אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברלין

בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ברלין

תאריך פרסום : 30/04/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
13361-07-12
21/04/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
משה יעקב ברלין
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ

החלטה

1.לפני התנגדות לביצוע שטרות. שיק מס' 0000148 שנמשך על ידי המבקש לטובת חברת יעקב פלדהיים בע"מ ע"ס 17,500 ₪ לז"פ 20.2.12 ושיק מס' 0000155 אשר נמשך על ידי המבקש לטובת חברת יעקב פלדהיים ע"ס 12,500 ₪ לז"פ 2.4.12. (להלן: "השטרות"). סכום השיקים עומד על סך 30,174.13 נכון ליום 22/4/12.

2.לטענת המבקש, כפי שעולה מהאמור בהתנגדות, העביר את השטרות הנ"ל למר משה פלדהיים כ"שיק טובה" ובתמורה קיבל כנגדם את שטרות נגדיים. בעקבות הקלעותה של חברת פלדהיים יודאיקה בע"מ (להלן: "חברת פלדהיים" או "החברה") לחדלות פרעון ולהקפאת הליכים, חוללו שטרות התמורה ומשכך המבקש ביטל את ההמחאות נשוא התובענה. בדיעבד ובעקבות פניית המשיב למבקש נודע לו, כי השטרות הנ"ל הופקדו בחשבונה של חברת פלדהיים. נוכח האמור, טוען המבקש, כי השטרות בוטלו בשל כשלון תמורה מלא. כי המשיב אינו "אוחז בשטר" והאוחזת בשטר הינה החברה. לחילופין, כי השטרות ניתנים להסבה מכיוון שהרישום הינו "שלמו ל" או שלא הוסבו כדין. כי המשיב אינו אוחז כשורה שכן, לא הוכח שהמשיב נתן תמורה לחברה בגין ההמחאות נשוא התובענה. כי המשיב אינו אוחז כשורה, שכן, נכיון ההמחאות ככל שנעשה, נעשה שלא בתום לב ובידיעה שזכותה של החברה שטר פגומה, שכן המשיב היה מודע היטב למצבה המדרדר של החברה, כי החברה קרובה לחדלות פירעון וכי מרבית ההמחאות שהופקדו בחשבונו היו " גלגולי כספים" ו- "שיקים טובה".

לטענת המבקש, המשיב לא צירף לתובענה מסמכים המעידים על קיומה של זיקה כלשהי בינו לבין השטרות נשוא התובענה.

3.ביום 12/9/12 התקיים דיון בפני במעמד הצדדים במהלכו נחקר המבקש על תצהירו ולאחריו סיכמו הצדדים את טענותיהם. במהלך הדיון הוגש דו"ח הפקדת השיקים ודפי החשבון הרלבנטיים להפקדת השיקים וכן, דף חשבון המעיד על מועד הצגת השיקים לפרעון [ת/1].

בסיכומיו התמקד ב"כ המבקש באי גילוי מסמכים מטעם המשיב בכדי לבחון את הזיקה בין אוחז השטר לשטר עצמו. כמו כן, טען לכישלון תמורה מלא ולאי אחיזתו כשורה של המשיב.

סיכומי המשיב התמקדו בזיקת המשיב לשטרות שהוגשו לביצוע. לטענתו, השטרות התקבלו אצל המשיב במסגרת עסקת ניכיון בה נתן המשיב ערך בעדם באופן מובהק ביותר. המשיב הפנה לדברי המלומד פרופ' לרנר בספרו, דיני שטרות, עמ' 433 :

"... כאשר בנק מקבל את השיק לנכיון, הוא רכש את הבעלות בשיק... הנכיון הוא הסכם למכירת הזכות השיטרית לבנק הנסב כנגד תמורה במזומן או באפשרות למשיכה מיידית מחשבון הבנק. במקרה זה, כאשר הבנק הנסב מציג את השיק לפני הבנק הנמשך, הוא מציג שיק שבבעלותו ואיננו שלוח לגביה עבור הנפרע. כבעל אינטרס עצמאי קיימת הצדקה עניינית לראות בבנק אוחז כשורה. במינוח של דיני השטרות, רכישת השיק בעסקת ניכיון, מהווה ערך לצורך אחיזה כשורה".

עוד טען ב"כ המשיב, כי עצם העובדה שחשבון הבנק היה ביתרת חובה, מהווה תמורה כנגד השטרות ( ראה: ע"א 345/78, בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס, פ"ד לג (1) 683; ע"א 569/70, סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד כה (1)527).

באשר לטענת המבקש, כי השטרות אינם סחירים טען המשיב, כי עיון בשטרות מפריך את טענת המבקש. על השטרות מצויין הכיתוב "שלמו ליעקב פלדהיים בע"מ".

4.ייאמר כבר עתה, כי למרבית טענות המבקש לא ננסך בהן תוכן עובדתי וטענות אלה הועלו על ידו על דרך הסתם ומעבר להעלאת הטענות, סתם המבקש ולא פירש.

4.1באשר לטענת אי הסחירות. בהתאם לסעיף 7 (ד) לפקודת השטרות [נוסח חדש], שטר בר-פרעון לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר-פרעון לאדם מיוחד ואין בו מילים האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עביר הינו שטר סחיר. משכך, יש לדחות טענתו הסתמית של המבקש בעניין זה.

4.2באשר לטענת המבקש, כי הסחרות אינה כדין נטען על ידי המבקש, כי החתימה נעשתה שלא על ידי מורשה חתימה. טענה זו נטענה על דרך הסתם ולא פורשה זהות מורשה החתימה הנכון ומי מורשה החתימה הנכון. אף עיון בשטרות אינו תומך בטענה זו. מעבר לצורך, בהתאם לסעיף 92 (ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] כשמדובר הוא בחברה די לשטרות הטעונים חתימה שיהיו טבועים בחותמתה של אותה אישיות משפטית.

4.3באשר לטענת המבקש, כי השטרות הנ"ל הופקדו בחשבונו במסגרת עסקת "גלגול שיקים". עסקת "גלגול שיקים" הינה עסקה במסגרתה מוסר צד אחד לצד השני שיקים מעותדים ומקבל כנגדם שיקים מעותדים של הצד השני, משוכים לפקודתו. כל אחד מהצדדים יכול לסחר את השיקים שקיבל. כל אחד מהצדדים יכול להציג את השיקים שקיבל בפני צדדים שלישיים כראיה לפעילות עסקית, למחזורי עסקאות ולהכנסות צפויות לצורך קבלת אשראי. כאשר הצד השלישי אליו מסוחרים השיקים אינו יכול כלל לדעת מעיון בשיקים עצמם שמקורם בעסקה מלאכותית ושאין הם מבטאים פעילות עסקית של ממש. עוד יצויין, כי בתצהירו טען המבקש, כי עסקינן ב-"שיק טובה" ולא בעסקת "גלגול שיקים" ובד בבד טען, כי כנגד השטרות שמשך לטובת החברה קיבל שטרות חלופיים של צד ג', חברת פלדהיים יודאיקה בע"מ. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב, כי לכאורה השיקים שקיבל המבקש נמשכו מצד ג' שאינו חברת פלדהיים ואולם עיון בשטרות, סכומי המשיכה ומועדי הפירעון תומך בטענת המבקש ולכאורה בנוגע לצד ג' עסקינן באותה גברת בשינוי אדרת וכי, התמונה העולה, כי עסקינן בעסקת גלגול שיקים קלאסית. הלכה פסוקה ומושרשת, כי ביחס לעסקת "גלגול שיקים" התמורה אשר מקבל מושך השיקים הינה השיקים הנגדיים אותם מושך הצד השני לטובתו. השיק השני עצמו הוא הוא התמורה ואחת היא אם מקבל השיק עשה בו שימוש אם לאו, סיחר אותו לצד ג' אם לאו, פרע אותו או שמא חולל. נוכח הלכה זו, סבורני, כי המבקש לא הציג ולו צל של עובדה או טענה משפטית שיש בהן כדי לסתור הלכה זו. למעלה מן הצורך, אפילו אין המשיב אוחז בעד ערך אלא אוחז סתם, רשאי הוא להיפרע מהמבקש. ( ראו: בש"א (י-ם) 13150/08, זאב גולדשטיין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [ פורסם בנבו].

4.4באשר לטענת המבקש כי השטרות ניתנו כ-"שיק טובה", אפשרות לראיית עסקת "גלגול שיקים" במסגרת של "שיקים טובה" בהתאם לסעיף 27 לפקודת השטרות [ נוסח חדש], הדורש רמה גבוהה יותר של אחיזה בשטר, אפשרות זו הועלתה על ידי בית המשפט העליון ונדחתה לטובת הגישה, לפיה, זו עסקה במסגרתה השיקים הנגדיים מהווים תמורה ומשכך, נשלל רכיב העדר התמורה על יסודו נקבעת הגדרת שטר טובה. (ראה: ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או, פ"ד י"ד, 2,122, 2,124) וכן, ע"א 523/64, רייף נ' בורנשטיין, פ"ד יט (1) 603,605 [פורסם גם בנבו].

4.5באשר לשאלת מתן הערך על ידי המשיב הרי שמ-ת/1 עולה, כי עסקינן בעסקת נכיון שבה ניתן באופן מובהק ערך בעד השיק. כמו כן, מקובלת עליי טענת המשיב, כי עצם מחוייבות הבנק להעמדת אשראי בחשבון דביטורי ונכונותו להוסיף ולאפשר ללקוח למשוך משיכות יתר, מהווה מתן ערך (ראה: הלכת בנק הפועלים בע"מ נגד סרדס לעיל ).

5.המבקש הגיש השלמת סיכומים מטעמו בה הציג החלטות שונות של בית משפט זה אשר ניתנו ביחס לשיקים אחרים שנמסרו על ידי המבקש לבנקים שונים ואשר בהן נעתר בית המשפט לבקשתו והעניק לו רשות להתגונן. ראשית, יוער, כי אין בהחלטות אלה כדי להוות ראיות בתיק זה. כמו כן, עיון בהחלטות מלמד, כי כולן ניתנו על דרך הכתב ולא לאחר קיום דיון במעמד הצדדים וללא חקירת המבקש על תצהירו והגשת מסמכים רלבנטיים נוספים. כמו כן, מקובלת עליי טענת ב"כ המשיב בתגובתו, כי אין לייחס להחלטות אלה כל משקל בעניינו, בין היתר, הואיל והחלטות אלה ניתנו על יסוד תשתית עובדתית שאינה מונחת בפני בתיק זה. נוכח האמור, ברי, כי אין החלטות אלה מחייבות מותב זה.

6.לאור האמור לעיל ובשל קלישות טענות המבקש על יסודן ביסס את התנגדותו סבורני, כי יש להתנות מתן רשות להגן בתיק זה בהפקדת סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 20 יום מהיום. ככל שיופקד סכום זה תוך המועד הנ"ל תתקבל ההתנגדות ונוכח סכום התביעה התיק יידון בסדר דין מהיר. ככל שלא יופקד הסכום הנ"ל במועדו ההתנגדות תדחה והמבקש יישא בהוצאות ההליך בסך 2,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ