אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף נהריה נ' יאק ואח'

בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף נהריה נ' יאק ואח'

תאריך פרסום : 10/08/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום קריות
1385-12-09
10/08/2011
בפני השופט:
אליעזר שחורי

- נגד -
התובע:
1. אברהם יאק
2. בתיה יאק

הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף נהריה

החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת בנק על סך 106,573 ₪.

הדרישה הכספית בכתב התביעה היא לפירעון יתרות חוב שנצברו בחשבון המבקשים בסניף נהריה שמספרו 151793, יתרת הלוואה בלתי מסולקת על סך 51,009 ₪ נכון ליום 15.10.09 ויתרת חוב בחשבון עו"ש.

בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן, מסבירה המבקשת/הנתבעת 2 כי המבקשים ניהלו את חשבונם אצל המשיב במשך שנים רבות, ללא דופי. בסוף שנת 2008, פנתה אליהם עובדת הבנק והציעה הלוואה בתנאים אטרקטיביים על סך 50,000 ₪. המבקשים נטלו את ההלוואה שניתנה בריבית נמוכה.

בנסיבות מצערות נפתח כנגד המבקשים הליך פלילי והוגש כתב אישום. בסמוך לאחר מתן ההלוואה הנ"ל, נגזר דינו של המבקש 1 למאסר לתקופה ממושכת של 3 שנים ועל המבקשת 2 נגזר עונש מאסר שהומר בעבודות שירות.

נוצרו מבחינת המבקשים נסיבות חדשות בלתי צפויות אשר לא אפשרו למבקשים לעמוד בהתחייבויותיהם כלפיי המשיב. סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 , קובע כדלקמן:

"הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר בעת כריתת החוזה לא ידע ולא היה עליו לדעת או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש ולא יכול היה למונען וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצוי".

טוענים המבקשים כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלו, יש להתחשב בנסיבות הבלתי צפויות אליהן נקלעו ולקבוע שאין לדרוש מהם עמידה בתשלומים החודשיים נוכח היעדר הכנסות למי מבני הזוג וכי יש להורות על דחיית מועד התשלומים לתקופה סבירה ובהתחשב במשך תקופת המאסר שהושתה על המבקש 1.

בחודש אפריל 2009 פנה המבקש 1 לטענתו אל סגן מנהל סניף המשיב ועדכן אותו בקשר לגזר הדין. המבקש ביקש אורכה לקיום ההתחייבויות כלפי המשיב. באותו מועד, לא נמסר למבקשים על כוונה להגיש תביעה מכיוון שהמבקשים נחשבו ללקוחות טובים. ההלוואה נלקחה לטווח ארוך של 60 חודשים והחזר ההלוואה אמור היה להסתיים ב- 24.12.13.

אשר ליתרת החוב בחשבון העו"ש - נטען כי המשיב העמיד למבקשים מסגרת אשראי של 27,000 ₪. משום מה, אפשר המשיב למבקשים חריגה רבתי ממסגרת האשראי ובכך "נטל על עצמו סיכון עת חייב את החשבון בגין תשלומים שונים שחובתו הייתה לא לכבדם". מעיון בדפי החשבון עולה כי הבנק המשיך להפריש לקופות חיסכון תוך חיוב החשבון סכומים שונים, גם בחריגה ממסגרת האשראי ועל אף שהודיע עוד בתאריך 17.4.09 כי תקופת האשראי תסתיים ביום 1.5.09 וכי סכום יתרת החוב הינו 32,974 ₪, המשיך לחייב את החשבון ללא קבלת אישור ובניגוד למוסכם בגין הפרשות שונות לחיסכון וכן המשיך לכבד תשלומים.

בקשת הרשות להתגונן מנומקת בסיפא לתצהיר התומך בה כדלקמן:

"מקרה זה הינו מקרה מיוחד בו מתבקש כב' ביהמ"ש לקבוע כי בנסיבות בהן נקלענו לעונשים המחייבים הפסקת עבודה בהיעדר כל הכנסה שוטפת, יש לראות כנסיבות שיצרו סיכול של התחייבויותינו כלפי הבנק, הן ההלוואה הספציפית והן תנאי החשבון הכלליים ועל כן יש ליתן לנו רשות להתגונן".

בעת הדיון במעמד הצדדים חזרה והבהירה המבקשת 2 כי איננה חולקת על קיומו של חוב, אלא שמבוקשת אורכה על מנת לאפשר סילוקו ובלשונה:

"אני לא מכחישה שאני חייבת לבנק, אבל אני מבקשת שיבואו לקראתי".

זאת בהמשך לבקשה שבסעיף 12 שבתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן:

"על פי יעוץ משפטי שקיבלנו בנסיבות המיוחדות דנן, יש לקבוע כי לבנק לא הייתה עילה להגשת התביעה בשלב זה וכי יש ליתן לנו פרק זמן סביר בהתאם לתקופת המאסר שנגזרה על המבקש על מנת להסדיר חובנו האמיתי בטרם תתברר תביעה כלשהי בגין יתרת החוב בחשבון".

ב"כ המבקשים הוסיפה וטענה בעת סיכומי טענותיה, כי:

"התנהגות זו של הבנק (המשך מתן אשראי וכיבוד חיובים בחריגה ניכרת ממסגרת אשראי מוסכמת ומאושרת, א.ש.) יצרה למעשה שינוי בתנאי ההתקשרות שלו עם הלקוחות ואין הוא יכול לחזור ולהישען על התנאים בעת פתיחת החשבון, שעה שנטל על עצמו סיכון ביודעין תוך הסכמה למעשה בהתנהגות שהכספים הניתנים על ידו במסגרת העו"ש לא יושבו באופן מיידי".

ב"כ המשיב ביקשה לדחות מכל וכל את טענות המבקשים וליתן פסק דין כנגדם על פי העתירה בכתב התביעה מן הנימוקים כדלקמן:

אשר לטענת הסיכול הנשענת על הוראת סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות)- על המבקשים הייתה מוטלת החובה להוכיח קיומם של שלושה תנאים מצטברים: הראשון, אי ידיעה של הנסיבות המסכלות. השני, אי יכולת מניעתן של הנסיבות המסכלות. השלישי, התרחשות נסיבות המסכלות את אפשרות קיום החוזה. במקרה דנן לא הוכיחו המבקשים אף לא קיום תנאי אחד מן התנאים הנ"ל. המבקשת נמנעה מלפרט כיצד הגיעו המבקשים למצב אליו הגיעו וגם במסגרת חקירתה סירבה להשיב על שאלות בגזרה זו. מטבע הדברים שיש להניח כי המבקשים נקלעו למצב אליו נקלעו באשמם שלהם ועל כן אין הם רשאים לטעון לקיום נסיבות בלתי צפויות אשר בגינן נמנע מהם מלהחזיר את חובותיהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ