אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' גורבטי דימיטרי ואח'

בנק הפועלים בע"מ נ' גורבטי דימיטרי ואח'

תאריך פרסום : 15/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
19548-08
15/03/2011
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
גורבטי מריאנה
פסק-דין

פסק דין

הנתבעת ובעלה לשעבר, שהיה נתבע מס' 1 בתובענה זו [ להלן: "דימיטרי" ], ניהלו חשבון בנק אצל הבנק התובע [ להלן:" הבנק" ] בו נותרה יתרת חוב בגינה הוגשה התביעה בתיק זה ב"סדר דין מקוצר" [ להלן: "החשבון" ].

החשבון נפתח כחשבון משותף לנתבעת ולדימיטרי ונרשם בו כי הזכות לבצע פעולות בחשבון נתונה לכל אחד מבני הזוג בנפרד [ ראה כיתוב בולט על גבי טופס "בקשה לפתיחת חשבון", נספח א' לכתב התביעה, וחתימות בני הזוג ליד הכיתוב הנ"ל; הטופס צורף גם כנספח "1" לתצהירו של עובד הבנק מר זוהר עמרם (להלן:" זוהר") ].

יצוין כבר עתה כי טענותיה של הנתבעת לכך שהבנק "ניצל את מצוקתה" להכתיב לה תנאי זה בהסכם אחיד והפר חובות גילוי וכו' בעניין תנאי זה הן טענות שאין בהן כלום [ ראה לדוגמה סעיפים 22, 23 לתצהיר הנתבעת ]; האפשרות הנ"ל היא אחת משלל אפשרויות לחיוב החשבון בהוראה כזו או אחרת ואין לבנק, על פני הדברים, כל סיבה להעדיף דרך אחת על פני רעותה לעניין הזכות לתת הוראות בחשבון.

ממילא אין מדובר ב"תנאי מקפח" כאשר מדובר בתנאי אלטרנטיבי העומד לבחירת הגורם הפותח את החשבון.

למעשה, טענתה היחידה של הנתבעת באשר לחוב שבחשבון היא שהבנק נתן לדימיטרי הלוואה בסכום של -.80,000 ₪ בלי ידיעתה ובלי הסכמתה, ופירעונה של הלוואה זו, הוא שגרם לחיוב החשבון בסכומים בהם חויב; לטענתה זו ניתנה לה רשות להתגונן.

ספק אם בכלל היה מקום ליתן רשות להתגונן בטענה זו; הלוואה שקבל דימיטרי, להבדיל מתשלומי פירעונה, אינה פעולה בחשבון ועל כן ספק אם היה צורך בקבלת הסכמתה של הנתבעת למתן ההלוואה [ ראה טופס בקשת אשראי החתום על ידי דימיטרי וכן לוח תשלומי ההחזר שאמורים היו להיות מחויבים בחשבון, נספחים "3", ו "4" לתצהירו של זוהר ].

מכל מקום, הנתבעת טוענת כי לא הבינה או לא ידעה [ כרגיל ] כי היא ודימיטרי יכולים לחייב את החשבון בנפרד ומכל מקום לא הבינה את הכתוב על גבי טופס החוזה וגם לא הסכימה למתן ההלוואה.

כל אלה אין בהם דבר.

החשבון נפתח בחודש יולי 1995; החשבון שימש את צרכי הבית כולם, לרבות הוצאות המחיה, תשלומים שונים, כרטיסי אשראי ששמשו את הנתבעת עצמה, זיכויי ביטוח לאומי שקבלה הנתבעת, תשלומי משכנתא ששולמו בגין דירה שקנו בני הזוג, זיכוי המשכורת של התובעת, הפרשות חסכון לילדי בני הזוג וכו' [ראה חקירתה של הנתבעת בעמ' 3, 4 לפרוטוקול הדיון בבקשתה למתן רשות להתגונן ].

יתר על כן, הנתבעת משכה שיקים מהחשבון "מספר שנים" [ שם בעמ' 4 שורה 12 ] וגם קבלה דפי חשבון מהבנק כפי הנספחים לבקשת הנ"ל.

ההלוואה נלקחה בסוף שנת 2006 ובני הזוג התגרשו בשנת 2008 [ ראה תעודת הגירושין בתיק מוצגי הנתבעת ].

היה לנתבעת זמן רב די והותר, לדעת, להבין ולהפנים, בהנחה שלא ידעה על כך קודם לכן, כי החשבון הוא חשבון בו יכול כל אחד מהם לפעול לבדו וכי נלקחה הלוואה על ידי דימיטרי, לפחות מכך שתשלומי ההחזר ירדו מהחשבון.

יתר על כן, הנתבעת לא אמרה אמת באשר למטרת ההלוואה, כשנלקחה כביכול על ידי דימיטרי, בלא ידיעתה, לצורך פתיחת עסק [ סעיף 9 לתצהיר הנתבעת ].

עיון בתדפיסי החשבון, נספח "5" לתצהיר זוהר מצביע על כך שסכום ההלוואה הוכנס לחשבון, כיסה באופן מידי יתרת חוב בחשבון וחיובים בגין כרטיסי אשראי בסכום כולל של כ -.30,000 ₪ ולאחר מכן הופקדה יתרת הסכום בפקדון נזיל אשר בסופו של דבר שימש את החשבון לסגירת פערים בין הכנסות להוצאות, לרבות ובעיקר, הוצאות בכרטיסי אשראי, שחלק נכבד מהן היו מכרטיס האשראי של הנתבעת, כפי הפרוט בנספח "6" לתצהיר זוהר.

לאמור, לא רק שהנתבעת לא אמרה אמת באשר למטרת הלוואה, אלא היא בפועל ניצלה, לעצמה או לצורך חייהם המשותפים של בני הזוג את ההלוואה מתוך ידיעה מסתברת על כך שיתרת החוב בחשבון נסגרה כתוצאה מההלוואה [ כזכור, הנתבעת הייתה מקבלת את דפי החשבון ].

אילו הייתי צריך להיזקק לטענות הנתבעת על כך שהיא אמרה דבר זה או אחר לפקידה זו או אחרת בבנק או להיפך, לא הייתי רואה מקום לקבלן בהיותן בגדר של עדות עד(ה) יחיד(ה) של בעל(ת) דין שאין לה סיוע ובנסיבות האמורות, לאור האמון המועט שיש ליתן בעדות הנתבעת, לא ניתן לסמוך עליה ללא סיוע ראוי [ סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א – 1971 ].

בהתייחס לטרוניותיה של ב"כ הנתבעת על כך שלא ניתן לה זמן מספיק לחקירת ב"כ הבנק, אוסיף רק שלא היה כל טעם בחקירה כאשר זהר הוא רק הגורם שהביא את המסמכים לבית המשפט ולא היה במגע כלשהו עם בני הזוג בכל הפרשה מחד, ומאידך שאלותיה של ב"כ הנתבעת היו שאלות סרק אשר ממילא לא היה בהן כדי לסייע לנתבעת, כפי העולה מהאמור לעיל.

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לבנק את סכום התביעה בצרוף ריבית כפי החישוב בסעיף 7 לכתב התביעה וכן את הוצאות המשפט בצרוף ריבית והצמדה כדין ושכ"ט עו"ד הבנק בסכום של -.17,000 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ