אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' נ' נאמ 5 בע"מ ואח'

בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' נ' נאמ 5 בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
47610-01-12
27/08/2013
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
ראמין נמבר
הנתבע:
1. עו"ד אמנון לורךבתפקידו ככונס נכסים לזוכיות נאמ 5 בע"מ במקרקעין כגוש 6108 חלקות 725 ו- 73
2. 42. חברת נאמ 5 בע"מע"י ב"כ עו"ד אריה תוסייה כהן
3. 3. בנק דיסקונט לישראל בע"מע"י ב"כ עו"ד יובל ברגיל ואח'
4. 4. כונס הנכסים הרשמיע"י ב"כ עו"ד כלנית הרמלין וגר

החלטה

מונחת בפני בקשתו של מר ראמין נמבר, אחד מבעלי המניות של חברת נאם 5 בע"מ. המבקש עותר למנוע מימושה של דירה במגדל שבנתה החברה, השייכת לו באורח אישי. אמנם, המבקש מודע לכך כי כונס הנכסים המבקש את מימוש הדירה פועל בהתאם להסכם פשרה שנחתם בהסכמת כל הצדדים – הנושה המובטח, הכונס, נושים רגילים ובא-כוחם של החברה ובעלי המניות; אולם, הוא טוען בכל-זאת הן כנגד סמכות הכונס לגבות חובות עבור נושים רגילים, כאשר בקופה יש די לתשלום החוב המובטח; והן כנגד יכולת הסכם הפשרה לחייבו, היות ולשיטתו לא היה צד לדיון, ואף מעולם לא חב דבר באורח אישי למי מהנושים הרגילים.

מוכנה אני לקבל, לצורך הדיון, את טענתו של המבקש שיתכן כי בקופת כונס הנכסים מצויים די כספים בכדי לשלם את החוב המובטח; ובמצב דברים שכזה, אין זה ראוי או נכון לממש נכסים אחרים של החברה החייבת ובעלי מניותיה, באורח הפוגע בהם בלא צורך מהותי.אלא שבנסיבות המקרה, בכך לא די, ועולות שתי שאלות אחרות אשר על המבקש להוכיח בהן את צדקתו, בכדי שניתן יהיה לקבל את הבקשה. שתי השאלות דלעיל, העומדות בליבת המחלוקת הנוכחית, אשר במידה רבה שלובות זו בזו, נוגעות למעמדו של כונס הנכסים ויכולתו לגבות חובות לטובת נושים רגילים מחד גיסא, ומידת תחולתו של מעשה בי-דין על המבקש מאידך גיסא.

כל אחת מהשאלות דלעיל, קל וחומר שתיהן גם-יחד במשקלן המשותף, מקימות בפני המבקש מחסום מהותי ודיוני גם יחד, אשר קשה עד מאד לצלחו.במה אמורים דברים?ראשית: הגם שתפקידו ה"קלאסי" של כונס נכסים הינו פעולה למען הנושה המובטח, שעיקרה גביית החוב המובטח בכפוף לכל דין, ואילו תפקידו ה"קלאסי" של מפרק הינו לפעול למען הנושים הבלתי מובטחים, הרי שזה גם זה בעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון. זאת, כאשר בפועל נקבעות הסמכויות בהתאם לנסיבות המקרה והחלטות בית המשפט, ולא בהכרח בהתאם לתואר הרשמי.כך למשל, חרף העובדה כי נושה מובטח זכאי בדרך-כלל למנות בעל תפקיד משל עצמו לגביית החוב המובטח, הרי שלעיתים הוא נוטה להסכים לכך כי מפרק שמונה, במקור, מטעם הנושים הרגילים, ישמש גם לגביית החוב המובטח, תחת לעמוד על מינוי כונס במקביל. זאת כמובן, בכפוף לקדימות המהותית שמקנה הדין לנושה המובטח בדמי הפרעון של הנכס המשועבד. באותה דרך עצמה, אין כל מניעה כי נושים רגילים יסכימו להסמיך כונס, שבמקור מונה בידי הנושה המובטח, לפעול אף למענם, בהתאם לדין ולהנחיות בית המשפט. זאת, בין אם משום שהם סבורים כי כפל-בעלי תפקיד יפגע בהם בנסיבות המקרה יותר משיועיל, בין אם הם רוחשים הערכה לכישוריו של כונס פלוני, או מכל סיבה לגיטימית אחרת השמורה עם הנושים.

כך או אחרת, הרי בשני המקרים, בפנינו בעל תפקיד שאף אם החל דרכו כ"כונס" או "מפרק" קלאסי, הרי שהוא מרכז בידו את הטיפול בכל הנושים נשוא הליך חדלות הפרעון, על דרגותיהם השונות, ובכך לכשעצמו אין כל פסול.בנסיבות המקרה, נגד חברה שכבר נקלעה להליכי כינוס, הוגשה בקשת פירוק. בסופו של יום, במהלך דיון בבית המשפט, בו הופיע בא-כוחה של החברה, הציג יפויי כוח, ופעל במפורש בשם החברה ובעלי מניותיה, הגיעו כל הצדדים לפשרה.

פשרה זו הסמיכה את הכונס לגבות חובות, וכן לממש נכסים – כולל במפורש דירת בעל המניות שהוא המבקש בבקשה שבפני – כחלק מאותו הליך. עקב כך, בכפוף ובהסתמך במפורש על ההסכמה דלעיל, נמחקה בקשת הפירוק בהסכמה.

נוכח האמור לעיל, קשה עלי מאד גישתו של המבקש בבקשה הנוכחית, שחרף העובדה כי הוא מודה אף מודה בעובדות דלעיל – קרי, העובדה כי בא-כוח החברה דאז, עו"ד תוסיה-כהן, פעל בין היתר במסגרת יפוי כוח מפורש שקיבל ממנו – הרי שהוא טוען בכל-זאת כי ההסכמה אינה תופסת ואינה מחייבת אותו, נוכח העובדה כי "לא צורף כצד לדיון" וכי הוא בכובעו האישי אינו חב מאומה לדניה סיבוס או לנושים הרגילים האחרים שהשתתפו בדיון.

לצערי, לא אוכל לקבל טענה זו.אכן, קיימות החלטות של בית משפט של חדלות פרעון אשר - כפי שטוען המבקש - אינן יוצרות מעשה בי-דין מוחלט, אלא נתונות לשינוי נסיבות; כך למשל, חיובו של פושט-רגל בתשלום חודשי הנגזר לפי הכנסתו. אלא שלא כזה הוא המצב מקום בו נחתם הסכם פשרה, אשר הצד שכנגד מסתמך עליו. זאת, לרבות על העובדה כי החברה ובעלי מניותיה מסכימים לו, כולל למימוש אפשרי של הנכסים המאוזכרים בהסכם במפורש, אשר הדירה נשוא הבקשה הנוכחית הינה חלק בלתי נפרד ממנה. הכיצד ניתן לטעון לאחר מעשה, כי ההסכמה – לאו הסכמה היא? וזאת כאשר אין ספק כי בא-כוח החברה פעל תחת יפוי כוח מפורש של המבקש, עובדה שהמבקש אינו מכחיש?

לעניין זה, די אם אעיר, כי אף במקום בו בעלי מניות של חברה אינם חבים מאומה באורח ישיר לנושים רגילים המגישים בקשת פירוק, הרי לעיתים קרובות הם מוכנים להגיע עימם להסדר אשר תורם לנושים נכסים אישיים מסויימים של אותם בעלי מניות. זאת, בין אם מחשש כי הליכי הפירוק יביאו בסופו של יום אף בקשה לחיוב אישי לפי סעיפים 373 או 374 לפקודת החברות, בין אם מרצון להמנע מהפירוק עצמו ומהשלכות אחרות שלו, או מכל סיבה אחרת השמורה עם בעלי המניות, ונראית להם כמשרתת את האינטרסים שלהם. כך או אחרת, הרי מרגע בו בא-כוח החברה, המחזיק יפוי כח של החברה ושל בעלי מניותיה, מציע פשרה הכוללת מימוש נכסים אישיים של בעלי המניות, הרי שאין בכך כל פסול. וודאי שהדבר אינו מאפשר לבעל מניות אשר היה מודע לכך, לא התנגד, ואף עתה אינו טוען כי הוטעה או כי יפוי הכוח היה מזוייף או פסול, לשקוט על שמריו. כך, יביא את הצד שכנגד להסתמך על ההסכמה ולמשוך את בקשת הפירוק, ולאחר מכן יחזור בו בטענה הפורמלית כי לא היה צד לבקשה.

התנהלות זו, במלוא הכבוד הראוי, הינה מוטלת בספק בכל הנוגע לתום-לב דיוני, ולעיתים עשויה להתפרש כגובלת בהטעיית הצד שכנגד. כך או אחרת, הרי שמרגע בו הציעה החברה פשרה, מטעמה ומטעם בעלי מניותיה, הרי שהם עצמם הפכו עצמם – בכל הנוגע למחוייבות לקיים את הפשרה, לצד להסדר לכל דבר ועניין, אף אם לא היו נתבע או צד רשמי לבקשת הפירוק.

יוצא, כי פתרון שתי הסוגיות שלוב זה בזה, ומביא לתוצאה שאינה נוחה למבקש, וזאת בלשון המעטה. נושים רגילים מחקו בקשת פירוק, והסמיכו כונס נכסים מטעם נושה מובטח לפעול אף למענם – ובכך אין פסול אינהרנטי. אף אם יכולה היתה להעלות טענה כי מדובר בהעדפת נושים, הרי שטענה כזו יכולה להיות מועלית בדיעבד אך ורק מטעמו של נושה רגיל של החברה שלא ידע על ההליך ולא שותף בו, ובוודאי שלא מטעמו של בעל מניות שהיה מעורב והסכים לפשרה, באמצעות בא-כוח שייצג את בעלי המניות והחברה החייבת גם יחד. בעלי המניות, אשר בא-כוחם ושל החברה, הציע פשרה שכללה במפורש מימוש נכסים אישיים מסויימים שלהם, אינם יכולים להתכחש בדיעבד לפשרה לה הסכימו. עוד פחות מכך, הם רשאים לנסות את כוחם בפרשנות בלתי נכונה, ההופכת את הפשרה ל"שולחן שהוסרו ממנו שתי רגליים", בשוללם מן הכונס את היכולת לבקש מימוש נכסים עבור הנושים הרגילים. בכל הנוגע לשינוי נסיבות נטען, הרי שאין זו אלא טענה שהיא בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת": שינוי הנסיבות הנטען, אף אם הוא נכון עובדתית, אינו אלא העובדה כי נותר בקופה עודף לאחר תשלום החוב המובטח. אלא, שאין בכך כאמור בכדי למנוע מהכונס לפעול כפי שהוסמך בהסדר הפשרה, ולגבות כספים עבור הנושים הרגילים שחתמו על הפשרה, לפי תנאיה; ובעניין זה – של סמכויות הכונס לפעול למען אותם נושים – לא השתנה מאומה מאז החתימה על הסכם הפשרה, וחזקה על המבקש כי הוא יודע זאת היטב.

סוף דבר; דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, ישא המבקש בהוצאות כונס הנכסים ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 35,000 ש"ח, ובשכר-טרחת כונס הנכסים הרשמי ושכר-טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח. כל הסכומים דלעיל ישאו הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ