אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל נ' סער

בנק אוצר החייל נ' סער

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
208365-09
10/12/2009
בפני השופט:
מנחם קליין

- נגד -
התובע:
בנק אוצר החייל
הנתבע:
עמית סער

החלטה

מונחת בפני בקשת למתן רשות להתגונן כנגד תביעה על סכום קצוב שהוגשה בפני ראש ההוצל"פ ע"פ סעיף 81א1 לחוק ההוצל"פ בסך 46,391 ₪. .

רקע

בנק אוצר החייל (להלן: "המשיב") טוען שעו"ד עמית סער שלום (להלן: "המבקש") אשר פתח חשבון ונטל הלוואה, לא עמד בתנאי החשבון ובתנאי ההלוואה ומשכך העמיד המשיב את כל יתרת החוב בחשבון לרבות הסכומים בגין ההלוואה לפירעון מיידי. המבקש לא סילק את חובו בהתאם לדרישת המשיב, משכך הגיש המשיב תביעה זו בפני ראש ההוצל"פ .

המבקש דחה את טענות המשיב. לשיטתו, נודע מנציגת המשיב - יפעת - כי ההלוואה שנטל עומדת בפיגור וסוכם כי יגיע לסניף המשיב להפקיד סך של 12,000 ₪, אך כשהגיע להפקידם נודע מנציגה אחרת של המשיב כי המסגרת בחשבונו בוטלה ואז נדרש להפקיד 22,000 ₪ ללא כל הצדקה. נוסף לזאת טען כי לאור התנהגות נציגי המשיב ולאור היחס שקיבל ראה לנכון שלא להיכנע לסחטנות המשיב תוך שביקש כי המשיב יעמוד בהסכם שנכרת בעל פה ולפיו נדרש הוא להפקיד רק 12,000 ₪ ותו לא. בכוונתו היה לשלוח מכתב למנהל הסניף שכן המשיב לא היה רשאי לבטל את מסגרת האשראי שהועמדה לטובתו. דא עקא, עקב מטלות מקצועיות ועקב בעיות רפואיות של אביו התעכב, ומאוחר יותר נפטר אביו ובמשך חודש האבל לא עבד ולא טיפל אף לא בענייניו האישיים ואף לא היה לו הכוח הנפשי הדרוש לניהול המאבק הנדרש.

דיון

טרם אתן את החלטתי אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את ביהמ"ש בבואו ליתן רשות להתגונן. בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע אלא אך לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ראה ע"א 478/75 חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי . פ"ד ל(3), 437, 443).

 

לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה כי המצהיר דובר אמת, אא"כ נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית, במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם הנתבע (הגנת בדים), ואשר כל מטרתן נועדו ע"מ למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר. (ע"א 86/66 מנחם פריטל ואח' נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד כ(2) 520, 522).

  

בכל אלו יש כדי ליצור איזון בין הרצון והצורך להעניק לתובע יתרונות דיוניים לבין הרצון שלא לקפח את הגנתם של הנתבעים ולאפשר להם את יומם בביהמ"ש.

טעמים אלו ועוד אוזכרו כבר בהכרעותיו של בית משפט זה ולדידי, עיקרן אחד הוא – באם ניתן ואפשר יהיה לברר ולמצות את טענותיו של הנתבע בבית המשפט, ראוי, ומן הדין הוא כי ימוצו ההליכים בדרך זו ואין על בית המשפט לשלח אותו מעם פניו אם הקניית מירב המהימנות לדבריו, החלושים ככל שאפשר, אך המתיישבים, באופן סביר, עם נסיבותיו העובדתיות של המקרה, מורים על קיומה של הגנה חוקית ולכאורית מול טענות התובע.

  

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן ודרכי הוכחתן של הראיות. יחד עם זאת, על בית המשפט לבדוק האם אין בטענות הנתבע להוכיח כי מטרתו למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים הנובעים מהליך המקוצר והאם טענותיו של הנתבע "סתמיות" או נתבדו והופרכו בחקירתו הנגדית. על בית המשפט לבדוק האם קיימת בהן בבקשה עילה לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסת התובע.

המבקש טען מספר טענות. ראשית: המשיב לא עמד בהסכם שהוסכם בין המבקש לנציגת המשיב - יפעת ולפיו יופקדו אך 12,000 ₪. שנית: נציגת המשיב התנהגה אליו באופן לא ראוי. שלישית: המשיב לא היה רשאי לבטל את מסגרת האשראי שהועמדה לטובתו.

המבקש אינו כופר בטענת המשיב כי פיגר בתשלומים והטענות דלעיל נטענו מבלי שנתמכו בראיות כדבעי. משכך מן הדין היה כי אדחה את בקשת רשות להתגונן, אך מכח ההלכות שנקבעו על חשיבות גישת האזרח לערכאות והכרה בזכות זו כזכות חוקתית, הנני רואה לנכון ליתן לנתבע רשות להתגונן מותנית.

מאחר ומסתמנת נטייה להחמיר עם הנתבעים בפרט כאשר הגנתם לוקה בחוסר בהירות, חוסר פירוט וכאשר אין לנתבעים סיכויים רבים להוכיח את הגנתם (ראה ע"א 680/89 – בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד – פ"ד מה (3) 757 וכמו-כן ראה ע"א 519/65 – ברזילי נ' קשת, פ"ד כ (2) 141, וכן ע"א 244/66, מזרחי נ' בראון, פ"ד כ(4) 90, וכן - ע"א 38/77, צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא (3) 401) הנני משתמש בסמכותי על פי תקנה 210 לתקנות סדר דין אזרחי ומתנה את מתן רשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך 18,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 30 יום מהיום וזאת על ידי הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בלתי מותנית, צמודה למדד, ומתחדשת ללא מגבלת זמן.

 

במידה ולא יופקד הפיקדון תוך המועד הנ"ל תדחה בקשת רשות להתגונן וב"כ המשיבה רשאי יהיה להגיש פסיקתא לבית המשפט.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ