אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מזרחי

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מזרחי

תאריך פרסום : 10/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום תל אביב - יפו
49627-11-10
10/01/2011
בפני השופט:
דורון יעקבי

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
הנתבע:
רוני מזרחי

החלטה

מונחת בפני התנגדות לביצוע תובענה.

הצדדים התייצבו בפני לדיון בהתנגדות, ולאחר שהמבקש נחקר על תצהירו סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

עסקינן בהלוואה שניתנה לחברה בשם אביב מזרחי הובלות בע"מ (להלן:"החברה",החייבת 1 בתיק ההוצל"פ נשוא התיק דנן) שהמבקש (יחד עם מר סלמה אליהו, החייב 2 בתיק ההוצל"פ ,הינם הבעלים של החברה) חתם על כתב ערבות להתחייבויות החברה כלפי הבנק במסגרת החשבון.

המבקש טוען לקיזוז החוב נשוא התובענה בסך של למעלה מ-1,600,000 ₪, שכן כל השיקים לטענתו שנמשכו מחשבון החברה מיום 1.6.08 ועד ליום 6.4.09 לא נחתמו על ידו,לא ניתנה הרשאתו והסכמתו לכיבוד שיקים אילו, ועל פי דוגמת החתימה רק חותמת החברה בצירוף חתימתו וחתימת החייב 2 מחייבת את החברה.

עוד טוען המבקש כי כיבוד השיקים ע"י המשיב מהווה הפטרו מערבותו שכן המשיב ויתר על חתימתו של המבקש ופעל מול החייב 2/צד ג' כמורשה חתימה יחיד.

המבקש,אשר תמך טענותיו בתצהיר,אף טוען כי המשיב הציע לו לבטל ערבותו לחשבון בתנאי שיצרף חתימתו לשיק שנמשך מהחשבון לטובת חברת ביטוח ולחתום על מסמך שמבטל את זכות החתימה שלו בחשבון, ואולם הוא סירב לעשות כן, ולמרות זאת ההמחאה בכל זאת בוצעה.

המבקש עוד טוען כי קיים הסכם בינו לבין החייב 2,לפיו יהיה האחרון אחראי לאיפוס חשבון התביעה.

ההלכה היא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע הרשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה (ראה ע"א 248/89 החב' הכללית למוסיקה נ' וורנר). חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שער בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע כי "לא ייתן ביהמ"ש רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים" (ראה ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ).

בפסיקתו של ביהמ"ש מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה (ראה: ע"א 620/06 סילבר נ' אטלי).

יחד עם הלכות אילו,עומדת ההלכה הכללית, לפיה, "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענת ההגנה שלו" (ראה: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל), ולפיה "לא תינתן רשות להתגונן למבקש,שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" (ראה: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ).

בעניינינו, אני סבור כי המבקש העלה טענות הראויות בירור וליבון עובדתי שאין דיון בהתנגדות לביצוע תובענה כמקום שיש לבררן.טענות המבקש לקיזוז החוב נוכח משיכות בשווי של למעלה מ1.6 מיליון שקלים בחשבון החברה ללא הסכמתו, הרשאתו וחתימתו על גבי השיקים (יחד עם החייב 2) הינן טענות שיש לבררן רק לאחר שמיעת עדויות, חקירת עדים רלבנטיים ועיון בתצהיריהם.עניין זה מקבל משנה תוקף וחשיבות נוכח הצגת מספר מסמכים לא מבוטל בעת חקירת המצהיר מהם עולה כי נחתמו חתימות שונות בצורתן על תדפיסי הפעולה בחשבון.טענות ההגנה של החייב הינן בבחינת הגנה אפשרית, ולו בדוחק ואינן מהוות "הגנת בדים".

יחד עם זאת, אני סבור כי יש לחייב את המבקש בהפקדת ערובה כתנאי לקבלת הרשות להתגונן.

ראשית, טענת קיזוז אינה מפורטת דיו והמבקש לא עמד בחובתו על פי ההלכה הפסוקה במידת הפירוט הנדרשת בתצהירו של מסכת עובדתית שלמה של הגנתו.

אמנם בשלב זה ביהמ"ש אינו בוחן מהימנות העד אבל אני סבור לאחר שמיעת המבקש בחקירתו כי עדותו לא היתה עקבית דיו והוצגו בה לא מעט "חורים".אמנם אין ב"חורים" אילו כדי לאיין את תצהירו לגמרי וליצור "הגנת בדים" ואולם יש בהן כדי לחייבו בהפקדת ערובה.עדותו של המבקש לא נסתרה והופרכה בחקירתו ואולם עדותו לא היתה כאמור עקבית,מלאה ושלמה.

ראשית, המבקש ציין בתצהירו כי מסכום הקיזוז יש להפחית סך של 171,000 ₪ בגין המחאות שהופקדו בעבור משכורתו ואולם מהחקירה עולה כי יש להפחית גם את הסכומים שקיבל בגין דמי השכירות ששילמה החברה לו ולחייב 2 ואשר לא קיבלו ביטויין בתצהיר.

שנית,ב"כ המשיב הציגה בפני המבקש סדרה של שיקים שנמשכו מחשבון החברה בתקופה הרלבנטית ולגבי כולם טען תחילה כי אינו חתום עליהם.

למרות זאת, לגבי 2 מסמכים, מבין המסמכים שהוצגו בפניו,חזר בו המבקש והודה כי חתימתו הינה על גבי השיקים-מש/2 שהינו שיק ע"ס 220,000 ₪ משוך לפקודתו ועל פי חתימת ההיסב הופקד בחשבונו הפרטי בבנק ו-מש/12אשר מהווה מסמך אחד מבין סדרה של משיכות מזומנים שבוצעו באותו מועד כשהחתימות על תדפיסי הפעולה בבנק שונות.

עוד יצויין כי המסמכים שהמבקש טען תחילה כי החתימה על גביהן אינה שלו ולאחר מכן חזר בו מעדותו הינם מסמכים שנוצרו לאחר המועד שנטען ע"י המבקש כי החייב 2 הינו היחיד שפעל בחשבון החברה בבנק.

שלישית,באשר לטענת המבקש בתצהירו כי המשיב ביקשו כי יצרף חתימתו לשיק שנמשך מהחשבון לטובת חב' ביטוח, אין פירוט נדרש באשר למועד המדויק, מספר השיק, שם חב' הביטוח, הסכום, מתי הוצג לפרעון וכיוצ"ב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ