אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט סניף הקריה נ' מ. גלבוע שרותים בע"מ ואח'

בנק דיסקונט סניף הקריה נ' מ. גלבוע שרותים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
40424-08
28/02/2011
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
הנתבע:
1. מ. גלבוע שרותים בע"מ
2. מנחם גלבוע
3. דוד פז

החלטה

הנתבעת מס' 1 [ להלן: "הנתבעת" ] היא חברה אשר לה חשבון אצל הבנק התובע [ להלן: הבנק" ], שהגיע ליתרות חובה חריגות, מעבר לשיעור גובה האשראי שאושר לה על ידי הבנק ובגינן הוגשה התביעה בתיק זה על ידי הבנק ב"סדר דין מקוצר".

הנתבע מס' 2, מנחם גלבוע [ להלן: "מנחם"] היה בעלים בלעדי של מניות הנתבעת, עד אשר העביר [ לגרסה אחרת, לא העביר וראה להלן ] חלק ממניותיה לנתבע מס' 3 מר דוד פז [ להלן: "פז" ] והוא חתום על "כתב ערבות מתמדת ל"כל חוב" שאינה מוגבלת בסכום" לטובת הבנק בגין חובות הנתבעת כלפי הבנק [ נספח ד' לכתב התביעה ] ונדרש להחזר הכספים המגיעים לבנק מהנתבעת, יחד עימה, בתובענה זו [ ראה סעיפים 8 עד 11 לתצהירו של מנחם, התומך בבקשתו ובקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן, נשוא החלטה זו ].

פז נתבע גם כן על פי ערבות שחתם לטובת הנתבעת כלפי הבנק בסכום של -.253,000 ₪ [ קרן ], נספח ה' לכתב התביעה; ערבותו של פז היא, כפי הנחזה על פניה, ערבות של "ערב יחיד" אולם אין לכך משמעות בהליכים אלה.

פז הגיש בקשה למתן רשות להתגונן נפרדת מבקשתם של הנתבעת ומנחם, מתוך ניגוד טענות מסוים, שאין לי צורך להידרש לו כאן; החלטה זו עניינה גם בבקשתו של פז, יחד בקשת הנתבעת ומנחם.

לפי פז, מנחם לא העביר לו מעולם מניות בחברה הנתבעת [ סעיף 13 לתצהירו ] אולם אין לטעמי כל צורך להכריע בעניין זה, כאמור לעיל, הואיל ומקובל עלי, שערבותו של פז היא ערבות של "ערב יחיד" כפי המוגדר בה ואין בטענותיו לעניין חבותו דבר הקשור בסוגה של הערבות ככזו.

בתמצית, טענתם העיקרית של הנתבעים היא שהבנק גרם להתמוטטות הנתבעת, בכך שהחזיר שיקים של הנתבעת בלא סיבה ראויה, הואיל ובעת החזרת השיקים לא חרגה הנתבעת ממסגרת האשראי המאושרת שהייתה לה בסכום של -.360,000 ₪ ושיעור החוב בחשבון הבנק שלה עמד על סכום של -.277,098 ₪ כך שלא הייתה סיבה להחזר השיקים [ סעיפים 12 עד 26 לתצהיר מנחם ].

תצהירו של מנחם, וגם זה של פז, מתייחס לסיכום שנעשה כביכול עם מנהל סניף הבנק באשר להגדלת האשראי, סיכום שמנהל הבנק לא עמד בו.

לעניין זה מפנים הם למכתב נספח א' לתצהירו של מנחם, תוך טענה שהוא כולל תנאי שלא היה בסיכום הדברים.

איני רואה צורך לבחון דברים אלה לגופם; אמנם רק בעקיפין הוברר כי החזרת השיקים על ידי הבנק הביאה גם להגבלת החשבון, אולם הנושא הוברר דיו [ סיפא לסעיף 22 לתצהיר מנחם; עדותו בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 20 עד 23 ].

לכך יש כמובן משמעות שכן בהעדר פעולה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי תשמ"א – 1981, אין הם יכולים להישמע עתה, במעין התקפת עקיפין, על חוקיות פעולותיו של הבנק או באשר להגנות שהיו יכולות להיות להם בכל הנוגע להחזרת השיקים.

מקום שהמחוקק קבע טריבונל או דרך לבירור סכסוך או הגשת ערעור, אין דרך אחרת להביא עניין זה לבית המשפט [ ע"א 175/77 מדינת ישראל נ. בדיע ראמדאן, פד"י לב2 עמ' 673; ע"א 306/78 פרומה קרוליק נ. עזבון המנוח פנחס ואח', פד"י לג1 עמ' 496; ע"א 367/85 מדינת ישראל ואח' נ. יהונתן קיטאי, פד"י מא3 עמ' 398; ע"א 2425/99 עירית רעננה ואח' נ. י.ח. יזום והשקעות בע"מ ואח', פד"י נד4 עמ' 481 ].

בכך דין הטענה בעניין החזר השיקים ו"התמוטטות" הנתבעת, לרבות טענות קיזוז כאלה או אחרות, להדחות.

טענה אחרת של מנחם באה לידי ביטוי בתצהיר "משלים" שהוגש על ידיו ולפיו רק לאחרונה התברר לו כי שותפו לעסקים במסגרת החברה הנתבעת, הוא פז, היה פושט רגל ועל כן אילו היה יודע על כך קודם, לא היה מוכן לקבל אשראי על סמך ערבותו של פז; לטענת מנחם, היה על הבנק להזהיר אותו מפני מנחם שכן הבנק היה זה אשר הניע את הליכי פשיטת הרגל נגד פז הרבה לפני פתיחת החשבון בשנת 2005 והיה על הבנק להזהיר את מנחם ואת הנתבעת מפז ולא לקבל את ערבותו של פז.

טענה זו היא מסוג הטענות שיש בהן הרבה נזק לטוען ואין בה כל תועלת שהן היא מעמידה את הטוען במעמד של שקרן.

יתר על כן, תמהני על רמתו המקצועית של מנחם, שהחברה הנתבעת בבעלותו עסקה בתחילת דרכה בחקירות [ סעיף 8 לתצהירו ] והוא מקבל שותף בלא לחקור עליו דבר ובלי לגלות שהוא פושט רגל; איזה שירות נתן מנחם ללקוחותיו ?

לגוף הדברים: ערבותו של פז לא שימשה לצורך קבלת האשראי בנתבעת וממילא לא הסתמכו עליה הנתבעת ומנחם.

החשבון נפתח ביום 9.6.05 ואין על כך חולק [ נספח א' לכתב התביעה ].

ערבותו של פז לא ניתנה אלא ביום 21.5.07.

לאמור, על פני הדברים, אין כל קשר בין קבלת האשראי על ידי הנתבעת ו/או על ידי מנחם ובין ערבותו של פז ועל כן אין כל קשר בין ידיעתו או אי ידיעתו של מנחם על מצבו המשפטי של פז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ