אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' מיס לולה בע"מ

בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' מיס לולה בע"מ

תאריך פרסום : 22/12/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
44334-11-10
21/12/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
מיס לולה בע"מ
הנתבע:
בנק המזרחי טפחות בע"מ

החלטה

מונחת בפני התנגדות לביצוע שני שיקים (להלן: "השיקים"), האחד בסך של 11,850 ₪ והשני בסך של 15,000 ₪. שני השיקים משוכים על ידי המבקשת לפקודת חברת ש.ר. מעוף סחר בינלאומי בע"מ (להלן: "מעוף"), היא חייבת 2 בתיק ההוצל"פ.

תמצית ההתנגדות

המבקשת הינה חברה הפועלת בתחום הטקסטיל, בייצור ושיווק סריגים. במסגרת פעילותה העסקית עמדה המבקשת בקשר עם מעוף, העוסקת בגזירת בדים. מר אמיר רביבו (להלן: "רביבו") הינו מנהל ובעל השליטה במעוף.

במהלך אפריל 2010, פנה רביבו למבקשת וטען כי המשיב עומד לפעול לסגירת קו האשראי של מעוף בשל חריגה ממסגרת האשראי המאושרת (500,000 ₪) עד לאשראי בפועל של 947,444 ₪. עוד טען רביבו בפני המבקשת כי בקרוב ממש עומדת מעוף לקבל הכנסות אשר יאפשרו הקטנת מסגרת האשראי המנוצלת אך הוא זקוק לבטחונות אשר יוצגו לבנק עד לקבלת הכנסות אלו. לפיכך, בקש רביבו מהמבקשת שיקים אשר יוצגו למשיב וימחישו את פעילותה העסקית של מעוף. רביבו התחייב בפני המבקשת כי השיקים הללו לא יופקדו בחשבון מעוף, לא ינוכו ולא יוצגו לפירעון, אלא יוחזרו למבקשת לכשתקבל מעוף כספים מלקוחותיה. לנוכח הצהרת רביבו, התנדבה המבקשת לסייע לו ומסרה לו שבעה שיקים משוכים לפקודת מעוף, שניים מהם הינם השיקים נשוא בקשה זו.

בפועל, ממשיכה וטוענת המבקשת, הונה אותה רביבו, נכנע ללחצי המשיב והפקיד את השיקים בחשבון מעוף אצל המשיב, אך זאת בלא שהמשיב נתן תמורה כלשהי בגינם.

בהתאם לגרסה זו מעלה המבקשת את טענות ההגנה הבאות:

מסירת השיקים למעוף הייתה על תנאי ומשהופר התנאי הרי שאחזקת המשיב בהם פגומה ונשללת זכותו להציגם לפירעון.

השיקים נמסרו למשיב לצורך הגדלת בטחונות בלבד ולכן לא נתן המשיב תמורה כלשהי עבורם.

לתמיכה בטענות המבקשת הוגשו תצהירים של מנהל המבקשת, מר לירן דרי וכן של רביבו. המשיב ויתר על חקירת המצהירים והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשת מצומצם. המבקשת איננה נדרשת בשלב זה להראות כיצד תוכיח את גרסתה ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המצהירים מטעם המבקשת או את סיכויי הצלחתה בתיק העיקרי. די לה למבקשת בשלב זה להראות כי יש בידיה טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השיקים. מאידך, חייב המבקשת להיכבד ולפרט את טענותיה. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. גם טענות המופרכות מניה וביה ומתבררות כהגנות בדים, לא יצדיקו מתן רשות להגן.

עוד יש לזכור כי השאלה אם אוחז השטר אוחז כשורה אם לאו, אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן. האוחז מוחזק אמנם לפי סעיף 29 ב' לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") כאוחז כשורה, אך אם הוכיח הנתבע את טענת ההגנה שלו, ובשלב זה יש להניח כי יעלה בידו להוכיחה, מוטל על התובע, האוחז, להוכיח, כי לאחר קום הטענה, ניתן ערך בעד השטר בתום לב. הפלוגתאות האלו - הוכחות טענת ההגנה מזה, והוכחות מתן הערך בתום לב מזה, אינן ניתנות להכרעה על יסוד התצהירים, אלא הן מחייבות דיון בדרך הרגילה.

לפי גרסת המבקשת, מסירת השיקים למעוף נעשתה במסגרת המכונה "שיק טובה", קרי: מצב בו נמסר שיק לאחר כדי לאפשר לנפרע ליהנות מהשיק בלא שתינתן תמורה למושך. המבקשת לא קבלה תמורה ממעוף בגין השיקים ולא אמורה הייתה לקבל תמורה שכזו, אלא בקשה לסייע לה בעסקיה. מאידך, מובן שאין בכך כדי לגרוע מחובתה של המבקשת לפרוע את השיקים, כאמור בסע' 27 בפקודה.

טענת ההגנה הראשונה של המבקשת הינה למעשה טענה לפגם במסירה הראשונה של השיקים למעוף. לטענת המבקשת, נמסרו השיקים למעוף על תנאי שלא יופקדו ולא יוצגו כלל לפירעון. טענה לפגם במסירה הראשונה הינה טענת הגנה טובה כלפי צד קרוב ואיננה עומדת כלפי אוחז כשורה. דא עקא, כפי שהובהר לעיל, בשלב זה של הדיון טרם הובהר מעמדו של המשיב וטרם הוכח שהינו אכן אוחז כשורה. זו גם טענת ההגנה השנייה של המבקשת, טענה המתייחסת למעמד המשיב.

מאידך, לא ניתן להתעלם מהקושי הברור שלנוכח טענת המבקשת. אם טוענת המבקשת שלא הייתה כל כוונה לסחר את השיקים, מדוע זה לא הוגבלה סחירותם במפורש?

קשה מכך. אם ידעה המבקשת שמעוף עומדת להציג את השיקים כאסמכתא לכך שהיא עומדת לקבל כספים מהמבקשת (כך בדיוק – סעיף 10 בהתנגדות), אף שבפועל לא כן היה הסיכום ביניהם, האם אין זו לכאורה מזימה שתכליתה הונאת צדדים שלישיים? מזימה שביסודה הצגת מצג שווא של שיקים שאין כוונה ממשית לפרוע אותם?

קושי לא מבוטל ניצב איפה בפני המבקשת וקושי זה מצדיק הצבת תנאי למתן הרשות להגן, בהתאם לתקנה 210 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

במצב זה הנני מורה כדלהלן:

למבקשת תינתן רשות להתגונן מפני ביצוע השיקים אך זאת בכפוף להפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום. היה ולא יופקד הסכום האמור, תידחה ההתנגדות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ