהיר את טעמי:

הנתבע 2 אישר כי חתם על כתב הערבות לשתי ההלוואות הנתבעות כעת, כהחלפתו של אשראי אחר, ובמידה והיו מציגים בפניו את כל המידע הרלוונטי, הרי שלא היה מסכים לחתום כערב. ולגבי אותו אשראי אחר, מרבית טענותיו של הנתבע 2 כלל אינן רלוונטיות. באותו שלב ובאותו מועד, נחתם הסכם ההלוואה הקודם, אשר אינו נכלל בתובענה, והוא ההסכם מיום 5.3.2010, הלוואה ע"ס 140,000 ש"ח.

לגבי הסכם ההלוואה הקודם, לא מעלה הנתבע כל טענה שהיא במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, ויוצא כי גם אם מסרב היה לחתום כערב על ההתחייבות החדשה (ביום 5.12.2011) שם ערב לשתי ההלוואות החדשות (ולגבי אחת מהן, יחד עם ערב נוסף), הרי שאי הקמת ההלוואות החדשות היתה מביאה להעמדת החוב לו ערב עד לאותו מועד, לפירעון מלא כבר באותו שלב.

ייאמר כי בתצהיר המשלים אשר הוגש על ידי הנתבע 2, מעלה הנתבע טענות לראשונה כנגד חתימתו על הערבות הקודמת, ואולם לא ראיתי בטענותיו בהקשר זה, כמקימות הגנה לגבי סכום הערבות הראשוני; יצוין כי הנתבע 2 מעלה טענות לגבי אופן צמיחת וגידול האשראי אשר הוענק לנתבעת 1, ואולם מעיון בהתפתחות מסכת האשראי כמפורט בסעיף 3.3 – 3.8 לתצהיר המשלים, עולה כי השינוי באשראי לא היה חד כיווני, ולא היתה מגמה לינארית של גידול קבוע (המלמד על הענקת אשראי למי שאינו יכול לפרעו), אלא מדובר היה בתנועת מטוטלת, העולה ויורדת מדי עת.

מציין הנתבע מס' 2 בסיפא לס' 3.6 לתצהיר המשלים "במילים אחרות, ערבותי להיקף התחייבויות החייבת קטנה ולא גדלה", ובכך נטל את העוקף מהטענה לגבי כשירות מתן ערבותו להלוואה מחודש מרץ 2010, שהרי מדובר היה באשראי אשר השתנה לפי צרכי האשראי של הנתבעת 1, ולעיתים החבות אף ירדה. בהקשר זה, מציין הנתבע כי בחודש מאי 2011, שבעה חודשים לפני החתימה על ערבות לשתי ההלואות, היה קיטון באשראי הנערב, והוא חתם על הלוואה "ישנה" נוספת, ע"ס 105,000 ₪, אשר כיסתה את החבות להלוואה הקודמת לה ערב בשיעור 140,000 ₪, והלוואה קטנה נוספת;

משמע, גם אם נקבל את טענת הנתבע שלו היה התובע מבצע גילוי מלא ונאות היה נמנע מלערוב לשתי ההלוואת (ומבלי לקבוע מסמרות בנושא זה), היה עליו להסדיר חוב לו ערב, שהיקפו כ- 100,000 ₪. שכן, ללא הקמת אותן הלוואות, היה מועמד מלוא האשראי, לרבות ההלוואה מחודש מאי 2011, לפירעון כבר בדצמבר 2011.

אוסיף לכך, כי טענות התובע לגבי הפרת חובת הגילוי, מקבלות משמעות מוקטנת ומופחתת, לאור דבריו כי לא ביקש לראות ולא ביקש לקרוא את המסמכים עליהם חתם. טענת ההגנה המועלית בהקשר זה, הינה כי הנתבע 2 לא טרח לקרוא את אשר חתם עליו, אלא נטל מסמך לידיו, מבלי לשאול שאלות, מבלי להעלות ספק, וכעת סבור הוא כי הוטעה בטרם חתימת המסמכים אשר הוצגו על ידי התובע, וזאת בשל הפרת חובת הגילוי.

עניין דומה נדון ע"י ביהמ"ש העליון בע"א 779/87 נח בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד (3) 304, ושם נפסק (בעמ' 310): "לכאורה, טענתן של מערערות אלו מופנית כנגד עצם יצירת ההתחייבות. הכלל הוא (ע"א 413/79 [1], בעמ' 38), שהטענה האמורה אינה עומדת ".. למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה - והמסמך עליו היא מובאת - הם בטלים". עיון במובאה יעלה, שהיא מגלמת בתוכה שני יסודות עיקריים: הטענה לא תעמוד למי שאינו טורח לקרוא ולהבין את תוכנו של המסמך שעליו הוא חותם; הטענה לא תעמוד למי שמודע לטיבו של הסמך שעליו הוא חותם. בענייננו, המערערות לא טרחו לקרוא ולא טרחו להבין, בעצמן, את תוכנו של כתב הערבות שעליו הן חתמו. הן גם היו מודעות לכך, שהמסמך יצר התחייבות כלפי המשיב. כיוון שכך, גם אם הן טעו בקשר להיקף התחייבותן - שיעבוד תכניות חסכון, שערכן אינו ידוע, לעומת ערבות לפרעון חובה של קלרין דירות - טענתן אינה נוגעת למהותה של ההתחייבות הגלומה במסמך, ועל-כן אינה יכולה להתקבל."

ראה לעניין זה, אף דברי ביהמ"ש העליון במסגרת ע"א 6799/02 יולזרי משולם נ' בנק המזרחי (מצוי במאגר "נבו"): "כלל הוא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאות הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו, דוגמת שטר משכנתא (ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591; ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן ואח', פ"ד נו(5) 365). עוד נפסק כי המבקש לסתור חזקה זו צריך להוכיח את גירסתו בראיות פוזיטיביות, כאפשרות קרובה (ראו: ע"א 1513/99 הנ"ל וכן ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו ואח' (טרם פורסם))"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ