אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק המזרחי סניף באר שבע ראשי נ' ר.א.ד בטון בע"מ

בנק המזרחי סניף באר שבע ראשי נ' ר.א.ד בטון בע"מ

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
2756-05
14/04/2013
בפני השופט:
עירית קויפמן

- נגד -
התובע:
בנק המזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
ר.א.ד. בטון בע"מ
פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על סך 104,720 ₪ אשר הגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") כנגד הנתבעת, להשבת סכומו של שיק על סך 102,217 ₪ אשר כובד על ידי הבנק מחשבונו של הלקוח, מר עלי אלריעאן לאחר שהוצג לפירעון על ידי הנתבעת.

2.אין מחלוקת כי זמן הפירעון הנקוב על גבי השיק הינו 21.1.05. כן אין מחלוקת כי השיק הופקד על ידי הנתבעת לפירעון בתאריך 24.1.05. בנוסף, אין מחלוקת כי יומיים קודם הפקדת השיק, בתאריך 22.1.05, נהרג הלקוח, מר עלי אלריעאן ז"ל (להלן: "הלקוח" או "המנוח") בתאונת דרכים.

אין חולק כי במועד פירעון השיק, לא היתה יתרה מספקת בחשבונו של המנוח לכיסוי סכום השיק.

כן מוסכם כי הבנק ניסה להחזיר את השיק אולם נוכח חלוף הזמן שנקבע בתקנון המסלקות להחזרת השיק, סירב בנק הפועלים בו הופקד השיק, להחזיר את השיק ולהשיב את התמורה לתובע.

3.לטענת התובע, הנתבעת לא היתה זכאית לקבל את הכספים בגין השיק ומדובר בהתעשרות שלא כדין. לעניין זה נטען כי השיק זויף ולא נחתם על ידי המנוח ולכן הנתבעת לא היתה אוחזת בשיק ואין היא זכאית לפירעונו. כמו כן נטען, בהתייחס לעסקת היסוד בין המנוח לבין הנתבעת, כי הנתבעת לא היתה זכאית לקבל סכומים בסכום שעליו נמשך השיק ולכן אין לראותה כאוחזת בעד ערך בשיק ואף לא אוחזת בתום לב ולכן היא מחויבת בהשבת הכספים לתובע. עוד נטען כי אף אם היתה זכאית הנתבעת לקבל כספים מהמנוח, הרי שמאחר שהשיק כובד בטעות, כאשר בחשבונו של המנוח לא היתה די יתרה לכיסוי סכום השיק, זכאי התובע להשבת הכספים ששולמו בטעות.

התובע טען, לראשונה בסיכומיו, כי קיימת אפשרות נוספת והיא שהשיק נחתם על ידי המנוח אך נמסר כשיק לביטחון בלבד.

4.לטענת הנתבעת היא סיפקה למנוח תמורה מלאה וטובה בעד השיק וזאת באספקת בטון אשר הזמין המנוח בתקופה שבין 1.1.01 לבין 30.11.03 ולכן היא זכאית לדרוש את פירעונו.

חתימת המנוח על גבי השיק אינה מזויפת והשיק נמסר אישית על ידי המנוח למנהל הנתבעת, מר אבו סרחאן קאסם (להלן: "מנהל הנתבעת"), ביום 20.5.05 לאחר שהמנוח חתם עליו בנוכחות מנהל הנתבעת ובנוכחות שותפו, מר טאלב אבו סרחאן ובמעמד זה נמסרה למנוח קבלה (נ/6). עוד טוענת הנתבעת כי טעות התובע, אשר כיבד את השיק בעת שבחשבון המנוח לא היה כיסוי מספיק, היא התרשלות רבתי אשר גרמה ל"תאונה משפטית" ועליו לשאת באחריות לתוצאות מחדלו. כן נטען כי הנתבעת הסתמכה על פירעון השיק ואלמלא פירעונו היא היתה תובעת את עיזבון המנוח.

5.מטעם התובע העידו מר מגלניק מרק – מורשה חתימה בתובע, רו"ח אדוארדו גינזבורג – רו"ח של הנתבעת בתקופה הרלוונטית ומר יצחק חג'ג' – מומחה לכתבי יד.

מטעם הנתבעת העידו מר אבוסרחאן קאסם – מנהל הנתבעת ומר אמנון בצלאלי מומחה לכתבי יד.

יצוין כי אנשים נוספים אשר התבקשה עדותם מטעם הצדדים (מר אבו אלקיעאן רדא מטעם התובע וה"ה עוזי חמו ואבי עמר מטעם הנתבעת) לא התייצבו לעדות והצדדים יתרו על עדותם.

לאור השוני בין חוות דעת המומחים בתחום השוואת כתבי יד, מונה מר יונתן נפתלי כמומחה מטעם בית המשפט.

6.בסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר") נקבע כדלקמן:

"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה לשלם לו את שוויה".

7.אין חולק כי הבנק שילם מכספו את סכום השיק, נוכח היעדר יתרה מספקת בחשבונו של המנוח וזאת בשל טעות הבנק.

ככלל, פרעון שיק על ידי בנק, בשל טעות בדבר העדר יתרה מספקת בחשבון, לכשעצמו, אינו מזכה את הבנק בהשבה מצד שלישי – מקבל התשלום, אשר פעל בתום לב ונתן תמורה בעד השטר ואין די בעצם טעותו של הבנק כדי לזכותו בהשבה (ר' ד' פרידמן, דיני עשיית עושר ולא במשפט, מהדורה שניה תשנ"ח – 1998, כרך ב' בעמ' 826 ו- 852, ע"א 2374/97 ווזאנה נ' רשות הדואר, פ"ד נה(1)843 בסעיף 17 לפסק הדין ות"א 4624/81 נצר נ' בנק לאומי לישראל, פ"מ תשמ"ו(1) 417).

עם זאת, בפסיקה נקבע כי גם במקרים בהם בנק טעה ופרע שיק בטעות, אין בכך כדי לשלול אוטמטית את זכותו להשבה מצד שלישי אשר קיבל את סכום השיק (ע"א 2374/97 וזאנה נ' רשות הדואר פ"ד נה (1) 843, ע"א 292/68 יעקב יפת נ' הרולד איסטווד פ"ד כג (1) 604).

על מנת שהבנק יהיה זכאי להשבה מהצד השלישי יש להראות כי נפלו פגמים בתמורה ובתום ליבו של הצד השלישי.

כן נקבע בפסיקה כי במקרה של טעות הבנק בכיבוד שיק ובכפוף לחריגים המקובלים בדיני עשיית עושר, הבנק אינו אמור לשאת בהפסד הסופי ואחד מן הצדדים, המושך או הנפרע, יהיה צריך לשאת בהפסד הסופי בהתאם לעסקת היסוד ביניהם (ת"א 4624/81, לעיל, בסעיף 5 לפסק הדין)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ