אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ נ' אבו ענימה

בנק הפועלים בע"מ נ' אבו ענימה

תאריך פרסום : 22/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום דימונה
24379-02-10
15/02/2010
בפני השופט:
אבישי זבולון

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
סעיד אבו ענימה

החלטה

בפני בקשה לעיכוב יציאת המבקש מן הארץ וזאת במעמד צד אחד ובטרם הוגש כתב תביעה בתובענה.

הבקשה נתמכת בתצהירו של סגן מנהל סניף של המבקש הנסמך בתצהירו על דברי אחר אשר הינו לכאורה הערב לחוב המשיב בחשבון נשוא התובענה אשר אף זהותו לא פורטה ( ר' סעיף 21 לתצהיר התומך בבקשה).

תקנה 384(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת-

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכפוף להוראות סימן א', ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, ( הדגשה לא במקור) כי קיים חשש סביר שהוא עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין; היה המשיב תושב חוץ, לא יינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו".

 

לתנאי זה מתווספים התנאים הכלליים המעוגנים בתקנה 362 לתקנות, לפיהם על המבקש סעד זמני להוכיח את קיומן של ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התביעה ולהראות שהנזק שייגרם לו בהעדר הסעד הזמני הוא רב מהנזק שייגרם למשיב בעקבות הסעד הזמני (כלומר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש). תנאי נוסף, המעוגן בתקנה 362(ב)(2) הוא הגשת הבקשה בתום לב והיות הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

 

על פי ההלכה , ניתן לעכב יציאתו של בעל דין מישראל במידה שקיים חשש רציני שיציאתו מהארץ תסכל את ההליך או תוביל למניעת ביצועו של פסק הדין. בהתאם לכך, נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין היציאה מהארץ לבין השפעתה השלילית של ההיעדרות מהארץ על ההליך.

 

 

לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות.

משטרם הוגש כתב התביעה בתובענה לא ניתן בשלב זה להסיק לגבי קיומן של ראיות מהימנות לכאורה באשר לקיומה של עילת התובענה כמצוות תקנה 362 לתקסד"א, אלא אם סבר בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ( תקנה 363 לתקסד"א) .

מכאן כי על בית המשפט לבחון את ההצדקה לעיכוב יציאתו של המשיב מהארץ על סמך הבקשה שבפניו והתצהיר התומך בה ולאור המבחנים אשר נקבעו באשר לתקנה 384 לתקסד"א.

כאמור תקנה 384 ( א) מחייבת כי בית המשפט ישוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר כי המשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד במידה משמעותית על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין.

במקרה דנן מבוסס תצהיר המבקש ( סעיף 21 לתצהיר) על מידע אשר נמסר אגב שיחת טלפון של מי אשר נטען כי הוא הערב לחשבון נשוא התובענה , כאשר אף לא הוברר מי הוא אותו ערב, באילו נסיבות פנה למשיב, באילו נסיבות נתברר לו המידע, לגבי המשיב, אותו מסר למצהיר מטעם המשיב וכן מדוע לא נמסר תצהיר מטעמו .

למותר לציין כי בסעיף 21.3 לתצהיר נאמר כי המידע בדבר כוונתו של המשיב לעזוב את הארץ לצמיתות מבלי לפרוע את חובו למבקש הינה " עפ"י עדות הערב..." . כפי שצויין לעיל עדות אותו ערב הנטענת לא הובררו מקורותיה ורב הנסתר על הגלוי בכל האמור לגביה .

הלכה היא כי על מבקש הסעד של מניעת יציאה מהארץ לעמוד בדווקנות בתנאיה של תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בהתאם לכך בענייננו, המבקש לא הציג בשלב זה ראיות מהימנות לכאורה באשר לחשש סביר ליציאתו של המשיב מן הארץ לתקופה ממושכת ולחילופין לצמיתות , ברמת הוודאות הדרושה כאמור , כנדרש בתקנה.

לעניין מידת הנטל המוטל על המבקש עיכוב יציאה מהארץ, יפים דבריה של המלומדת זילברשץ:

"באיזון שבין זכות היציאה וזכויותיהם המשפטיות של אחרים עלינו לקבוע מהי דרגת הוודאות שהאינטרס של התובע ייפגע, דרגה המצדיקה עיכוב יציאת אדם מהארץ. לדעתנו, על מידת הוודאות להיות מושפעת מסוג ההתחייבות שאדם המבקש לצאת מהארץ צריך לקיים. כאשר ההתחייבות נובעת מתביעה אזרחית רגילה, הרי שלכאורה לא די בראיה כלשהי לכך שהנתבע יצא מהארץ לתקופה ארוכה או לצמיתות ויסכל הליכי משפט או ביצוע פסק-דין על מנת לעכב את יציאתו מהארץ. היות שאנו מגבילים חירות יסוד של אדם כדי להגן על האינטרסים של התובע רצוי לאמץ את המבחן של חשש רציני לקיום האינטרס על-מנת שיהיה אפשר להגביל את הזכות."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ