אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' דזבוייב ואח' ותביעה שכנגד

בנק הפועלים בע"מ ואח' נ' דזבוייב ואח' ותביעה שכנגד

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
167546-09
28/08/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
בנק הפועלים בע"מ
הנתבע:
1. ליילה דזבוייבמשרד עו"ד זוהר
2.

פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה שטרית שהגיש התובע, בנק הפועלים בע"מ (להלן "הבנק") נגד הנתבעת, הגב' ליילה דזבוייב (להלן "ליילה") וכן בתביעה שכנגד - תביעה כספית שהגישה ליילה נגד הבנק בגין סך של 130,149 ₪.

הבנק הגיש לביצוע 16 שיקים שמועדי פירעונם מיום 26/11/08 ועד ליום 18/1/09 בסך כולל של 117,110 ₪ (להלן "השיקים"), ובעקבות זאת נפתח תיק הוצל"פ מספר 01-16300-09-8.

מתצהירה של ליילה אשר צורף לבקשה לביצוע השיקים עולה כי ליילה שהיא עולה חדשה מחבר העמים ניהלה חשבון שמספרו 549339 בסניף אור יהודה של הבנק, וקיבלה מהבנק מסגרת אשראי בסך של 7,500 ₪. כן עולה מהתצהיר כי ליילה קיבלה משכורת של 6,000 ₪ נטו לחודש מהחברה שבה הועסקה, חברת הפינה המתוקה רשת בע"מ (להלן "החברה") שמנהליה הם הגב' ביניאשווילי צירה (להלן "צירה") ומר המושיאשווילי טיימורז (להן "טיימורז").

בסעיף 8 לתצהירה הנ"ל הצהירה ליילה כי "בסמוך לחודש נובמבר 2008 בקשה צירה ממני המחאות טובה דחויות כדרכה מזה כשנתיים, לצורך הפקדתם אצל המשיב", וכן הצהירה כי עד לחודש נובמבר 2009 קיבלה כספים מצירה אשר כיסו את החיובים בגין השיקים. ליילה הוסיפה והצהירה כי מספר ימים לאחר שמסרה את השיקים לצירה (החל מיום פירעון 26/11/08) נמלטו צירה וטיימורז מהארץ, ומשנודע על כך לליילה היא נתנה הוראת ביטול לשיקים. מתצהירה של ליילה עולה כי יתרת החובה בחשבונה הגיעה ל- 40,000 ₪ ויותר, בעוד שמסגרת האשראי שלה עמדה על 7,500 ₪ בלבד. ליילה טענה לכישלון תמורה מלא בטענה שמסרה שיקים טובה מבלי לקבל תמורה בגינם. עוד נטען כי הבנק אינו אוחז כשורה בשיקים, שכן באותו סניף נוהל גם חשבון הבנק של החברה, והבנק ידע שהחברה משתמשת בשיקים טובה, ולכל הפחות עצם את עיניו לכך. כן נטען כי מדובר בחוסר תום לב מצדו של הבנק.

ליילה קיבלה רשות להתגונן ונקבע כי תצהירה ישמש כתב הגנה בתביעת הבנק. לאחר מכן התקיים קדם משפט ראשון שבמהלכו ביקשה ליילה לתקן את כתב ההגנה על מנת להוסיף טענות נוספות וכן לאפשר לה להגיש תביעה שכנגד. בית המשפט נעתר לבקשה, ובעקבות זאת הוגש כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד.

בכתב ההגנה המתוקן נטען, בין היתר, כי ההמחאות הופקדו למשמרת בלבד ולראיה - נכתב על גב השיקים "למשמרת". כן נטען כי הבנק התרשל, הפר את חובת האמונים שלו כלפי ליילה, לא קיים חובות סטטוטוריות שחלות עליו מכוח החוק, העסיק עובדים לא מנוסים ולא מקצועיים, קיבל החלטות בניגוד לבסיס הנתונים שהיה בפניו, לא השתמש בידע בנקאי סביר וגרם לליילה לנזק רב.

בכתב התביעה שכנגד חזרה ליילה על כל הטענות הנ"ל והוסיפה כי בגין הנזק הרב שגרם לה הבנק היא תובעת פיצוי בסך של 130,149 ₪ וכן פיצוי על עוגמת הנפש.

בכתב ההגנה של הבנק בתביעה שכנגד נטען, בין היתר, כי טענותיה של ליילה בכתב התביעה שכנגד הן סיסמאות ריקות מתוכן. אשר לטענה בדבר הגשת השיקים לביצוע, נטען כי הבנק נהנה ממעמד של אוחז בעד ערך, ואין לקבל טענה של כישלון תמורה מלא כשמדובר בשיקים טובה. כמו כן הוכחש כי השיקים הופקדו בבנק למשמרת ונטען כי הם הופקדו לניכיון. נוסף על כך נטען כי גלגול שיקים הוא מעשה מרמה שמטרתו להוליך את הבנק שולל, וליילה היא חלק מהקנוניה נגד הבנק.

בקדם משפט שני נמחק שיק אחד מהתביעה השטרית: שיק על סך 4,612 ₪ לפירעון ביום 30/11/08.

נטל ההוכחה בתביעה השטרית ובתביעה שכנגד מוטל על ליילה, ועל כן ליילה הגישה תצהיר עדות ראשית תחילה, ובו חזרה על מכלול טענותיה הנ"ל. מר זוהר עמרם שניהל את יחידת הגבייה של הבנק באזור המרכז ערך תצהיר עדות ראשית מטעם הבנק, ובו חזר על טענות הבנק הנ"ל.

בדיון ההוכחות שהתקיים במעמד הצדדים נחקרה ליילה תחילה. אחריה נחקר בחקירה ראשית ובהמשך בחקירה נגדית מר שמעון אדוט ששימש סגן מנהל המחלקה העסקית של הבנק בתקופה הרלוונטית והוזמן להעיד מטעם מטעם ליילה. ב"כ של ליילה ביקש לחשוף נוהל פנימי שהוצג בפני בית המשפט בלבד. בית המשפט קבע לאחר עיון בנהלים, כי לנוכח הטענות שהועלו בתביעות דנן, אין מקום לחשוף נהלים פנימיים של הבנק או חלק מהם (עמ' 34 ש' 2-10). לאחר מכן נחקר מר זוהר עמרם בחקירה נגדית על תצהירו.

הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב וחזרו על מכלול טענותיהם הנ"ל.

בסיכומיה של ליילה נטען כי המעביד ביקש ממנה להעביר לחברה 115,000 ₪, ובלית ברירה עשתה זאת, לאחר שבמשך מספר שנים החליפה עם החברה "שיקים טובה", וזאת עד שצילה וטיימורז ברחו מהארץ מבלי לכסות את השיקים שמסרה ליילה. כן נטען כי מר שמעון אודט אשר עבד בבנק אישר כי חשבונה של ליילה חרג ממסגרת האשראי שנקבעה לו. לטענתה של ליילה, הבנק ידע שאין לה משאבים וכספים, ידע שהיא עובדת בחברה, ידע מה סכום המשכורת שקיבלה מהחברה, הכיר את מצב החשבון של החברה באותו סניף ועצם את עיניו לכך שמבצעים גלגולי שיקים בחשבונותיו ובעת שחייב את ליילה.

כן נטען בסיכומיה של ליילה כי הבנק אפשר לה להחליף שיקים עם החברה מחודש 1/2008 ועד לחודש 10/2008 בסכומים אשר נעו בין 8,970 ₪ ל- 73,670 ₪ כל חודש. ליילה חזרה על טענתה כי צירה וטיימורז ברחו מהארץ בחודש 11/2008, ועל כן נתנה לבנק הוראת ביטול של שאר השיקים. עוד נטען בסיכומיה של ליילה כי הבנק ידע שהחברה חרגה ממסגרת האשראי שלה והמשיך לעצום את עיניו לנוכח חילופי השיקים שבין ליילה לחברה, ובכך הפר את חובת האמון שלו כלפיה ופעל בניגוד לחוק הבנקאות. כמו כן נטען כי הבנק התרשל שכן בנק סביר לא היה פועל באופן שהבנק פעל.

טענה נוספת בסיכומיה של ליילה היא כי בנק לאומי לא התיר למנהלי החברה לנכות שיקים של החברה בסניף הבנק שלהם, משום שידע כי החברה היא חדלת פירעון, ועל כן היה על הבנק לסרב לכבד שיקים של ליילה. נוסף על כך נטען כי הבנק אינו אוחז כשורה בשיקים משום שידע שמדובר בשיקים טובה, ומכאן שלא פעל בתום לב. כן נטען כי הבנק לא יכול להיות אוחז כשורה משני טעמים נוספים: (1) כאשר הבנק קיבל את השיקים היו חסרים בהם פרטים מהותיים - שם הנפרע שהושלם על ידי החברה ו- (2) התמורה בגין עסקת היסוד נכשלה.

עוד נטען בסיכומיה של ליילה כי היא הייתה זכאית לקבל נהלים פנימיים של הבנק, ומשלא קיבלה אותם היה בכך כדי לפגוע בזכותה המהותית להליך הוגן.

כמו כן נטען כי הבנק הביא לעדות את מר עמרם זוהר אשר לא עבד מימיו בסניף הבנק הנ"ל, ונמנע במכוון מלהביא פקידי בנק שטיפלו בחשבונות החברה, אף שעלה מעדותו של מר שמעון אודט כי נציגי הבנק ידעו שהחברה חרגה ממסגרת האשראי שלה כבר מחודש אפריל 2008.

בסיכומי הבנק נטען תחילה כי הבנק מחזיק ב- 15 שיקים של ליילה אשר נמסרו לפקודת החברה וטיימורז, אלה סיחרו את השיקים הנ"ל לבנק לניכיון, ובהגיע מועד פירעונם, 5 שיקים חוללו בשל אי כיסוי מספיק ו- 10 מפאת מתן הוראת ביטול. משלא נפרעו השיקים נשלח מכתב התראה לליילה, אולם היא לא שילמה דבר בגינם, ועל כן הם הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

כן נטען בסיכומי הבנק כי ליילה מודה שלקחה חלק במשיכת שיקים טובה, ועל פי ההלכה הפסוקה, עצם הפעולה של גלגול שיקים מהווה מתן ערך, ועל כן עסקת היסוד אינה נגועה בכישלון תמורה. בהקשר זה נטען כי מי שלוקח חלק במשיכת שיקים טובה אינו יכול להעלות טענת כישלון תמורה, וזאת כפי שנקבע גם בסעיף 27 לפקודת השטרות [נוסח חדש].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ