אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' יעקב (ג'ק) קאופמן בע"מ ואח'

בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' יעקב (ג'ק) קאופמן בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 03/11/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
26358-10-09
02/11/2010
בפני השופט:
יגאל נמרודי

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
הנתבע:
ט.א.ל.ס. השקעות בע"מ

החלטה

להלן החלטתי בבקשת המבקשת להורות על ביטול פסק-הדין שניתן ביום 25.3.2010 (להלן – הבקשה ו – פסק-הדין, לפי העניין).

ביום 27.12.09 נמסר למבקשת – במסירה אישית באמצעות עוה"ד יחיאל ויינברג; מסירה שאינה שנויה במחלוקת – כתב התביעה, במסגרתו נתבעה המבקשת לשלם למשיב סך של 127,958 ₪, מכוח ערבותה הנטענת לחובות הלווה, הנתבעת מס' 1, יעקב (ג'ק) קאופמן בע"מ (להלן – הלווה); ההסכם עם הלווה וכתב הערבות נערכו בחודש יולי 1997 (אותה העת היה שמה של המבקשת טד ליבפלד ובניו בע"מ).

מטענות המבקשת עולה, כי לא הוגשה על ידה בקשה למתן רשות להתגונן במועד, מאחר והיא נזקקה למסמכים שונים לצורך ביסוס הגנתה, כל זאת בשים לב לפרק הזמן הממושך שחלף ממועד כריתת ההסכם נשוא התביעה (יולי 1997) ועד למועד הגשת התביעה.

אשר לטענות ההגנה, המבקשת טוענת להתיישנות עילת התביעה כנגדה, שיהוי ניכר בהגשת התביעה, אי מתן הודעות מוקדמות בדבר העמדתו של חוב הלווה לפירעון ואי דיווח במועד אודות העדר הסדרה של החוב הנטען על ידי הלווה. נטען, כי עיתוי הגשת התביעה – לאחר שמונה ללווה מנהל ולאחר שהלווה הפך לחדל פירעון – הוביל לכך שהמבקשת אינה יכולה כיום לפעול להסדרת החוב הנטען על ידי הלווה עצמו. עוד ובנוסף נטען, כי לא הוצגו על ידי המשיב אסמכתאות מספקות אודות החוב ומועד היווצרותו וכי החתימה על כתב הערבות, אשר מיוחסת למבקשת, אינה זכורה למבקשת, אינה מוכרת ואינה מזוהה על ידי המבקשת כחתימת המורשה מטעמה. כן נטען, כי המשיב הפר את חובת תום הלב כלפי המבקשת והתרשל כלפיה. אלו עיקר הטענות שהועלו בבקשה. טענות נוספות פורטו בבקשה.

ביום 28.3.2010 הוגשה על ידי המבקשת בקשה מפורטת להארכת המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן ולמתן צו בדבר המצאת מסמכים שונים, המופנה אל המשיב. משניתן פסק הדין, נדחתה הבקשה.

בדיון שהתקיים בפני נחקר עו"ד יחיאל ווינברג והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

פסק-דין שניתן במעמד צד אחד עשוי להתבטל על יסוד שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו ניתן פסק הדין בהיעדר הגנה, כאשר נמצא שהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קיימת עילת ביטול מתוך חובת הצדק. העדר המצאה כדין מהווה עילה מספקת לביטול פסק הדין, כאשר בית המשפט כלל אינו נדרש לבחון האם עומדת למבקש הגנה בפני התביעה.

עם זאת, כאשר נמצא שבוצעה המצאה כדין של התובענה לידי המבקש, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הלכה היא שבבואו להפעיל את שיקול הדעת על בית המשפט לבדוק האם יש בפי המבקש טעם להצדקת הימנעותו מהגשת כתב הגנה והאם הביטול עשוי להצמיח לו תועלת. היינו, האם בפי המבקש עילת הגנה בפני התובענה. עוד נקבע בפסיקה, כי התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר, כאשר מקום בו מצביע המבקש על סיכויי הגנה הרי שבגין המחדל ניתן על פי רוב להסתפק בהטלת הוצאות לחובת המבקש. עוד ובנוסף נקבע, כי במקום בו הסתבר שהמבקש גילה זלזול בהליך המשפטי העולה כדי התעלמות מדעת מההליך וזלזול בחובתו כלפי בעל הדין שכנגד, ניתן לדחות את הבקשה אף מבלי להידרש לבחינת סיכויי ההגנה [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית), בעמ' 355].

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי, כי יש מקום להורות על ביטול פסק-הדין, כל זאת בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב; כמו כן, יש מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה.

מחדלה של המבקשת מלהתגונן במועד:

כתב התביעה נמסר כדין למבקשת, כאשר ניתנה למבקשת ארכה להגשת בקשה למתן רשות להתגונן. הימנעותה של המבקשת מלהגיש עד לתום המועד המוארך בקשה למתן רשות להתגונן אינה אלא התרשלות. העובדה שבמועד כאמור לא היו ברשות המבקשת מסמכים מספקים לצורך העלאת טענות ההגנה, אין בה כדי לפטור את המבקשת מלהתגונן במועד (סבורה המבקשת שהימנעות המשיב מתמיכת התביעה במסמכים מספקים או בהמצאה של מסמכים שונים מהווה עילה למתן רשות להתגונן, היה על המבקשת להגיש בקשה למתן רשות להתגונן ולהעלות במסגרתה טיעון כאמור). להשלמת התמונה יצוין, כי פניה בכתב אל ב"כ המשיב להמצאת מסמכים, אשר בהתאם לנטען נדרשים היו למבקשת לצורך עריכת הגנתה, נשלחה אל ב"כ המשיב רק ביום 21.3.2010, לאחר שחלף המועד המוארך להגשת בקשה למתן רשות להתגונן. המבקשת, אפוא, אינה יכולה להצדיק את מחדלה מלהתגונן במועד על יסוד דרישתה (המאוחרת) להמצאת מסמכים; עיתוי הגשת הדרישה להמצאת מסמכים אף שולל מהמבקשת את הזכות לעתור בבקשה למתן רשות להתגונן כבר מהטעם שלא נמסרו למבקשת מסמכים אשר לטענתה היו רלבנטיים לביסוס הגנתה.

עם זאת, לא שוכנעתי, כי התנהלותה הרשלנית של המבקשת עולה כדי זלזול בהליך המשפטי ובחובתה כלפי בית המשפט וכלפי המשיב. המבקשת חפצה הייתה להתגונן בפני התביעה, היא פנתה אל ב"כ המשיב בבקשה להמצאת מסמך מסוים שנשמט מעותק התביעה שנמסר לה, היא פנתה אל ב"כ המשיב בבקשה ליתן לה ארכה להגשת בקשה למתן רשות להתגונן [נספח ט' לבקשה] ומאוחר יותר שקדה על עריכת בקשה מפורטת לקבלת מסמכים שונים (בקשה אשר בסופו של יום הוגשה לבית המשפט מספר ימים לאחר שכבר ניתן פסק הדין). התנהלות כאמור אינה מעידה על התנערות מההליך.

בגין מחדלה של המבקשת מלהתגונן במועד ניתן להסתפק בפסיקת הוצאות לטובת המשיב. שיעור ההוצאות, כמפורט להלן, נקבע בשים לב לכך שהמבקשת ראתה לנכון להטיח במשיב האשמות בדבר חוסר תום לב, כל זאת על אף העובדה שפניה מוקדמת מצד המבקשת אל ב"כ המשיב, בבקשתה להארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, נענתה בחיוב על ידי ב"כ המשיב [ר' נספח ט' לבקשה], וכאשר הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה הוגשה לראשונה ביום 9.3.2010, כ – 14 יום לאחר תום המועד המוארך (30 יום מיום 27.1.2009). אין כל יסוד לטענות המבקשת בדבר חוסר תום לב מצד המשיב או ב"כ המשיב, בכל הקשור להגשת הבקשה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה. המבקשת אומנם הייתה מיוצגת אותה העת, כאשר עובדה זו הייתה ידועה לב"כ המשיב, אולם אין זה מתפקידה של ב"כ המשיב ליתן לב"כ המבקשת תזכורות אודות מועד הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן. משקרב ובא המועד המוארך להגשת בקשה למתן רשות להתגונן וב"כ המבקשת נזקק לשהות נוספת, פתוחה הייתה בפניו הדרך לבקש מהצד שכנגד ארכה נוספת (ולהגיש בקשה מוסכמת בתיק) או לפנות בבקשה חד צדדית אל ביהמ"ש. בהיעדר ארכה, היה על המבקשת להגיש את בקשתה במועד. במסגרת קביעת שיעור ההוצאות הבאתי בחשבון גם את העובדה לפיה המבקשת נטלה לעצמה את החירות להעלות הסבר נוסף למחדלה האמור, כל זאת לראשונה בכתב הסיכומים מטעמה.

סיכויי ההגנה:

המבקשת העלתה מספר טענות הגנה ביחס לתביעה שהוגשה כנגדה, במישורים שונים, כאשר במהלך החקירה הנגדית נעשה ניסיון לקעקע את בסיס הטענות כאמור. במסגרת החלטתי מצאתי מקום להתייחס לעיקרי הדברים הבאים:

טענת הזיוף: טענת ההגנה המתייחסת לחתימה המתנוססת על מסמך ההתקשרות בין המשיב לבין הלווה, עליו מתנוססת חתימות הערבים, נדחית. מלכתחילה נטענה הטענת באופן כללי ובלשון רפה (נטען שהחתימה "אינה מוכרת ואינה מזוהה על ידי המבקשת כחתימת המורה מטעמה" (סעיף 15 לבקשה)), כאשר גרסה זו נסתרה במסגרת חקירתו הנגדית של העד, עוה"ד ויינברג (עמ' 2, ש' 23; עמ' 3, ש' 19 (ר' ההחלטה בדבר תיקון פרוטוקול הדיון המתייחסת לתיקון שנעשה בשורה זו)). אני מקבל, לעניין זה, את הטיעון שהעלה המשיב בסעיף 29 לכתב הסיכומים מטעמו.

טענת ההתיישנות: טענת התיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה, כאשר לעיתים ההזדמנות הראשונה הינה העלאת הטענה במסמך המוגש לתיק ביהמ"ש עוד קודם לכתב ההגנה או הבקשה למתן רשות להתגונן. עם זאת, לא מצאתי מקום לשלול מהמבקשת את הזכות לטעון להתיישנות עילת התביעה כנגדה (מדובר בטענת הגנה עיקרית) מאחר והטענה לא נטענה במסגרת בקשתה של המבקשת מיום 29.3.2010 (בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן ובקשה להמצאת מסמכים ספציפיים), וזאת כבר מהטעם לפיו אין לראות בבקשה שהוגשה ביום 29.3.2010 משום הליך שיש בו כדי לחייב את המבקשת (במישור זה), כל זאת כאשר מדובר בכתב טענות שהוגש לאחר שניתן בתיק פסק דין וממילא לא ניתן היה להידרש לטענות שנטענו בבקשה (ר' החלטת כב' הרשם י' גבאי מיום 29.3.2010, לפיה הבקשה נדחית מאחר וניתן פסק-דין בתיק). לנוכח המסקנה כאמור, מתייתר הצורך לבחון, האם ניתן לראות בבעל דין שטרם מתן פסק הדין כנגדו הגיש בקשה לגילוי מסמכים ולא העלה במסגרת בקשה זו טענת התיישנות, כמי שוויתר על העלאת טענת התיישנות (יש לזכור, שהמצאת המסמכים נועדה לאפשר לבעל הדין לפרוס את טענות הגנתו, על בסיס הנתונים העולים מהמסמכים; קיימת אפשרות, שללא הימצאות המסמכים, לא היה מתאפשר להעלות טיעון סדור ביחס למועדים הרלבנטיים לעניין).

יתר טענות ההגנה: לא מצאתי מקום לשלול מהמבקשת את יומה בבית המשפט, וזאת מאחר ולא הונחה בפני ביהמ"ש (כמו גם בפני המבקשת, הנתבעת) תמונה מלאה ומקיפה אודות החוב כלפי המשיב, מקור החוב, מועד היווצרותו וכיוב'. יש לזכור, שהמבקשת ערבה להבטחת פירעון חובות מסוימים בגין התחייבויות מסוימות שנטל על עצמו הלווה, כל זאת בעקבות פרויקט בנייה משנת 1997 (אשר מטבעם של דברים אמור היה להיות מוסדר במהלך מספר שנים לאחר החתימה על הסכם ההתקשרות (מש/1), כל זאת, בין היתר, באמצעות כספים שאמורים היו רוכשי הדירות לשלם). המבקשת – שהינה ערבה – זכאית לקבל הסברים, פרטים ונתונים מלאים ומדויקים אודות החוב, על מנת להבטיח שלא נדרש ממנה לפרוע חובות שהמבקשת לא ערבה לפירעונם. אין די בקשר שבין המבקשת לבין הלווה ובמעורבות העד, עו"ד יחיאל ווינברג, בישיבות דירקטוריון הלווה, כדי לשלול מהמבקשת קבלת מסמכים, מידע ונתונים מלאים אודות החוב.

יתר טענות המבקשת נובעות מטענתה הכללית ביחס לפרק הזמן שחלף מאז נחתם הסכם ההתקשרות (מש/1), השתלשלות העניינים המאוחרת למועד כאמור והשלכות הנובעות מהעיתוי בו הופנתה דרישת התשלום אליה. לא מצאתי שיש מקום לשלול מהמבקשת את יומה בבית המשפט ביחס לטענותיה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ