אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר-החייל סניף הרצל - ראש נ' מעדני איילון בע"מ ואח'

בנק אוצר-החייל סניף הרצל - ראש נ' מעדני איילון בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום נתניה
1436-07
16/05/2012
בפני השופט:
עוז ניר נאוי

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל סניף הרצל – ראש
הנתבע:
1. מעדני איילון בע"מ (ניתן פס"ד)
2. שמעון כהן (ניתן פס"ד)
3. יבגני וייסביין – ע"י עו"ד עזרא יצחק
4. אלכסנדר טוריאנסקי (ניתן פס"ד)

פסק-דין

פסק דין (נתבע 3)

מבוא

התובע שבפני מבקש לחייב הנתבעים, יחד ולחוד, בתשלום חובם, בגין יתרת חובה של נתבעת 1 (להלן: "החברה"), אשר נתבעים 2 – 4 ערבו לחובותיה (התובע יקרא מעתה ולהלן: "הבנק").

כנגד החברה ונתבעים 2 ו – 4 ניתן פסק דין זה מכבר, ולימים הגיע נתבע 4 להסדר עם התובע. פסק הדין דנן יתייחס לשאלת חבותו של נתבע 3 בלבד (להלן: "הנתבע").

הצדדים אינם חלוקים בדבר חתימתו של הנתבע על כתב ערבות לחובות החברה, אלא שלטענת הנתבע הוא אינו חב בסכום כלשהו, שכן לטענתו הבנקאו מי מטעמו עשה יד אחת עם נתבע 2, ומעשיהם עולים כדי תרמית; הנתבע טען כי הבנק נתן לנתבע 2 סך 170,000 ₪, כנגד המחאות דחויות של חברות בשליטתו של נתבע 2, אשר הבנק ידע כי אין להן כל כיסוי. בנסיבות אלה טוען הנתבע כי היה על הבנק להימנע ממתן כספים אלה לנתבע 2 ומשעשה כן, אין לבנק אלא להלין על עצמו.

העובדות וטענות הצדדים

הצדדים אינם חלוקים כי החברה דנן פתחה חשבון בנק בסניף התובע בראשון לציון, וניהלה אותו בהתאם לתנאים בבקשה סטנדרטית לפתיחת חשבון; על פי המוסכם, ביקשה החברה להעמיד לה אשראי מעת לעת, ומנגד התחייבה להחזיר את הסכומים בצירוף ריבית כמוסכם (להלן: "ההסכם").

כפי שנטען, נתבעים 2 - 4 היו בעלי מניות בחברה ומורשי חתימה בה, ולפיכך היו בעלי עניין כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1980; בשל כך נטען, כי הם אינם בבחינת ערבים מוגנים או יחידים (אף ענין זה אינו שנוי במחלוקת). כעולה מנספחי התביעה, הנתבעים ערבו לחובותיה של החברה, בהתאם לכתב ערבות בלתי מוגבלת בסכום, מתאריך 23.5.2004.

הבנק טוען כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה ולא שילמה לבנק את הסכומים כמוסכם, ולפיכך הוגשה התביעה דנן, בגין סך 106,469 ₪ - יתרת חובה בחשבון העו"ש, נכון לתאריך 29.12.2006 [כולל ריבית רבעונית הנוהגת בבנק; במסגרת התביעה נתבע גם סך 16,408 ₪ בגין יתרת חוב בחשבונו של נתבע 2 ובגינה כבר ניתן פסק דין].

לטענת הבנק, בשל ערבותו, חייב הנתבע לשלם את כל סכום החוב האמור בצירוף ריבית מרבית כאמור בהסכם.

הנתבע לא חלק על ערבותו ואף לא על החוב נשוא התביעה אלא טען מנגד, כי בשנת 2004 פגש בנתבע 2, אשר הציע לו להקים מפעל לייצור חמוצים. לימים, הסכימו הנתבעים (נתבע 4 צורף להתקשרות על ידי הנתבע דנן) על הקמת חברה ועל חלוקת מניות כך שלנתבע 2 יהיו 65% מהון המניות של החברה; לנתבע דנן 20% ולנתבע 4 15%; בהתאם הוקמה החברה בתאריך 9.9.2004.

הנתבע טוען כי על פי חלוקת התפקידים בין הנתבעים, הוא עבד כמנהל המפעל, נתבע 4 עבד בתחום השיווק ונתבע 2 עבד "בחוץ", כהגדרתו.

בשלב כלשהו, בחודש יוני 2006, הסתבר לנתבע כי בוטלו זכויות חתימתו בחברה על ידי נתבע 2. מברור שערך בבנק, הסתבר כי לאחר ביטול זכויותיו בחשבון, הפקיד נתבע 2 שיקים דחויים וכנגדם קבל מאות אלפי ₪ מהבנק, למרות שהשקים היו ללא כיסוי.

בתאריך 14.7.2006, כך טען הנתבע, הוא פוטר מן החברה.

הנתבע טען כי אין לחייב אותו בחובות החברה שכן הבנק התרשל במתן אשראי לנתבע 2, בלא שבדק כראוי את אותם שיקים דחויים שניתנו על ידי נתבע 2. הנתבע טען, כי הסתבר לו כי נתבע 2 מסר לבנק, בין היתר, 4 שיקים משוכים על ידי חברות בשליטתו, חברת החווה האקזוטית בע"מ (להלן: "החווה האקזוטית") והחברה המאוחדת לשיווק פטריות עמק איילון (1989) בע"מ (להלן: "החברה המאוחדת"), בסך כולל של 192,000 ₪, וכנגדן קיבל נתבע 2 סך 170,000 ₪ במזומן.

הנתבע טען כי הבנק נתן כנגד אותן המחאות סכומי כסף כאמור, למרות שבירור קצר היה מעלה כי חברות אלה – החווה האקזוטית והחברה המאוחדת - הינן חברות בבעלותו של נתבע 2; כי חברות אלה ניהלו חשבונות באותו סניף אצל התובע וכי מצבן הכלכלי היה קשה ביותר; וכי בנסיבות אלה הבנק ידע ו/או היה עליו לדעת פרטים אלה ולפיכך היה עליו להימנע ממתן אשראי/מזומן לנתבע 2. עוד טען כי הוא אינו מוציא מכלל אפשרות כי נעשה מעשה תרמית כאשר מישהו מטעם הבנק שיתף פעולה עם נתבע 2.

לאור טענות אלה, טען הנתבע כי אין כל בסיס לתביעה ויש לדחותה.

הטענה בגינה ניתנה רשות להגן

בתאריך 2.3.2010 ניתנה לנתבע רשות להגן כדלקמן:

"שונים פני הדברים ביחס לטענתו השנייה של הנתבע המתייחסת, למצער, לרשלנות התובע בנוגע לנכיון השיקים...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ