אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל אבא הילל7 נ' דורי ואח'

בנק דיסקונט לישראל אבא הילל7 נ' דורי ואח'

תאריך פרסום : 01/09/2013 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
59375-05-12
26/08/2013
בפני השופט:
ורדה אלשייך

- נגד -
התובע:
בנק דיסקונט לישראל אבא הילל7
הנתבע:
1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. נוריאל דורי
3. קרין דורי

החלטה

מונחת בפני בקשתו של המנהל מיוחד לנכסי החייב נוריאל דורי, לזמן לחקירה את המשיבה, בתו של החייב ולהורות על מסירת המסמכים שברשותה. זאת, כדי לשפוך אור על התנהלותו העסקית של החייב מיום קריסתו הכלכלית ועד למצבו הנוכחי כיום.

המשיבה טוענת, כי אין למנהל המיוחד זכות מוקנית לזמנה לחקירה, חרף הוראות ס' 288 לפקודת החברות והוראות ס' 18ג לפקודת פשיטת הרגל. לטענתה, נוכח העובדה, כי המנהל המיוחד בכובעו כב"כ בנק דיסקונט, מנהל נגדה הליך משפטי נוסף למתן צו איסור דיספוזיציה על מניות החברה של המשיבה, אין בחקירתה, אלא לסייע לו גם בהליך הנוסף, ובכך ליצור יתרון לטובתו, שאינו ראוי והוגן בנסיבות העניין. עוד מוסיפה המשיבה, כי משעה שצרפה את המסמכים הנדרשים, יצאה ידי חובתה ומשכך, החקירה בעניינה מתייתרת.

אשר לעמדת כונס הנכסים הרשמי, סבור האחרון, כי בנסיבות העניין יש לקיים את החקירה כנדרש, ומצרף ניתוח מלומד מדוע מטרת החקירה איננה אלא כדי להתחקות אחר נכסי החייב והתנהלותו, בעוד שישנה סבירות שכתוצאה משנית מממצאי החקירה עשוי המנהל המיוחד להגיש תביעה כנגד המשיבה בעתיד.

מצאתי לקבל את עמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי במלואה.

המשיבה, משליכה יהבה על הלכת פקר (רע"א 10/89 פקר נ' פ.י.ט. פ"ד מב(4) 573) לפיה תוגבל סמכותו של בעל תפקיד לחקור צד כלשהוא עת מתקיימים התנאים הבאים:

בעל התפקיד כבר הגיש תביעה כנגד הנחקר.

בעל התפקיד מתעתד בקרוב להגיש תביעה כנגד הנחקר, ברמת וודאות גבוהה למדי.

תנאים אלו, אשר בית משפט זה, דן בהם זה מכבר בפש"ר 1630/02נועדו למנוע שימוש לרעה בהלכת פקר באורח שיאפשר לייתר הלכה למעשה ולהפוך לאות מתה את סמכויות החקירה הרחבות של בעל התפקיד, באורח שוודאי לא אליו התכוון בית המשפט העליון.

אבהיר דברי; כל חקירה של חייב או מקורביו נעשית מעצם טיבה מתוך שקילת אפשרות כי אם לא יעלה בידיו להפריך את החשדות ייתכן ותוגש נגדם תביעה. אולם, מצב זה לחוד, והמצב אליו התכוונה הלכת פקר לחוד. הלכת פקר, מיועדת, לפי לשונה ותכליתה, למצבים בהם או שהוגשה תביעה או שבעל התפקיד מבהיר באורח חד משמעי כי הוא מנוי וגמור להגיש תביעה בכל מקרה. יוצא, כי הלכת פקר הינה איזון המצמצם את סמכויות החקירה אך למצבים בהם קיימת ודאות קרובה וממשית לפגיעה בזכויות יסוד של הנתבע כתוצאה מהחקירה. ודוק, לית מאן דפליג כי סמכותו של בעל תפקיד הינה סמכות רחבה ביותר. זאת, נוכח "נחיתותו האינפורמטיבית" והן לאור העובדה כי בעל התפקיד אינו שליח או עושה דברו של מאן דהוא זולת בית המשפט, אף אם מונה לבקשת נושה בתיק הנוכחי.

לא מן הנמנע, כי אף אם תוגש בעתיד תביעה כנגד המשיבה, בכל זאת אין לפסול על אתר את סמכות החקירה המסורה לידי בעל התפקיד מכוח הוראות החוק. אין לי אלא לתמוה שמא, לסברת המשיבה, "כוונת המשורר" בהלכת פקר הינה לעקר מתוכן את תפקידו של המנהל המיוחד? שמא יטען כל נחקר פוטנציאלי, כי אין לזמנו לחקירה מחשש שמא תוגש תביעה כנגדו או כי ניתן סעד כזה או אחר מבית המשפט כנגדו? סבורני כי בנסיבות העניין, אין זו הייתה כוונתו של בית המשפט העליון, ביוצרו מחסום דיוני בפני בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון.

עיון בספרם של כב' הנשיא ד"ר א' גרוניס והשופט ד"ר ש' לוין "פשיטת רגל" המצוטט מפי ב"כ המשיבה באופן חלקי, מחזקת לטעמי את התוצאה המתבקשת בעניינה.

"הגיש הנאמן תובענה נגד אדם זר כדי לגבות ממנו חוב המגיע לחייב או לקבל ממנו נכסים השייכים לחייב, האם רשאי הוא להזמין את הנתבע לחקירה, ולקבל ממנו מידע הנוגע למשפט?

אילו זה היה הדין, היה הנאמן זוכה ליתרון נגד יריבו שאין בעל-דין רגיל זכאי לו. לפיכך נפסק, כי בנסיבות כאלה לא ירשה בית המשפט לנאמן, בהעדר נסיבות מיוחדות, לחקור את יריבו מעבר לאותו גילוי שאפשר לקבל בדרך כלל בסדרי הדין הרגילים בבית המשפט (כגון באמצעות שאלונים וגילוי מסמכים). אין לעשות שימוש בחקירה כצעד בהליכים בין הנאמן לבין הזר, אך מאידך גיסא, זכאי הנאמן למידע סביר ואפשר לתאר נסיבות מיוחדות שבהן תותר החקירה. בהעדר נסיבות כאלה יצדק בית המשפט אם ידחה את החקירה עד לאחר תום ההליכים שבין הנאמן לבין הזר".

(ההדגשות אינן במקור – ו.א).

קריאה מילולית פשוטה, תוכיח כי הכתוב מתאר מצב דברים, בו כבר הוגשה תביעה על ידי בעל התפקיד, כך שמאזן הכוחות עלול להיפגע לרעת "הזר" ולכן אין להתיר את קיומה של החקירה. עוד עולה מהכתוב, כי לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לבחון האם מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן אף אם כבר הוגשה תביעה כנגד הזר (ואין זה המצב במקרה דנן), בכל זאת לחוקרו בשל אותם טעמים מיוחדים.

חרף העובדה כי לא הוגשה תביעה נגד המשיבה, ואף אין זה ברור כלל ועיקר כי תוגש תביעה תוגש , דומה כי ניתן למצוא מכתבי הטענות טעמים מיוחדים להטיית מאזן הכוחות לטובת בעל התפקיד, אשר להוותו מצוי בחסרון ידיעה אודות התנהלות החייב.

מנימוקי הבקשה עולה תמונה חריגה לכאורה, בה חייב פוסע תכופות בבית הנתיבות, זאת, במסגרת ניהול עסקים חובקי עולם. בהגיע החייב לקבל משכורתו, כשכיר בחברה שבשליטת בּיתו, יוצא, כי משכורתו החודשית אינה עולה אף כדי שכר מינימום!

בלא לקבוע מסמרות בעניין, משכורת חודשית בסכום של 3000 ₪ עבור התפקיד אותו מבצע החייב, מעלה תמיהה וספקות באשר להתנהלות החייב, אשר אם לא די בכך, אף לא משלם את התשלום החודשי שהושת עליו, ולא טורח להגיש את הדוחות החודשיים לבעל התפקיד. במצב דברים זה, העולה כדי "נסיבות מיוחדות" כאמור לעיל, מקבלים הדברים משנה תוקף נוכח סירובה של המבקשת להיחקר בפני בעל התפקיד. אומר ולא אוסיף.

לגופם של דברים, חרף הבקשה לצו איסור דיספוזיציה, לא ניכר כי המנהל המיוחד נכנס בגדרי הלכת פקר, שכן תביעה אַיִן, ואף כוונה בדבר הגשת תביעה בעתיד הקרוב ממש, לא הוכחה. מדובר בבקשה למניעת שינוי בנכסי המשיבה אשר לטענת המנהל המיוחד אינם אלא כסות לפעילותו העסקית של החייב. לא זו אף זו, צודק ב"כ כונס הנכסים הרשמי בציינו כי יש להפריד במקרה דנן בין שני הליכים. ההליך הראשון והעיקרי לשמו מונה בעל התפקיד, הינו התחקות אחר נכסי החייב וניהולם. ההליך המשני, שהינו תוצאת לוואי של ההליך הראשון, הוא ניהול הליך מקביל (שטרם נתברר דיו ואינו בגדר תביעה כאמור לעיל) שנועד למנוע שינוי במצב נכסיו לכאורה של החייב. מכאן, שעיקר מטרתה של החקירה מכוונת כלפי נכסי החייב, ולא כלפי הטלת אחריות כזו או אחרת כנגד ביתו של החייב, המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ