אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הבינלאומי פתח תקווה סניף קרית אריה 31020 נ' סופ אנד מור בע"מ ואח'

בנק הבינלאומי פתח תקווה סניף קרית אריה 31020 נ' סופ אנד מור בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 29/01/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
16141-04-11
25/01/2012
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. סופ אנד מור בע"מ
2. אברהם אליעזר תמרי

החלטה,פסק-דין

החלטה

(בעניין המבקשת 3)

בפניי בקשה למתן רשות להגן שהוגשה מטעם המבקשת 3 (להלן: "המבקשת"), כנגד תביעה כספית בסך 57,628 ₪, שהגיש המשיב כנגד המבקשים בהליך של סדר דין מקוצר.

הבקשה שבפניי נתמכה בתצהירה של המבקשת.

מהותה של התביעה הינה יתרת חובה בחשבון עו"ש אותו ניהלה המבקשת 1 (להלן: "החברה"), אצל המשיב. התביעה כנגד המבקשת הוגשה מכח היותה ערבה לחובות המבקשת 1 כלפי המשיב עד לסך 200,000 ₪, וזאת בהתאם לכתב "ערבות מתחדשת מוגבלת בסכום" , אשר נחתם על ידה ביום 19.1.11 (כתב הערבות צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

ביום 24.1.12, התקיים בפניי דיון בבקשה, במהלכו נחקרה המבקשת על תצהירה. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

במסגרת תצהירה הועלו על ידי המבקשת טענות הגנה לפיהן במהלך חודש ינואר 2011, הגיעה לסניף המשיב לפי בקשת אביה – הוא המבקש 2, כשהיא מצוידת בחותמת החברה וזאת על מנת להשלים את הליך פתיחת החשבון של החברה. המבקשת חזרה על הדברים בחקירתה שם טענה: "הגעתי, עשיתי מה שאבי ביקש ממני. אבא שלי ביקש ממני להגיע עם חותמת כדי להשלים את החשבון. הוא לא אמר לי על מה אני צריכה לחתום. ביקש ממני להגיע בוקר אחד וזה מה שעשיתי. אני לא זוכרת בדיוק מה הוא אמר לי". (עמ' 1 לפרוטו' שורות 14-16).

כפי טענתה של המבקשת, עד לאותו שלב לא היתה מעורבת כלל במסגרת הליך פתיחת החשבון ולפיכך לא היתה מודעת לתנאים שסוכמו בין המבקש 2 לבין המשיב. לטענתה, טרם חתימתה על המסמכים לא הוסברה לה כלל מהותם ותוכנם והיא מצידה סברה שמדובר במסמכי השלמה לפתיחת חשבון הבנק של החברה. כן הוסיפה וטענה כי רק עם קבלת כתב התביעה על נספחיו נתחוור לה כי חתמה על כתב ערבות. במהלך חקירתה אישרה המבקשת כי עבדה בחברה. כפי טענתה לא קראה את המסמכים עובר לחתימתה (עמ' 2 לפרוטו').

עוד הוסיפה המבקשת לטעון כי עובר לחתימתה כלל לא הוסבר לה כי הועמדה לחברה מסגרת אשראי כלשהיא, ובכך הפר כלפיה המשיב חובת הגילוי המוטלת עליו על פי דין. עוד טוענת המבקשת להפרת חובת גילוי נוספת מצד המשיב שכן במועד בו חתמה על כתב הערבות כבר היה חשבונה של החברה ביתרת חובה בסך 20,070.82 ₪, בעוד שמסגרת האשראי המאושרת נכון למועד זה עמדה על סך של 20,000 ₪. כן לטענתה, אף הגדלת מסגרת האשראי של החברה ביום 23.1.11, לסך של 60,000 ₪, לא הובאה לידיעתה.

המבקשת הוסיפה וטענה כי חרף כך שהחברה לא חרגה ממסגרת האשראי שהקצה לה המשיב, החליט המשיב באופן חד צדדי לבטל את מסגרת האשראי שהועמדה לחברה, וזאת מבלי שטרח למסור לחברה או מי מטעמה הודעה על כך.

המבקשת הוסיפה לטעון במהלך חקירתה כי היא אינה יודעת שהחברה הוכרזה כלקוח מוגבל חמור. כשהוצגה בפניה הודעת בנק ישראל לפיה ההכרזה נכנסה לתוקף בחודש מאי 2011 טענה כי אביה – המבקש 2, לא אמר לה על כך דבר. כן טענה כי אביה לא הציג בפניה פנייה שנשלחה למשיב בעניין ביטול מסגרת האשראי. כן הוסיפה לטעון כי כלל לא היתה מודעת לעניין ביטול מסגרת האשראי לחברה. לדבריה: "לא ידעתי בזמן אמת מהי מסגרת האשראי. לא ידעתי דבר על ההתנהלות בכל הקשור למסגרת האשראי". (עמ' 2 לפרוטו').

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דינה של הבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה המבקשת להידחות.

בחינת הטענות כפי שהועלו על ידי המבקשת במסגרת תצהירה כמו גם במסגרת חקירתה מעלות כי אין באמתחתה של המבקשת כל הגנה בפני התביעה.

בכל הנוגע לטענותיה של המבקשת כי לא קראה על מסמכי הערבות בטרם חתמה עליהם, הרי שאין בטענות אלה כדי להוות הגנה מפני התביעה.

בנקודה זו אין לי אלא להפנות להלכה הידועה לפיה, אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם כאות להסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא. אי לכך, על המעלה טענת אפסות לסתור חזקה זו ולהוכיח את גרסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה. כן נפסק כי הטענה בדבר אפסות לא תעמוד למי שחתם על מסמך מתוך אמון בשיקוליו של האדם שביקש את חתימתו. (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, פד"י נד(2) 559, 570; ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט(2) 113; ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פד"י לז(3) 60; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פד"י מד(1) 497). לפיכך לא תועיל למבקשת טענתה כי סמכה על שאמר לה אביה – המבקש 2.

כן נפסק כי מי שאינו מסוגל לקרוא מסמך, עליו הנטל להבטיח שתוכנו של אותו מסמך יובא לידיעתו, על ידי פלוני המהימן עליו, לפני שיחתום עליו, והוא זה הנושא בתוצאות אי קיומה של החובה. (ראה עוד בעניין זה בספרו של ד"ר רוי בר קהן, "ערבות", בעמ' 294-293).

אוסיף לציין כי פסיקת בתי המשפט דחתה טענות (דומות לאלו של המבקשת), שהעלו בני משפחה לווים לפיהן הבנק לא הביא לידיעתם קיומם של פרטים לעניין מצב החשבון או מצב ההלוואות, משאלה נתנו אמון מלא בבן משפחה ולא טרחו לברר הפרטים (ראה למשל פסק דינה של כב' השופטת גרסטל, ה"פ (ת"א) 1082/01 ברנס נ' הבנק המזרחי (אתר נבו)). בהתאם לכך, אין בעובדה שהמבקשת סמכה על שאמר לה המבקש 2, כדי לפטור אותה מהתחייבויותיה כלפי המשיב, על פי כתב הערבות, משלא טרחה לברר הפרטים בעצמה.

בנוסף, טענות דוגמת אלה שהעלתה המבקשת לפיהן, נעשה הליך החתמתה בלא שהוסבר לה על מה היא חותנמת, כבר נדחו בפסיקת בתי המשפט אף במקרים בהם נטען על ידי ערבים כי אינם קוראים עברית וכי החתמתם נעשתה במהירות, לאחר שהתברר במסגרת חקירתם כי הם מסוגלים להבין את הנכתב גם אם באיטיות. (ראה: ע"א (מחוזי חיפה) 845/92 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' מחמוד, תק-מח 96(1) 1349 , 1996).

על כן, בהתאם להלכות האמורות, הנני דוחה את טענות המבקשת הנוגעות לחתימתה ולהבנתה את המסמכים עליהם חתמה בקשר עם ערבותה.

באשר לטענותיה של המבקשת בדבר מסגרת האשראי שהוקצתה לחברה, הרי שבטופס ה "הודעה לערב יחיד/ערב מוגן", צ\יין במפורש כי ערבותה של המבקשת הינה עד לסך של 200,000 ₪. כמו כן צוין במפורש כי מסגרת האשראי שהועמדה לחברה נכון לאותו המועד הינה בסך 20,000 ₪. הנני דוחה טענותיה של המבקשת כי בעת החתמתה על כתב הערבות לא הובאה לידיעתה העובדה שהחברה חרגה ממסגרת האשראי ב- 70 ₪. אף אם היתה חריגה מזערית כפי הנטען הרי ברור כי מדובר בטענה אבסורדית ועשויה, מה גם שלא נטען על ידי המבקשת כי לו היה נאמר לה באותו המועד כי החברה חרגה בשיעור של 70 ₪ ממסגרת האשראי, או אז היא לא היתה חותמת על כתב הערבות שכאמור הינו עד לסך של 200,000 ₪. מאותו הנימוק סבורני שדין טענתה של המבקשת להידחות בכל הנוגע להגדלת מסגרת האשראי לסך של 60,000 ₪. עוד אוסיף לציין כי המבקשת ממילא לא פירטה במסגרת תצהירה, כפי הנדרש, מהו הנזק שנגרם לה מהפרת חובת הגילוי הנטענת על ידי המשיב. לפיכך משטענה זו לא פורטה וכן לא כומתה כנדרש דינה ממילא להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ