אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט סניף פל"ים נ' עו''ד שלופה

בנק דיסקונט סניף פל"ים נ' עו''ד שלופה

תאריך פרסום : 12/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
20242-04
08/06/2014
בפני השופט:
יואב פרידמן

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט סניף פל"ים
הנתבע:
עו"ד ריאן דוכ'י כמנהלת עזבון תאופיק שלופה ז"ל
פסק-דין

פסק דין

1. תביעה לכיסוי חוב הלוואה שצבר עו"ד תאופיק שלופה ז"ל (שיכונה להלן בשמו או "המנוח") בחשבון הבנק שפתח אצל התובע.

2. ביום 27.05.03 פתח המנוח אצל התובע חשבון עו"ש בסניף פל-ים. התובע אפשר לעו"ד שלופה למשוך מעת לעת כספים מהחשבון בהתאם לתנאי פתיחת החשבון, והלווה לו שתי הלוואות ע"ס 50,000 ₪ ו-80,000 ₪ (הלוואת בלון). הלוואת הבלון נפרעה ע"י הערב להלוואה (ראה בהמשך) וההלוואה השניה לא נפרעה כלל. לטענת התובע, המנוח למרות דרישות חוזרות ונשנות לא סילק את חובו, אשר עמד נכון ליום הגשת התביעה (25.10.04) על 181,034 ₪. עו"ד שלופה הגיש בקשת רשות להתגונן מנימוקים אליהם אתייחס, וזו ניתנה בתנאי שיופקד סכום של 40,000 ₪ בקופת ביהמ"ש (שהופקד). אקדים ואציין כי דין התביעה להתקבל, למעט ביחס לסכום קטן שיש לנכותו מן החוב הנתבע.

דיון

3. התובע הביא לעדות מטעמו את מר יעקב ארבל, מי ששימש כמנהל הסניף בחלק מהזמנים הרלבנטים, ומי שכלפיו הופנו מירב טענותיו של המנוח (סומן ת/1). מטעם המנוח הוגש תצהירו, ששימש לתמיכה בבר"ל (סומן נ/1) וכן חוו"ד רו"ח מר יוספיה זוהיר (סומנה נ/3).

תיק זה נדחה לא אחת לאור מחלתו הקשה של המנוח שלאורה, ובגין טיפולים בחו"ל, אף נבצר ממנו לא אחת לקדם התיק ואף להתייצב לחקירה. בנסיבות לא היה מנוס מן הדבר. בנוסף , לאחר שגם תצהירים הוגשו באיחור, הגיש המנוח באיחור של ממש חוו"ד מטעמו, אשר ביום פקודה לא ראה עורכה להתייצב לחקירה אודות חוות דעתו. אף הליכי ביניים של איסוף מסמכים מלשכת ההוצאה לפועל (שנדרשו לאור ההגשה המאוחרת של אותה חוו"ד) ארכו זמן רב. ראה למשל פרוטוקולים והחלטות מ 6.12.12 , 13.11.11, 29.6.10, 11.1.09, 29.12.08 , 30.6.08. בסופו של יום, לאחר שהתייצב המנוח ונחקר, וניתן צו לסיכומים, נפטר הוא למרבית הצער (ראה הודעת ב"כ המנוח ומנהלת העיזבון מיום 19.5.13 שם גם פורטו שמות היורשים).

ניתן צו להמשך על דרך צירוף מנהלת העיזבון: ראה החלטות מ 2.5.13, 24.6.13, הודעת הבנק מיום 30.7.13 לפיה אין זה השלב בו אמורים להתברר סיכויי הגביה, והחלטה מאותו יום בדבר מתן צו להמשך מכוח תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי. ב"כ המנוח הגישה אפוא הסיכומים בשם מנהלת העיזבון שצורפה.

לשם הנוחיות אתייחס לטענות הצדדים בהתאם לראשי הפרקים אותם הציבה מנהלת העיזבון בסיכומיה. בתמצית, העלה המנוח טענות באשר להתנהלות הבנק בחשבון מולו, להעברות כספים שלא זוכו בחשבון, לשיקים שלא כובדו ולאי ביצוע פעולות בחשבון שמטרתן להקטין את יתרת החובה.

טענות ביחס לאי הבאת ראיות ע"י הבנק ואי הרמת הנטל

4. התובע הביא לעדות, כאמור, את ארבל, מנהל סניף הבנק עד לסוף שנת 2003, וזאת לאור טענות הנתבע, לפיהן מקור המחדלים של הבנק, הינו בפעולותיו של ארבל, אשר התנכל לו באופן אישי. בחקירתו של ארבל, לעומת זאת, התברר כי הלה פרש בכלל לגמלאות ביום 23.12.03, ועל כן כלל לא היה מעורב בכל המעשים המיוחסים לו ע"י הנתבע, ומטבע הדברים, אף לא קיבל את המכתבים הרבים ששלח אליו בעניין זה (עמ' 6 ו-12 לפר'). למעלה מכך, העיד ארבל כי כלל לא הכיר ולא היה מעורב במערכת היחסים עם הנתבע (עמ' 2 לפר'), והאחראי לטיפול בעניינו היה מר רוני דוניו- סגנו (עמ' 6 לפר'). כל זאת, בניגוד לאמור בכתבי הטענות של הנתבע כאמור, לפיהם ארבל היה זה שנתן את ההוראות בעניינו בבנק וביקש להתנקם בו באופן אישי לאחר שהעלה תלונות באשר לאי סדרים כספיים בבנק. דוניו, מנגד, הוזכר בתצהירו של הנתבע בחצי משפט, כאשר צוין כי אמר לנתבע שהוא פועל לפי הוראות המנהל ארבל.

5. המנוח מצדו, ובניגוד לכתבי טענותיו כאמור, ניסה להבנות מעדותו של ארבל ולטעון, כי עדותו לא נסמכה על ידיעה אישית, אלא על שיטות העבודה, המסמכים בתיק וניסיונו בעבודה הבנקאית, כאשר בפועל לא היה מעורב בניהול החשבון, ועל כן עדותו אינה קבילה.

מאידך הודתה מנהלת עזבון המנוח בסיכומיה כי בין אחיה המנוח לבין ארבל לא היה כל קשר וכי השניים כלל לא הכירו האחד את השני (ראה גם עמ' 23 לפר'). הדבר נוגד כאמור את כתב ההגנה והתצהיר שהוגש (אשר הינם היינו הך – מדובר בתצהיר שתמך בקשת הרשות להתגונן). שם טען המנוח כי ארבל היה זה שהתנכל לו, והורה על ביצוע כל הפעולות הלא כשרות כביכול, אליהן אתייחס, ואשר הסבו לו נזק. המנוח טען שלא ידע כי ארבל עזב ועל כן התייחס אליו כמנהל הסניף, כאשר גם המכתבים ששלח הופנו אליו (עמ' 23-24 לפר'). כמו כן הוסיף, כי שני סגניו של ארבל- דוניו ואבי, הם אלו שהיו אמורים להיות מובאים לעדות, ומשלא הובאו, קמה חזקה כי לו היו מובאים לעדות, היתה עדותם פועלת לחובת הבנק. כפי שציינתי, שמם של השניים האחרונים כלל לא עלה במסגרת כתבי הטענות שהגישו הצדדים ופתחו ההליך. ברי כי אם היו למנוח טענות קונקרטיות כנגד מישהו מפקידי הבנק, היה עליו לציינו במפורש ובמועד, תוך נקיבה בשמו של אותו פקיד ובטענות המיוחסות לו (ברחל בתך הקטנה ובתצהיר התומך בקשת הרשות להתגונן, שניתן הגיונית לצפות שיהא מפורט: הן מאחר ומדובר בשלב בו נלחם בעל הדין הנתבע על זכותו לבוא בשערי ביהמ"ש, והן מאחר שאם תינתן הרשות להתגונן, ברירת המחדל הנה שאותו תצהיר יהפוך לכתב הגנה). דבר זה נעשה כאמור רק לגבי ארבל, כלפיו אישית הופנו טענותיו הקונקרטיות של המנוח בבקשת הרשות להתגונן. שמו של הסגן השני- אבי, הועלה לראשונה רק בשלב הסיכומים. משכך, אין תמה שרק ארבל הובא לעדות, על מנת להפריך את גרסת המנוח שהועלתה בשלב בקשת הרשות להתגונן, ובתצהירו. אין להלין על הבנק על שנמנע כביכול מזימון עדים כלפיהם לא נטען דבר.

6. אין לערוך מקצה שיפורים לעת הגשת הסיכומים, לאחר שהתברר בדיון ההוכחות כי דין טענותיו המוקדמות של המנוח להידחות, שכן האנשים הספציפיים אליהם הפנה, בתורת אלו שניסו "לנקום בו אישית" כביכול (על שהעלה חשדות בדבר היעלמות העברות שבוצעו על ידי לשכת ההוצל"פ לחשבון הפיקדונות, והיעלמות הפקדות שביצעו חייבים שונים לחשבון) , כלל לא היו בתפקידם ולא היו מעורבים בניהול חשבונו. במקביל, אין לבוא בטענות לעניין זה לבנק, אשר כן הביא לעדות את אותו גורם כלפיו נטענו אותן טענות חמורות, ואשר עדותו נועדה להפריכן. גם לעצם העובדה כי הנתבע לא ידע שארבל כבר לא בתפקידו אין משמעות שעה שהפנה באופן בלעדי ופרסונאלי את טענותיו כלפיו. ניתן רק להניח כי באם לא היה מובא ארבל לעדות, אלא המנהל שבא בנעליו, גם אז היו עולות טענות בדבר אי רלבנטיות של אותו העד. מצאתי לנכון לציין בשלב זה, כי דרך פעולה זו, של מקצה שיפורים בסיכומים, חזרה על עצמה ביחס לכל אחת מהטענות אותן העלתה מנהלת העזבון בסיכומים. דין כל אחת מהן להדחות, כפי שאראה בהמשך, אף לגופו של עניין.

החזרת שיקים לחשבון, כשהחשבון נמצא ביתרת זכות

7. לטענת המנוח, פעל הבנק בניגוד לסיכומים שהיו בין הצדדים, כאשר סירב לכבד שיקים שנמשכו על חשבון הפיקדונות לפקודת גזברות בימ"ש השלום בנצרת ביום 31.12.03, והחזירם בצירוף הערה "א.כ.מ". מדובר בשיק ע"ס 6,094 ₪, שיק ע"ס 5,540 ₪ ושיק ע"ס 2,750 ₪, הכל שעה שחשבון הנתבע היה ביתרת זכות. הנתבע מפרט, כי הסיכום היה שהשיקים יכובדו במועד הצגתם, ולאחר שיודיע הבנק לנתבע על הצגתם, יפעל הנתבע להפקדת תמורתם. פעולה זו של הבנק נעשתה, אליבא דנתבע, בכוונה תחילה, הואיל ומנהל הסניף ארבל (שוב אנו חוזרים להפניית ההאשמות הישירות כלפי ארבל) רצה להתנקם בנתבע לאחר שהעלה בפניו את חשדותיו בדבר "העלמות" כספים שהועברו ע"י לשכת ההוצל"פ לחשבון הפקדונות וכן "העלמות" הפקדות שביצעו חייבים שונים. לפיכך החליט מנהל הסניף "ללמד את הנתבע לקח", דבר אשר אכן גרם לו לנזקים כבדים. לטענתו, גזברות ביהמ"ש והפקידים העובדים בה ומכירים את הנתבע, הפסיקו לתת בו אמון ודרשו ממנו כי כל תשלומי האגרות יבוצעו מאותו מועד במזומן (נספחים ב'1-ב'3 לתצהירו). לאחר החזרת השיקים, הודה הבנק בטעות וטען באמצעות דוניו, סגן המנהל, כי מי שהורה על החזרת השיקים היה ארבל שלא ידע על הסיכומים בחשבון (כאמור ארבל כבר לא היה בתפקידו באותו מועד), ובהתאם כבר למחרת בבוקר (01.01.04) פנה דוניו לבנק הדואר וביקש להפקיד את השיקים מחדש, ואכן כך היה (עמ' 25-26 לפר').

לטענת הנתבע, החזרת שיק שלא כדין ו/או תוך כדי רשלנות ו/או טעות מחייבת את הבנק במתן פיצוי כספי בסכום ניכר בגין הנזק שגרמה החזרת השיק בציון הערת א.כ.מ.. כך, סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע קובע כי ניתן לחייב בגין עוולת לשון הרע בסכום של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בכפוף לשיקול דעת ביהמ"ש. לאור כל האמור, ומאחר והבנק החזיר את השיקים כאשר החשבון היה ביתרת זכות, זכאי הנתבע לפיצוי בגין החזרות אלו, ללא הוכחת נזק, בסך של 50,000 ₪ עבור כל שיק. סכום זה לטענתו ניתן לקיזוז כנגד הסכום הנתבע.

8. הבנק השיב לעניין זה כי אכן מעת לעת סירב הבנק לכבד שיקים שמשך הנתבע מחשבון הפיקדונות, וזאת מכיוון שהחשבון היה מצוי ביתרה שלילית. באשר להחזרת השיקים הספציפית ביום 31.12.03 טען ארבל כי כבר לא היה בתפקידו באותו מועד ועל כן אינו יודע מדוע הם הוחזרו (וזאת בתגובה לטענת הנתבע כי אלו הוחזרו מאחר וארבל רצה "להתנקם" בו וכי לא היה מודע להסכמות שביניהם) (עמ' 12 לפר'), אך טען כי יתכן שההפקדות שבוצעו לחשבון באותו יום בוצעו מאוחר יותר, ועל כן במועד הפקדת השיקים היה החשבון עדיין ביתרת חובה. באשר לטענת הקיזוז טען הבנק כי זכות הקיזוז במקרה זה אינה נובעת מעסקה אחת כאמור בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), מאחר והחזרת השיקים נעשתה משני חשבונות בנק שונים, וממילא אין מדובר בחובות קצובים, מאחר והנתבע טוען לנזק תדמיתי.

כאן המקום לציין כי טענת הנתבע באשר להוצאת לשון הרע הועלתה במפורש רק בסיכומים ולא נטענה בשלב בקשת הרשות להתגונן אלא על דרך ההפניה לפסיקה , מבלי לכמת הקיזוז הנטען בעטיה. בשלב הדיון הרלבנטי אליו התייחס התובע, דובר היה בנזק תדמיתי בלבד שאינו קצוב, ועל כן לא ניתן לשעות לטענת הקיזוז.

9. משמדובר כאמור בטענה שהועלתה לראשונה באופן סדור רק בשלב הסיכומים, ממילא דינה להדחות, ולו מכיוון שלא ניתנה לתובע היכולת להתגונן כראוי בפניה ולנסות להפריכה. מכל מקום, אף לגופו של עניין, אין מקום לקבלה. ראשית, בחינת דפי החשבון של הנתבע מעלה כי בחשבון בו הוחזר השיק ע"ס 2,750 ₪ היתה קיימת יתרת חובה שלילית באותו יום, ועל כן לא ניתן לטעון כי השיק הוחזר שלא כדין. סכום זה, יובהר, נפרע במלואו כבר יום לאחר מכן. בנוסף, בחשבון בו הוחזרו שני השיקים הנוספים (5,540 ₪ ו-6,094 ₪) נעשו שתי פעולות באותו היום, אשר שינו את היתרה בחשבון- הראשונה היתה הפקדת השיקים ואי כיבודם בשל יתרת חובה, והשניה היתה הפקדת סכום של 18,500 ₪ אשר החזיר את החשבון ליתרת זכות. מדפי החשבון נראה כי פעולת החזרת השיקים קדמה להפקדת המזומן, ומכאן שבמועד ההחזרה אכן היה חשבונו של הנתבע ביתרת חובה, ועל כן ההחזרה היתה כדין. ממילא לא טען המנוח איזו פעולה קדמה לאחרת – ההפקדה או החזרת השיק; ובאיזה שלב ביום הופקד הכסף המזומן. מכל מקום שני השיקים הופקדו ונפרעו כעבור 4 ימים. שנית, טען הנתבע כי נגרם לו נזק תדמיתי, אשר לא הוכח. לטענתו, סירבו מזכירויות ביהמ"ש לקבל ממנו שיקים נוספים ודרשו ממנו לשלם את האגרה הנדרשת עבור פתיחת התיקים במזומן בלבד. ואולם, עיון בדפי החשבון שהגיש הבנק מעלה כי גם לאחר מועד זה נפרעו שיקים שנתן הנתבע, ואך סביר להניח כי רובם (בהתחשב בעובדה שהנתבע הצהיר כי מדובר בחשבון פיקדונות עבור ניהול תיקים), ניתנו בעבור פתיחת תיקים במזכירות. מכאן, שהנזק הנטען כלל לא הוכח וממילא נראה כי לא נגרם, במיוחד בשים לב לעובדה כי בדפי החשבון לא מופיעה כלל פעולה של משיכת מזומנים. יוזכר, מדובר בהחזרת שיקים חד פעמית של המנוח, בסכומים לא גדולים, כאשר הנזק התדמיתי שנגרם לו כתוצאה מכך כלל לא ברור. האם יתכן כי אי כיבוד חד פעמי, ובאותו היום, של 3 שיקים בסכומים לא גדולים, גרם לנזק תדמיתי כה גדול כפי שטען המנוח? ספק רב. שלישית, אף אם היה מדובר בנוהל מוסכם בין הצדדים, הרי שמעיון בסעיף 5 להסכם פתיחת החשבון שפתח הנתבע ניתן ללמוד, כי הבנק לא יהיה חייב לכבד משיכה, הוראה או בקשה כלשהי של הלקוח אשר כתוצאה ממנה תיווצר או תגדל יתרת החוב בחשבון. חרף זאת, רשאי הבנק, לפי שיקול דעתו, לכבד כל משיכה, הוראה או בקשה כנ"ל. במידה ועשה כן הבנק, אין בכך משום הסכמה מצידו לעשות כן גם בעתיד. היינו כי גם אם היו הסכמות כלשהן בין פקידי הבנק לנתבע, הרי שממילא אין הוא יכול לטעון כי הללו הפרו אי אלו חובות כלפיו, כל עוד לא הומחש שאותן הסכמות עלו כדי הסכם מחייב מכוחו חייב היה הבנק לפרוע שיקים בחריגה ממסגרת האשראי (ואף אם עשה כן בעבר.

כזהו כידוע הדין החל ביחס לעילת הגריעה של שיק ממנין שיקים שסורבו, לפי סע' 10(3) של חוק שיקים ללא כיסוי; היינו כי אין די אפילו בהסכמות עבר להתחשבות, על מנת שיוסק מהן אוטומטית כי נוצר הסכם מחייב, מכוחו חייב הבנק להוסיף ולכבד גם בעתיד שיקים שכיבודם יביא לחריגה ממסגרת האשראי).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ