אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב 65136 נ' קרסו ואח'

בנק דיסקונט לישראל, יהודה הלוי 27, תל אביב 65136 נ' קרסו ואח'

תאריך פרסום : 05/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
26702-03-13
28/07/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
1. נילי קרסו
2. מרדכי קרסו

הנתבע:
1. בנק דיסקונט לישראל
2. יהודה הלוי 27
3. תל אביב 65136

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה כנגד המבקשים לתשלום סך 79,876 ₪.

המבקשים עתרו למתן רשות להתגונן בטענה, כי במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2011, פנו למנהל סניף הבנק בבקשה לממש את קופת הגמל "תמר" (אשר היתה משועבדת לטובת המשיב), לכיסוי מלוא התחייבויותיהם. לטענתם, מנהל הסניף סרב לבקשתם. מאחר שהמשיב ביצע את המימוש באמצעות הליכי הוצל"פ, נגרמו למבקשים הוצאות מיותרות (אגרות, הוצאות, שכ"ט עו"ד וריביות מיותרות), אותן אמדו המבקשים בסך 30,000 ₪. לטענתם, בעבר בוצע מימוש חלקי של קופת הגמל, ללא הליכי הוצאה לפועל.

כמו כן נטען, כי ברשות המבקשים היה פקדון יומי ע"ס 50,000 ₪ אשר שועבד לטובת ערבות בנקאית. למרות שתוקף הערבות פג והיא הושבה לבנק, סכום הפקדון לא הושב לידיהם.

המבקשים הוסיפו וטענו, כי למרות בקשות חוזרות בכתב ובע"פ, המשיב מנע מהם עיון במסמכים מהותיים, לרבות בכל הנוגע לפקדון האמור, באופן הפוגע ביכולתם להתגונן כדבעי. באמור פעל הבנק, לטענת המבקשים, באופן מגמתי וחד צדדי, למניעת המידע והטעייתם.

המשיב הכחיש כי המבקשים עתרו לקבלת מסמכים והוסיף, כי בכל הנוגע למימוש קופת הגמל, הרי שמאחר שהמדובר בקופה המנוהלת ע"י כלל חברה לביטוח בע"מ, לא ניתן היה לממשה אלא באמצעים המשפטיים שננקטו. לטענתו, "אין לנתבעים צורך במסמכים כלשהם לבסס הגנה כלשהי שלא בא זכרה כלל בבר"ל שהגישו" (סעיף 5 לתגובה מיום 09/07/13).

במענה לתגובת המשיב צרפו המבקשים העתקי פניות שנערכו לכאורה למשרד ב"כ. במכתבם למשרד ב"כ המשיב (כפי שצורף), עתרו המבקשים לקבלת פירוט תנועות מיום 10/08/11 וכן, "אישור על גובה העברה מתמר". פניות המבקשים הועברו לעיון המשיב, בטרם ניתנה החלטתי.

דיון:

בקשת רשות להתגונן נועדה לאפשר לנתבע שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר להפוך ממבקש לנתבע ולהיכנס בשערי בית המשפט. כל שעליו להוכיח בשלב מקדמי זה הוא כי בפיו הגנה לכאורה. הלכה פסוקה היא, כי די שהמבקש רשות להתגונן יראה כי קיימת בבקשתו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על מנת שתינתן בידו רשות להתגונן.

המבקשים חייבים, מחד, לעמוד בכללים שנקבעו בפסיקה לעניין פירוט הגנתם, אך מאידך, בהעדר תיעוד נדרש מטעם המשיב, אין הם יכולים לפרט כדבעי את הגנתם. האמור מקבל משנה חשיבות בהינתן ובשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה, די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית, מסמכים אשר יתכן ואינם מאפשרים למבקשים להתגונן כראוי. דילמה זו לא נשמטה מעיני כב' ביהמ"ש העליון ובפס"ד הילולים נבחנה הסוגיה שבבסיס הדיון שבפני:

"לצורך התקנות 202(1)(א) ו- 203די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך אם אלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא ייענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן, שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו" (הדגשה הוספה)(ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188, 197).

כך גם בפסק הדין בעניין אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ:

"...כיצד יתגונן לקוחו של בנק מפני תובענה שהוגשה נגדו בצירוף חשבונות מקוטעים, כאמור, בסדר דין מקוצר, והעתקי החשבונות הדרושים לו להגנתו, אינם מצויים בידו, אם מפני שלא קבלם ואם משום שקבלם ואבדו לו?

נראה לי שהתשובה לשאלה האמורה היא פשוטה למדי: הלקוח יוכל לבקש מהבנק עם קבלת כתב התביעה (ורצוי עוד לפני כן) שתדפיסי החשבונות האמורים, המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתיקהם במסגרת קדם משפט" (הדגשות הוספו)(רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ ואח', פורסם באתר נבו. ניתן ביום 08/11/90).

בבקשה שבפני עתרו המבקשים, עוד בטרם הוגש כתב התביעה, לקבלת היקף מצומצם ביותר של מסמכים, הרלוונטיים להגנתם והיורדים לשורש טענותיהם. לנוכח ההלכה הפסוקה, המשיב חייב היה להמציא למבקשים את כלל המסמכים הדרושים להם על מנת לאפשר להם להתגונן, לבטח כאשר המדובר בדרישה כנה לכאורה ובמסמכים שבבסיס טענות ההגנה ואשר יש בהם כדי לסייע למבקשים להתגונן כיאות בפני התביעה.

באשר ליתר טענות ההגנה שהעלו המבקשים, לרבות בכל הנוגע להשבת הפקדון ולאופן מימוש קופת הגמל (המנוגד להתנהלות המשיב בעבר), המדובר בטענות אשר ככל שיוכחו, עשויות להקים הגנה מפני התביעה. כידוע, אין צורך בשלב זה להוכיח שלמבקשים סיכוי טוב בהגנתם. נטל ההוכחה המוטל על שכמם של המבקשים מצומצם ביותר בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, ואין הם חייבים להראות כיצד יוכיחו את טענותיהם, וכיצד יבססו את הגרסה העובדתית הנטענת בבקשתם:

"ההלכה היא, שבבחינת בקשת רשות להתגונן מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. הנתבע איננו נדרש להוכיח את גרסתו, אלא רק להראות הגנה אפשרית. השופט מצדו לא ייכנס לבחינת שאלות של מהימנות. אפילו חוסר אמון בטענות ההגנה איננו יוצר כשלעצמו בסיס לאי מתן הרשות. הדיון אינו אלא בחינה ראשונית של העניין... הרשות תוענק, אם התצהיר על פניו... מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שלנתבע סיכוי טוב בהגנתו; מספיקה המסקנה, שאם תתקבל גרסת הנתבע כמהימנה - אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה. לטובת התובע ניתן לפסוק רק, כאשר אין ספק בכך, שאין לנתבע הגנה כלשהי, ולא התעוררה כל נקודה הגיונית, שאפשר לטעון לטובת הנתבע." [ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ"] (צוטט בהסכמה בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פורסם באתר נבו).

מסקנת הדברים הינה, כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן. התצהיר שצורף לבקשה, ישמש ככתב הגנה.

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ