אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר-החייל נ' נצרים נהול ויישום בע"מ ואח'

בנק אוצר-החייל נ' נצרים נהול ויישום בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
170524-09
01/09/2010
בפני השופט:
צבי כספי

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל בע"מ
הנתבע:
1. נצרים נ י הול ויישום בע"מ
2. ישראל פינקל

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בתביעה שהוגשה ב"סדר דין מקוצר" על ידי הבנק התובע [ להלן: "הבנק" ] נגד החברה הנתבעת מס' 1 [ להלן: "הנתבעת" ] ומי שערב לחובותיה והיה בעלים של 85% ממניותיה, הנתבע מס' 2 [ להלן: "הנתבע"; ראה סעיף 2 לתצהיר הנתבע, התומך בבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן, נשוא החלטה זו ].

הנתבעים אינם כופרים במסמכי ההסכם שביניהם לבין הבנק, הנספחים לכתב התביעה [ סעיף 16 לתצהיר הנתבע ] והגנתם היא בטענת קיזוז, מכך שהבנק הפר את ההסכמים הנ"ל והעמיד את כל האשראי שניתן להם לפירעון מידי, תוך הפסקת מתן אשראי קודם להעמדתו לפירעון מידי כאמור [ פרק ח' לתצהיר הנתבע וכן ראה סעיף 16 לסיכומי טענות הנתבעים ].

למעשה נותרה רק הנתבעת כצד לדיון שכן כנגד הנתבע ניתן צו לכינוס נכסים וההליכים נגדו עוכבו, כללית ובתיק זה [ ראה החלטות כב' השופטת אלשייך מיום 20.1.2010 וכב' השופטת פליגלמן מיום 8.2.2010 ].

יאמר בקצרה ומהסיבות שלהלן, גם ללא המנקה יתרה, כי נראה שאין לנתבעת הגנה ראויה כנגד התביעה, וזאת בלשון המעטה.

יחד עם זאת, רואה אני מקום ליתן לה רשות להתגונן מהסיבות שלהלן.

חלק ניכר מטענות הבנק המצביעות על הצדקת פעולותיו מוכח, לפחות לגישת הבנק, מפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 7.6.09 בפני כב' השופטת כוכבה לוי, בהליך של "בקשה לביטול גריעת שיקים מן המניין" לפי הוראת סעיף 10.(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א - 1981 [ להלן: "ההליך הקודם" ו "פרוטוקול יוני" בהתאמה ].

במסגרת הדיון בפני הוגשו על ידי הבנק כמוצגים פרוטוקול דיון בפני אותה שופטת, ופסק דין שניתן על ידה בתיק בש"א 216720/09 [ מוצגים במ/2 ו במ/3 שסומן על ידי בעת הדיון בטעות כבמ/13 וסימונו תוקן עלי בשלב מאוחר יותר ].

מאידך, לא הוגש פרוטוקול יוני כמוצג וההליך הקודם הוא בבקשה אחרת, בש"א 212452/09; המידע על פרוטוקול יוני הגיע לידיעתי מתוך כך שצורף לסיכומי הבנק כנספח א' "למען הנוחות" [ כך שם, בפסקה 11 לסיכומי טענות הבנק ].

ובכן, מהראוי להסביר כי ה"נוחות" הנ"ל אינה נוחה לי כלל ועיקר.

למרות אין ספור פסיקות ואין ספור חיובי הוצאות, נראה כי לעיתים קיים אצל מייצגים שונים מעין בלוק מחשבתי ואין הם תופסים כי לא ניתן לתקן ליקוי שבהשמטת ראיה על ידי הגשתה בשלב סיכומי הטענות וכי עניין זה כבר זכה "לגנאי" לא פעם מבית המשפט העליון ואין להתחשב בראיה אשר כך צורפה [ ראה, בין היתר, ע"א 759/81 דליה ברש ואח' נ. עו"ד גד ירדני ואח' , פד"י מא2 עמ' 253 ].

משכך, ראוי ליתן לנתבעת רשות להתגונן, ולו רק מתוך הפגם הדיוני/ראייתי החמור שנפל בניהול הדיון בידי הבנק.

לא למותר לציין כי בפועל, איני סבור שיהיה בידי הנתבעת להראות הגנה כלשהי גם בשלב שמיעת הראיות, בין היתר בהתחשב בנתונים הבאים: מאזן חובותיה כפי המשתקף מנספח ב' למוצג במ/1 ואשר מצדיק את פעולות הבנק, ולו בדיעבד; הודאותיו של הנתבע, בפרוטוקול יוני, הסותרות את תצהירו, ואשר לאחר שיוגש כראוי, יהי בו כדי לבסס או להוסיף ביסוס לטענות הבנק.

לאור האמור לעיל, אני רואה להתנות את הרשות הניתנת בהפקדת פיקדון, בגובה הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות לטובת המדינה אם יתברר בסופו של דיון כי אכן לא מדובר אלא בהגנת סרק, כנחזה [ ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ ואח' נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"י נט3 עמ' 41 ].

גם אצל מייצגי הנתבעים קיים בלוק מחשבתי אחר, משני סוגים; ראשית, הנטיה להגזים באורך תצהיר הנתבע, על מנת להטביע את בית המשפט במלל שיגרום לו להקנות הגנה לנתבע; אורכו של תצהיר הנתבע המכיל 124 סעיפים המשתרעים על פני 17 עמודים ואשר חלקם מיותר או מהווה טענות משפטיות גרידא, אך איני "בא חשבון" עימם, במקרה זה, בגין כך לאור האמור לעיל. שנית, ובגינו יבוא גם חיוב מתאים, הוא עניינו של ניסוח בלתי ראוי של התצהיר; פרק ט' לתצהיר הנתבע, המכיל כשלעצמו כמעט 20 סעיפים, מנוסח רובו ככולו ככתב טענות ולא כדרך תצהיר וגם על עניין זה נאמר לא פעם ולא פעמיים כי הוא אינו ראוי ואינו נכון ויש בו משום מתן הצהרות בלתי נכונות בעת כתיבת הכחשה כוללנית, כזו או אחרת.

לאור כל האמור לעיל אני קובע דלקמן:

ניתנת בזאת רשות להתגונן לנתבעת על פי תצהיר הנתבע.

הרשות מותנית בהפקדה של סכום בסך ש -.40,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מעת מסירת החלטה זו לידי ב"כ הנתבעת וימי חגים ופגרות מובאים במניין הימים.

הבנק והנתבעת, כל אחד מהם, ישלמו הוצאות לאוצר המדינה בסכום של -.1,500 ₪ בצרוף ריבית והצמדה כדין.

התשלומים הנ"ל יבוצעו בתוך המועד הקבוע לעיל ובמידה וצד לא יבצע את האמור יימחק כתב טענותיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ