אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס

בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אטיאס

תאריך פרסום : 02/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
171621-09
29/12/2011
בפני השופט:
אהוד שוורץ

- נגד -
התובע:
בנק איגוד לישראל בע"מ
הנתבע:
מאיר אטיאס
פסק-דין

פסק דין

זו תביעה שראשיתה בהתנגדות לביצוע שני שיקים האחד ע"ס 20,000 והשני ע"ס 35,000 ₪ לפקודת הנפרע שלמה בן דב (להלן:"בן-דב") שזמן פירעונם 28.3.07 ו-10.4.07 בהתאמה, בגב השקים חתימת הסב של הנפרע, שלחשבונו הופקד כבטחונות לטענת התובע (להלן: "הבנק").

סך החוב בתיק הוצל"פ מס' 01-09401-57-9 נכון להיום 118,084 ש"ח .

בהחלטה מיום 10.06.09 בבש"א 152946/08 ניתנה לנתבע רשות להגן.

טענות הצדדים

לטענת הנתבע, מסר שיקים לבן-דב ושותפו מר קבלו (להלן:"קבלו") ותמורת רכישת מחצית חברת "אייקון" שבבעלותם וכנגד תמורה של 119,500 ₪. לטענתו, מאחר ואינו איש עסקים ,ולא סיים את כל הבדיקות הדרושות להתקשרות עסקית, וכן הופעל עליו לחץ רב , נמסרו שיקים דחויים וזאת על מנת לסיים את כל הבדיקות הדרושות. עוד סוכם עם בן-דב, כי במידה והמצגים יתבררו כלא נכונים, יוחזרו השקים והעסקה תבוטל. וכי השקים ימסרו לבנק כשיקים למשמרת.

נטען, כי בן-דב ניצל את המצב בו נמצא וידע לפתות אותו להיכנס לעסקה ובלא שיבדוק את מצב החברה באופן אופטימאלי וללא הסכם בכתב. לטענתו, בן-דב רימה אותו בכל הנוגע למצב החברה ומחזור פעילותה. עוד התברר לנתבע, כי החברה חייבת כספים לשוק האפור, וכי החברה רשומה על שם בתו של בן-דב, המסובכת בחובות כבדים. לטענתו , בתחילת פברואר 2007 או בסמוך לכך נפגש עם בן-דב וקבלו וסוכם כי השקים יוחזרו אליו, מה שבפועל לא נעשה. וכן נאמר לו ע"י בן-דב, כי מתנהל מו"מ עם הבנק באמצעות בנו. הנתבע טוען, כי נפגש עם מנהלת סניף הבנק ( להלן:"עדנה") וטען לכישלון העסקה, ולטענתו סוכם עם עדנה, כי השקים יוחזרו לידיו ולא יוצגו לפירעון וכן צוין בפניו כי מאחר והשקים נמצאים בהנהלת הבנק ולא בסניף העניין ייקח זמן, אך יכול לראות את העניין כסגור, ולכן לטענתו לא ניתנה הוראת ביטול לשקים. כן נטען, כי לאחר שלא הוחזרו השקים ניתנו הוראות ביטול .

לטענת הנתבע, הבנק לא נתן "ערך" תמורת השקים וכן הבנק אינו אוחז בעד ערך, ובוודאי שאינו אוחז כשורה. לטענתו הבנק ידע על מצבו הקשה של בן-דב במועד בו סוחרו השקים, מה שפוגם במעמדו כאוחז כשורה . נטען לחוסר תום לב של הבנק , בכך שהמשיך לתת לבן-דב למשוך כאשר השקים שהפקיד היו אמורים להיזקף על חשבון השקים נשוא התביעה .

לטענת התובע, הבנק, הינו אוחז כשורה, וכי נתן ערך בעד השקים כן נטען לתום לב בעת סיחור השקים לבנק . נטען , כי בן-דב נהג להפקיד שיקים דחויים בחשבון לצורך קבלת אשראי וכבטוחה להעמדת אשראי ע"י הבנק ובין היתר שיקים של הנתבע, נטען , כי במועד הפקדת השקים כשיקים מעותדים בחשבונו של בן-דב עמד החשבון ביתרת חובה וכך גם במועד הצגת השקים לפירעון .

לטענת הבנק , בסמוך למועד הפירעון , פנה הנתבע להשבת השקים, אך הוסבר לו, כי השקים יוחזרו אליו, בתנאי שבן-דב יעמיד לרשות הבנק בטוחות אחרות לשביעות רצון הבנק, מאחר וחובו של

בן-דב לא נפרע ולא הופקדו בטוחות אחרות. השקים הוצגו לפירעון במועדם, אולם חוללו בסירוב ע"י הבנק הנמשך מחמת הוראת ביטול. נטען כי מעולם לא הובטח לנתבע, כי השקים לא יוצגו לפירעון.

דיון והכרעה

העידו בפני מטעם התובע הגב' עדנה ערקובי יוסף, מנהלת הסניף בו התנהל חשבונו של מר בן-דב, שאף הגישה תצהיר משלים בו התייחסה לטענות הנתבע, והנתבע בעצמו.

לאחר עיון בחומר שבתיק, שמיעת העדים וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה ולהלן נימוקי:

בענייננו מדובר בצדדים רחוקים, והשאלה אם הבנק כצד ג' גובר על פגם, ככל שנפל בחוליה הקודמת לו? כדי להשיב על שאלה זו , נבחן את מערכת היחסים בין הנתבע לבן-דב .

הנתבע בתצהירו טוען לכישלון תמורה, וזאת עקב עסקת מכר שכשלה, כאשר בחקירתו בבקשת הרשות להגן, הודה כי היה עוזר לבן-דב כשהיה לחוץ בכסף ומלווה לו כסף מזומן או שיק.

האם אכן הייתה עסקת מכר או שמדובר בעסקת בדים?

התרשמתי כי טענתו של הנתבע לפיה רכש מחצית מבעלות החברה מגלה טפח ומסתירה טפחיים.

מחקירתו, עולה כי לא יודע מתי נכרת ההסכם, טוען כי שילם מע"מ אך לא הציג חשבונית "כי זה היה מהלך מהיר", לא ידע לציין את כתובת החברה , אין לו מושג מה היו דמי השכירות ששילמה החברה, באיזה שלב נמצאים הפרויקטים בטיפולה, מה היה סך התחייבויות החברה, כמה עובדים העסיקה, מיהו רו"ח, אמנם הנתבע בתצהירו, ציין כי לא ביצע בדיקת נאותות, אך גם מידע בסיסי לא יודע לציין, מה שתמוה בעיני.

הנתבע ציין כי הכיר את בן-דב כחצי שנה לפני רכישת "אייקון", וללא כל בדיקה בסיסית שם כספו על קרן הצבי, כאשר צוין בפניו, כי לחברה מחזור שנתי של 5 מיליון ₪ בשנה, ולא סביר בעיני כי חברה כזו תימכר ב 119,500 ₪ . לא ראיתי כל אסמכתא לרכישת החברה, קבלה או הסכם, שנטען שנחתם בינואר 2007 , כאשר השקים נשוא התביעה הופקדו בבנק באוקטובר ונובמבר 2006.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ