אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע " מ

בנק הפועלים בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע " מ

תאריך פרסום : 26/09/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום חיפה
5494-01-09
23/09/2010
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
אליהו חברה לביטוח בע " מ

החלטה

1.בהמשך להחלטתי מיום 18.8.2010, הובא התיק בפני לצורך מתן החלטה בבקשה למתן רשות להתגונן.

2.התובעת, תאגיד בנקאי, הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 11,751 ₪. לטענתה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב התביעה המתוקן שהוגש על ידה, הרי שהנתבעת ביטחה בביטוח חובה את רכבו של עובד התובעת (להלן "העובד"), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 11.3.2004. כתוצאה מהתאונה לא היה העובד מסוגל לעבודה החל מיום התאונה ועד ליום 31.5.2001 ובסה"כ - 82 ימים. התובעת, כמעביד מורשה, שלמה לעובד את מלוא שכרו עבור כל תקופת ההעדרות שאושרה על ידי המל"ל ועלות שכרו של העובד באותה תקופה הסתכמה בסך של 31,422 ₪ (על פי חישוב שכר חדשי בחלוקה ל - 30 ימים). מנגד, המוסד לביטוח לאומי החזיר לתובעת ביום 14.11.2004 סך של 22,656 ₪, המהוויים החזר דמי הפגיעה שהגיעו לעובד לפי סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי ובשיעור הנקוב בסעיף 97 לחוק הביטוח הלאומי, בניכוי 9 ימי "הזכאות הראשונה", כמפורט בסעיף 94 לחוק. לפיכך, טענה התובעת כי על הנתבעת לשלם לה סך של 8,766 ₪ ובשערוך - 11,751 ₪, נכון ליום הגשת התביעה.

התובעת טענה כי לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי היא זכאית, כמעביד מורשה, לתבוע מאת הנתבעת את שנוכה ממנה לפי סעיף 94 לחוק הביטוח הלאומי בגין תקופת הזכאות הראשונה ואילו בכל הנוגע ליתרת סכום התביעה, היא זכאית להחזר ההטבה לפי החוק לתיקון דיני הנזיקין (הטבת נזקי גוף) ו\או חוק עשיית עושר ולא במשפט.

3.הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה העלתה מספר טענות, שעיקרן מפורט להלן:

א.בניגוד לאמור בכתב התביעה, הרי שעל פי מכתב המעביד מיום 28.2.2007 נעדר העובד למשל 53 ימים בלבד.

ב.התובע לא צרף לתביעתו ראיות להוכחתה. אמנם צורפו תלושי שכר, אולם לא ניתן ללמוד מהם על היעדרות בפועל. בהעדר תלושי המעידים על היעדרות בפועל ודלות החומר הרפואי, אין קשר סיבתי בין ההעדרות לבין התאונה.

ג.העובד הגיש תביעה, במסגרתה בקש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין נזקיו השונים. בית המשפט מינה מומחה רפואי, אשר קבע כי לעובד לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה וכי לא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין תלונותיו של העובד לכאבים בבית החזה. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה, לפיו תסולק תביעתו כנגד תשלום בסך של 10,000 ₪.

ד.לחילופין, התאונה הינה תאונה קלה בלבד שלא הצדיקה העדרות של 71 ימים. הנתבעת טענה כי התובעת טועה בחישובה, שהרי יש לחשב את הפסדי השכר על פי 53 ימי העדרות בלבד ולחילופין, היה על התובעת לחלק את עלות שכרו של העובד ב - 30 ולא ב - 25 ולכפול את התוצאה ב - 71 ימים (מספר ימי ההעדרות).

בנוסף, טעתה התובעת בחישוב סכום התביעה, לאור הלכה לפיה המעביד אינו רשאי לקבל בגין העלויות שנשא בהן, אלא כדי הסכום ששולם לניזוק בפועל ושהניזוק זכאי לקבלו. חלק מתשלומי המעביד אינם מזכים בהשבה ויש לפצותו לפי אותם סכומים שהינם בעלי יסוד קבע ויש להבחין בין רכיבים של שכר אשר העובד היה ממשיך לקבל ללא קשר לתקופת ההעדרות, להבדיל מרכיבים אשר נגזרים מתקופת אי הכושר.

ה.מדובר בתביעת סובריגציה ולכן, המיטיב עומד בנעלי המוטב והוא כפוף לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לרבות שלוש השכר הממוצע במשק וניכוי מס בגבולות של 25%.

ו.הנתבעת הבהירה כי ביום 27.1.2008 פנה המוסד לביטוח לאומי בדרישה למבקשת, לתשלום סך של 23,384 ₪ בגין פיצוי על תשלום גמלאות לעובד והנתבעת שלמה לו סכומים על פי ההסכם בין הצדדים.

4.ראוי לציין, כי לאחר שהוגשה הבקשה למתן רשות להתגונן, תוקן כתב התביעה בהסכמה, בהתאם לפירוט שניתן לעיל. הנתבעת לא הגישה בקשה מתוקנת למתן רשות להתגונן. במהלך הדיון שהתקיים בפני נחקרה המצהירה מטעם הנתבעת והצדדים סיכמו טענותיהם, תוך הפניה לפסיקה.

5.דרך חישוב סכומי ההטבה המגיעים למעבידים מסוגה של התובעת ורכיבי הפיצוי להם הם זכאים, פורטה בשני פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט המחוזי בחיפה בע"א (חיפה) 4526/07, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ וע"א (חיפה) 11201-01-09 הדר חברה לביטוח בע"מ נגד רבוע כחול ישראל בע"מ. העקרונות שנקבעו בפסקי הדין הנ"ל, מנחים את בית המשפט לצורך חישוב הפיצוי המגיע למעביד ורכיבי השכר הרלבנטיים.

בע"א 4526/07 נקבע כדלקמן:

"על אף טענותיו המלומדות של ב"כ המערערים ושינוי התפיסה שביקש לערוך בעקרונות יסוד של זכות התחלוף של מיטיבים - מעבידים, מצאנו כי בסופו של דיון גם אם המעביד נכנס לנעלי המל"ל לפי סעיף 94 לחוק הביטוח הלאומי, הוא מגיע לנעלי הניזוק כשהוא תובע השבה לפי סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי או על פי הוראות החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף) תשכ"ד - 1964 (להלן: "חוק ההטבה"). גובה הפיצוי בתביעת תחלוף נגדרת בתביעת הניזוק לפי המגיע לו על פי חוק המוסד לביטוח לאומי, כמו גם המעביד שבא בנעליו, לא יוכל להיפרע מן המזיק מעבר לחבותו של המזיק כלפי הניזוק. לשון אחרת, מעמדו של המיטיב זהה לזה של הנפגע כלפי הגורם החב בפיצויים. המשמעות היא, שהמיטיב כפוף לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים, לרבות התקרה של שילוש השכר הממוצע במשק וניכוי מס בגבולות של עד 25% (ראו: א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (1999), סעיפים 449, 453; ע"א 5557/95 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' אלחדד ואח' פד"י נ"א(2) 724 בעמ' 752,753 (1997)); י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (2005), 397)".

בהמשך, קבע בית המשפט המחוזי כלדקמן:

"כשאנו באים לבחון את החישוב שנעשה ע"י כל אחד מהמערערים גבי הכספים ששולמו לעובד בתקופת הזכאות הראשונה וביתרת תקופת אי הכושר עד ל-91 הימים, מקובלת עלינו טענת המשיבה שהחישוב צריך להיות מבוסס על רבעון ממנו יגזר הפיצוי עבור ימי ההעדרות שווי שכר העבודה יקבע בהתאם לכללים המחייבים בתביעת ניזוק את המזיק גבי 25 ימי עבודה בחודש, הפרשות ותוספות למיניהם הנכללים בשכר (לרבות תנאים סוציאליים), ובלבד שיש להם יסוד של קבע".

בע"א (חיפה) 11201-01-09, השלים בית המשפט המחוזי את העקרונות שפורטו בע"א 4526/07 וקבע כי כאשר ניתן לברר מהו השכר החודשי ששולם לעובד בפועל, הרי שהחישוב צריך להיעשות על פי השכר ששולם בפועל. יחד עם זאת, נקבע כי כאשר מתלושי השכר קשה לחשב את השכר ששולם בגין ימי ההיעדרות או שלא ניתן להציג את תלושי השכר, ניתן להיעזר בנתוני השכר שקיבל העובד בתקופה שקדמה לפגיעה היינו, בשכרו של העובד ברבעון שקדם ליום הפגיעה. באשר לאופן חישוב השכר ליום עבודה נקבע כי "כאשר חישוב ההטבה נעשה על בסיס שכר חודשי יש לחלק את השכר החודשי למספר הימים בחודש הרלוונטי (בין אם זה 30 או 31) ולאחר מכן להכפיל במספר ימי ההיעדרות". בנוסף, מענקים חד פעמיים, כגון תשלומי משכורת י"ג, יש לראות כתשלום עבור שנת העבודה כולה ועל כן ניזוק שנעדר מעבודה חלק מהשנה יזכה לפיצוי בגין החלק היחסי של המענק בלבד.

6.למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאירוע התאונה, העובדה שמדובר בתאונת עבודה אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הסכום ששולם לתובעת על ידי המוסד לביטוח לאומי וזכאותה של התובעת לחזור אל הנתבעת. לאור האמור בכתב התביעה המתוקן, אשר הוגש לאחר שהוגשה בקשת הרשות להתגונן, הצדדים אינם חלוקים על כך שחישוב הפסד השכר אמור להגזר מחלוקת השכר החדשי בפועל ב - 30 ימים (או 31 ימים, על פי החדש הרלבנטי). מנגד, הצדדים חלוקים בדבר הקשר הסיבתי בין ימי העבודה שאושרו לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי ואופן חישוב הפסדה הכספי של התובעת, לרבות רכיבי השכר השונים אותם יש לכלול בחישוב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ