אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק המזרחי המאוחד בעמ נ' אלקרינאווי

בנק המזרחי המאוחד בעמ נ' אלקרינאווי

תאריך פרסום : 23/07/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
2695-03-10
05/07/2012
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:

הנתבע:

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אתיר לו להתגונן בפני תביעתו של המשיב, שהוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר, על הסך של 159,558 ₪, בגין כתב ערבות עליו חתם, לחיוביהם של ה"ה אלקרינאווי אסקנדר ונעימה (להלן: "הלווים") בהסכם הלוואה שחתמו עם המשיב, לצורך מימון רכישת דירתם בשכונה 14, בית 39, בישוב רהט.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענותיהם בכתב, הגעתי למסקנה כי יש להתיר למבקש להתגונן בפני התביעה בשלוש מתוך חמש הטענות שהוא מעלה בבקשתו (על טענת אי-גילוי המסמכים ויתר ב"כ המבקש בדיון מיום 25/1/2011).

החלטתי לדחות את טענתו של המבקש בכל הנוגע להכחשת גובה חובם של הלווים כלפי המשיב. הטענה נטענה על דרך הסתם, ללא תחשיב נגדי מטעמו של המבקש. "הלכה למעשה נודעה חשיבות מרובה לצורך לפרט את טענת ההגנה בתצהיר הנתבע, כאשר נתבע חפץ להתגונן מפני תביעת שטר או שיק בטענה שהמסמך כולל ריבית מופרזת, ובכל עניין דומה המצריך עריכת חשבון. לא ניתן לברר את הטענה אלא אם גילה הנתבע , מה סכום קרן לווה, מה סכום ריבית התחייב לשלם, מתי לווה את הכסף, וכיצד מורכב סכום השטר, קרן לחוב וריבית לחוד.

באין פירוט כזה, לא הרשו לנתבע להתגונן. כיוצא בזה חייב נתבע המעלה טענת קיזוז לפרט את טענותיו במידה הדרושה לניסוח כתב תביעה".

(מתוך ספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 674 – ההדגשה שלי – י.ב.).

העובדה שהמבקש הינו "צד שלישי" כלשונו, להסכם בין המשיב ללווים אינה מעלה ואינה מורידה שכן יכול היה לבקש מן המשיב את כל המסמכים הדרושים לו כדי לבסס כדבעי את טענתו בדבר גובה החוב.

החלטתי לדחות גם את טענתו של המבקש בדבר "חוסר תום-ליבו" של המשיב. המבקש אינו מבהיר כיצד מובילה טענתו בדבר חוסר תום-ליבו של המשיב בהפעלת זכויותיו המשפטיות והחוזיות למסקנה כי דין התביעה להידחות. מהי התרופה שנטען על ידי המבקש כי הוא זכאי לה בגין חוסר תום ליבו של המשיב? פיצויים (כדוג' האמור בסע' 12(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973)? ביטול? ביטול חלקי?

הטענה היא טענה כללית, סתמית וחסרת פירוט מינימלי.

ואולם, מנגד, הגעתי למסקנה כי יש להתיר למבקש להתגונן בפני התביעה בטענה כי לא מוצו ההליכים כנגד הלווים העיקריים.

הצדדים חלוקים בעניין זה בשאלת פרשנות ההסכם ביניהם, שקיבל תוקף של החלטה ע"י כב' רשם ההוצאה לפועל י' דורון ביום 30/1/2011, בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-18750-08-0 שתוכנו כהאי לישנא:

"לאחר דיון שהתקיים בין הצדדים הגענו להסכמה לפיה הערב ישלם לידי הזוכה סך כולל של 5,000 ש"ח בתוך 30 יום מהיום. כמו כן ישא הערב במחצית הוצאות מימוש הנכס של החייבים העיקריים נשוא ההחלטה על מיצוי ההליכים. תשלום ההוצאות ישולם בתוך 10 ימים ממועד הדרישה של הזוכה לידי ב"כ הערב בצירוף החלטה בתיק המשכנתא שיפתח הזוכה והמעידה על תשלום ההוצאות הצפויות. אי תשלום של ההוצאות בכולן או בחלקן לפי דרישה של הזוכה בתוך המועד הנקוב על פי הסכמת הצדדים בדיון זה יהווה מיצוי הליכים כנגד החייבים והזוכה יהיה רשאי לנקוט בהליכים כנגד הערב. ב"כ הערב מדגיש בדיון כי באם יודיע בתוך 3 ימים מהיום כי הערב אינו מסכים להצעה המקובלת על בא כוחו רשאי בית המשפט לפסוק גובה הוצאות כתנאי לביטול ההחלטה על מיצוי ההליכים כבר בדיון זה. ".

המחלוקת נוגעת לשאלת משמעותו של המונח "ההוצאות בכולן או בחלקן" המופיע בהתנייה בדבר אפשרות השבת צו מיצוי ההליכים על כנו.

לטענת ב"כ המשיב המונח מתייחס גם לסכום של 5,000 ₪ הנזכר בפתח הסכם הפשרה, ואילו ב"כ המבקש סבור כי המונח מתייחס אך ורק למחצית הוצאות מימוש הנכס (שלטענתו לא נדרשו מעולם).

לטעמי, מחלוקת זו שבין הצדדים מצדיקה מתן רשות להתגונן שכן היא דורשת שמיעת עדויות בנוגע לכוונת הצדדים להסכם, ולמעלה מכך, סבורני כי קיימת תמיכה, ולו חלקית, בגירסת המבקש לטיבה של ההסכמה וזאת במילים: "לפי דרישה של הזוכה בתוך המועד הנקוב", שהרי לסכום של 5,000 ₪ נקבע מועד תשלום ואין צורך בדרישה, לכאורה.

עוד הגעתי למסקנה כי יש מקום להתיר למבקש להתגונן בטענה שלא קיבל לידיו התראות בדבר אי-פרעונו של החוב הנערב, וכי נגרם לו בגין כך נזק אשר פורט על ידו בדרך של הפנייה למסמך של המשיב בדבר חישוב ריבית הפיגורים.

באנלוגיה, יש לזכור כי, בעת דיון בבקשה בכתב: "אם העובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים המצורפים לה או ממסמכים אחרים, אשר הונחו לפני בית המשפט, אין צורך בתצהיר". (א'. גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 476) – בוודאי שכך הם פני הדברים אם המדובר במסמך של המשיב.

ואולם, טענה זו של אי קבלת התראות "כורסמה" במידה ממשית בעת חקירתו הנגדית של המבקש, עת העיד: "ש. מתי נודע לך שיש בעיות בהלואה?

ת. אני לא זוכר , יותר מאוחר, לא רשמתי אצלי.

ש. מאז שידעת על ההלואה שילמת משהו על חשבון ההלואה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ