אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עמר

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עמר

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עכו
52388-12-11
30/10/2013
בפני השופט:
דנה עופר

- נגד -
התובע:
רפאל עמר
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן. הבקשה נדונה ביום 23.10.13, ובמעמד זה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

עסקינן בתביעת בנק נגד ערב מוגן, כמשמעות מונח זה בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). אין חולק, כי המבקש חתם על שני כתבי ערבות, להבטחת שתי הלוואות שהעמיד המשיב לבנו של המבקש, ישראל. החייב העיקרי לא עמד בהחזרי ההלוואה, ועל כן הגיש המשיב נגדו תביעה, עוד ביום 11.7.10, על סך 57,872 ₪. נגד החייב העיקרי ניתן פסק דין, והחלו הליכי הוצאה לפועל. ביום 13.11.11 ניתנה החלטת רשמת ההוצאה לפועל, לפיה ההליכים נגד החייב העיקרי מוצו, ועל כן ניתן להגיש תביעה נגד הערב המוגן. החלטה זו ניתנה לאחר שניתנה למבקש זכות תגובה, והוא אף הגיש תגובתו. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, וזו נדחתה.

בתצהיר התומך בבקשה שלפניי טוען המבקש, כי הבנק הפר את חובת הגילוי כלפיו, בכך שלא הסביר לו את מהות הערבות, טרם חתימה. לטענתו, נתבקש לחתום וחתם, כאשר כל העניין לא ארך יותר מכמה דקות. עוד טוען המבקש, כי הבנק הפר את חובתו להודיע לו על אי-קיום התחייבויותיו של החייב העיקרי. לטענתו, לא נודע לו אודות הפיגורים בהלוואה או על הגשת תביעה נגד בנו, עד אשר קיבל לידיו את ההחלטה המורה לו להגיב לבקשה למיצוי הליכי הוצאה לפועל.

לטענת המבקש, אילו קיים המשיב את חובותיו על פי החוק, יכול היה המבקש לדאוג להסדרת הפיגורים בהלוואה, לפני שהחוב יגדל ותוגש תביעה. לטענתו, הייתה לו יכולת לסייע לבנו לשלם את הפיגורים, או לשלם את התשלומים החודשיים בעצמו, ובכך להימנע מהגשת התביעה, על כל הנובע מכך באשר להיקף החוב.

בחקירתו הנגדית חזר המבקש על עיקרי הדברים. למרות שהמבקש אישר קיומם של יחסי משפחה תקינים בינו לבין בנו, החייב העיקרי, עמד על טענתו, כי לא ידע אודות הפיגורים בהלוואה. המבקש אישר, כי לא שאל את פקידת הבנק דבר טרם חתימת כתבי הערבות, ופשוט חתם עליהם. לטענתו, אף לא שאל את בנו מדוע היה זקוק לאותן הלוואות, אם כי ביחס להלוואה השנייה סבר, כי מדובר בהלוואה שמיועדת לסילוק ההלוואה הראשונה, תוך הותרת עודף מסוים בידי הבן.

לטענת המשיב, אין טענת הגנה מלבד הטענה לאי-גילוי, ואילו המבקש עצמו הודה, שלא שאל דבר, לא לגבי מטרת ההלוואה ולא לגבי מהות הערבות. המבקש סמך על דברי פקידת הבנק, אף על פי שהיכרותו עמה היתה שטחית, כדבריו. לטענת המשיב, אין בפי המבקש כל הגנה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן.

חוק הערבות מטיל על הנושה חובות שונות ביחס לערב יחיד ולערב מוגן (כאשר המבקש דנן הינו ערב יחיד, שהינו גם ערב מוגן). מלבד חובת הגילוי, הקבועה בסעיף 22 לחוק הערבות, קיימת גם חובת ההודעה על אי-קיום, המפורטת בסעיף 26 לחוק. בעוד שנראה כי טענות המבקש ביחס לאי קיום חובת הגילוי הן כלליות וסתמיות, ולא פורטה הנפקות של אי הגילוי במקרה הנוכחי, הרי שלא כאלו הן הטענות הנוגעות להפרת חובת ההודעה על אי-קיום.

סעיף 26(א) לחוק הערבות קובע:

"לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך".

סעיף 26(ד) לחוק הערבות מטיל על הנושה חובה להודיע לערב היחיד על רצונו להעמיד הלוואה לפירעון מוקדם. עוד קובע סעיף זה, כי הערב היחיד רשאי להודיע על רצונו לפרוע את ההלוואה בתשלומים, והוא יהיה זכאי לסלק את ההלוואה בתנאים שהועמדו לחייב העיקרי.

נמצא, איפוא, כי על פי הוראות חוק הערבות קיימת לערב היחיד הגנה אפשרית הנובעת מאי משלוח הודעה בדבר אי קיום תנאי ההלוואה בידי החייב העיקרי.

טענות המבקש, לפיהן המשיב לא הודיע לו על כך שהחייב העיקרי אינו פורע את ההלוואה כסדרה, לא נסתרו. היות והטענות לא נסתרו, בשלב זה, ויש בהן הגנה אפשרית, הרי שהמבקש זכאי להתגונן מפני התביעה.

אשר על כן, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.

הוצאות הדיון שהתקיים לפניי יילקחו בחשבון בהליך העיקרי.

תצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ד, 30 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ