אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' בר

בנק הפועלים בע"מ נ' בר

תאריך פרסום : 19/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
33795-05-10
19/09/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
אלירן בר
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסכום קצוב.

המשיב, בנק הפועלים בע"מ, הגיש נגד המבקש תביעה בסכום קצוב ע"ס 41,767 ₪. לטענת המשיב בכתב התביעה, בזמנים הרלוונטיים לתובענה ניהל המבקש חשבון בנק אצל המשיב, ובהתאם לדף ריכוז יתרות נותר חב את סכום התביעה.

המבקש מצידו, מאשר כי ניהל חשבון בנק אצל המשיב, אך טוען כי העביר "סכומי עתק" לכיסוי חובותיו וכי הכספים ששילם פוצלו בין חשבונותיו השונים בלא ידיעתו. טענותיו העיקריות של המבקש הינו איפה אלו:

התביעה איננה לסכום קצוב, פרי חישוב אריתמטי.

משך שנים הוא העביר סכומי עתק לחשבונו לצורך כיסוי חריגות, אלא שסכומים אלו חולקו בתוך החשבונות של המבקש על ידי המשיב עצמו הן לכיסוי חריגות בתשלומי המשכנתא והן לכיסוי חריגות אחרות בגין הלוואות ו/או חשבון העו"ש, כשלמבקש לא הייתה כל יד בעניין ולא ידיעה כיצד מחולקים הכספים בתוך חשבונו. אי לכך, חשיפת מלוא חשבונות המבקש תעלה כי מלוא הסכומים שולמו זה מכבר.

בדיון אשר התקיים ביום 13.9.10, נחקר המבקש על תצהירו ואישר כי שלח למשיב ארבעה מכתבים בחודשים אוגוסט – אוקטובר 2009 (מוצגים מש/1 – מש/4).עוד אישר המשיב כי קבל דפי חשבון, תדפיסי פירוט פעולות ומסמכים נוספים ביום 12.8.10. בתום חקירת המבקש, סיכמו הצדדים טיעוניהם בעל-פה.

טענתו הראשונה של המבקש מתייחסת לעצם הגשתה של התביעה כתביעה על סכום קצוב. לשיטת המבקש, סכום התביעה איננו ניתן לחישוב אריתמטי שלכן לא ניתן להגישה בהליך זה.

לעניין הראיה בכתב הנדרשת מבנק לצורך הגשת תביעה בסכום קצוב, בהתאם להלכה הפסוקה הדרישה היא מצומצמת ודי בפרוט ההסכמים ובפרוט היתרה הסופית.

"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימאלית. בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא ייענה, כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן (ראה ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [1]). תביעת המשיב עומדת במידת הפירוט הנדרשת, והמערערים לא פנו לבית המשפט בבקשה לפירוט נוסף." (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר, פ"ד מז(5) 133).

כך בענייננו. לכתב התביעה צורפו ההסכמים שנערכו עם המבקש ותדפיס היתרה הסופית. די באלו כדי לאפשר הגשת התביעה בהליך של תביעה על סכום קצוב.

טענתו השנייה של המבקש מתייחסת לגופה של התביעה, כאשר לשיטתו חילק המשיב כספים שהופקדו על ידי המבקש כראות עיניו, כאשר רק חשיפת מכלול החשבונות תאפשר בחינת ההתחשבנות.

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. טענו שהתבדו מיסודן ייחשבו להגנת בדים ואף בגינן לא תינתן רשות להגן.

עיון בטענות המבקש מלמד שזולת שלל השמצות כלפי המשיב אין בהן ולא כלום. המבקש טוען כי העביר "סכומי עתק" למשיב, אך איננו מפרט אילו סכומים העביר, מה היה היקף החוב בעת העברת הכספים וכיצד זה, לשיטתו, כוסה החוב. טוען המבקש, למשל, כי העביר "סכומי עתק" למשיב, אך לא ניתן להבין כיצד זה העברת כספים שכזו "איינה" את החוב והמבקש אף איננו טוען שכך. טענות המבקש הינן מקרה מובהק של שלל טענות כוללניות וסתמיות, חסרות פירוט.

זאת ועוד, בסיכומיו, טוען המבקש כך: "אם יוכח כי כל החוב אכן רלוונטי ואין טעויות, אני מניח שנוכל להגיע להסדר לתשלומו המלא". משמע, המבקש איננו טוען כי למשיב לא מגיעים הכספים הנתבעים אלא כי איננו יודע אם תחשיבי המשיב נכונים. לו היה מגיש המבקש בקשה לקבלת מסמכים או פירוט נוסף ונענה בסירוב, כי אז אפשר ודי היה בכך כדי ליתן לו רשות להתגונן, אך המבקש לא עשה מאום. המבקש לא פנה למשיב בבקשה לקבלת מסמכים, המבקש לא פנה לבית המשפט בבקשה לצו שכזה ומסתפק בטענה כללית בבקשת הרשות להגן. טענה כללית שכזו איננה מספיקה למתן רשות להגן.

לא זו אף זו, שמהמסמכים אשר הוגשו במהלך הדיון (מש/1 – מש/4) מתברר כי המבקש מודע היטב למכלול חובותיו למשיב ואף מרעיף תשבוחות למכביר על נציגי המשיב, שהתאזרו בסבלנות עודו מנסה לגייס כספים לכיסוי חובותיו. במכתב מיום 31.8.09 (מש/1) כותב המבקש בסע' 5: "בקשתי עוד קצת סבלנות לאחר כה הרבה סבלנות שהפגינו ריג'י ונחום". במכתב מיום 30.9.09 (מש/3) כותב המבקש: "אני מודע למועד ומודע למאמץ שעשיתם בשבילי...התכוונתי להעביר בגין חובותי בבנק הפועלים/משכן כ- 600 עד 700 אלף ₪ וביתרת הסכום מהתשלום הראשון לסגור כל מיני מטלות שחלות עלי עפ"י ההסכם...מהתשלום השני התכוונתי להעביר לידי בנק הפועלים את יתרת התשלום לגמר חובותי לבנק". ב- 19.10.09 (מש/4) כותב המבקש: "בסופו של דבר, אני מתכוון לכסות את כל החוב לבנק הפועלים/משכן מתוך מכירה זו".

הנה איפה, מכתביו של המבקש עצמו מפריכים לחלוטין ומקעקעים מהיסוד את טענותיו בדבר אי ידיעת היקף החוב או בדבר חלוקת כספים בין חשבונותיו לפי ראות עיני המשיב. מכתבים אלו מראים בעליל כיצד היה המבקש מודע ומעורב בהתחשבנויות עם המשיב, כיצד לא כפר המבקש בחשבונות או בחובות וכיצד בקש ארכות חוזרות ונשנות לפירעון החוב.

ולמעלה מכך, המבקש עצמו מודה בעדותו כי קיבל מהמשיב עוד ביום 12.8.10 את דפי חשבון מאפריל 2008 ועד אפריל 2010, את פרוט הלוואות לבנק משכן המתייחס לשנים 2008 – 2009 וכן את דף חבויות הלווה נכון ליום 30.4.10 (חקירתו בעמ' 2 ש' 4-13). כל אשר בקש המבקש – קבל הוא. על פניו איפה, התברר שהיה בידי המבקש גם היה כל מידע דרוש לכימות וחישוב חובו למשיב. ההיפך המוחלט מטענותיו להיעדר מידע בבקשתו זו.

לנוכח האמור לעיל אני סבור כי טענת ההגנה של המבקש נטענה בכוללניות ובלא כל ניסיון לפרט ולהבהיר ולו על קצה המזלג, כיצד ומדוע סבור המבקש כי תחשיב התשלומים שהעביר כיסה את חובותיו. עוד אני סבור כי ניסיון המבקש להציג עצמו כתם שאיננו מודע לנעשה בחשבונותיו הופרך והניסיון להיבנות מכך התברר כהגנת בדים.

בנסיבות אלו, אני דוחה את בקשת הרשות להגן ומחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיב בגין הליך זה בסך של 3,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ