אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל נ' מויאל אהרון רוני

בנק אוצר החייל נ' מויאל אהרון רוני

תאריך פרסום : 26/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום כפר סבא
1341-08
21/08/2013
בפני השופט:
צוריאל לרנר

- נגד -
התובע:
מויאל אהרון רוני
הנתבע:
בנק אוצר החייל

החלטה

רקע

1.בפני בקשת רשות להתגונן (מתוקנת) מפני חלק מתביעה כספית בסך 38,598 ₪ (במונחי 2007), שהוגשה לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 17-13064-07-7) על ידי המשיב, בנק אוצר החייל, נגד המבקש, מר אהרון רוני מויאל, שערב בשעתו לחוב של אחד, ניסים ששון (להלן – "החייב"), למשיב.

2.המבקש הגיש התנגדות, בהיותו בלתי מיוצג, ולימים הוגשה בקשת רשות להתגונן מתוקנת. הדיון בתביעה התנהל בעצלתיים, בין היתר עקב מגעים בין הצדדים, ובין היתר ניתן פסק-דין חלקי ע"ס 23,000 ₪ (שהוא יתרת קרן חוב החייב למשיב, לגביה לא היתה מחלוקת), ונותרו לבירור טענות המבקש הנוגעות ליתרת החוב הנתבע.

3.בשל עומס חריג בבית משפט זה, ובשל מספר תקלות בלשכתי, התעכב הטיפול בתיק זה, וההחלטה, שנועדה להינתן לפני מספר חודשים, ניתנת רק עתה. עם הצדדים הסליחה.

טענות

4.טענות המבקש הן, כי המשיב לא עמד בחובות היידוע שלו אודות מצב החזר ההלוואות על ידי החייב. לשיטתו, מאז חתימת הערבויות בשנת 2001, ועד לשנת 2004, לא נשלחה אליו כל הודעה הנוגעת לאי-עמידת החייב בהחזרי ההלוואה. זאת ועוד, גם כשנשלחו הודעות, הן נשלחו למען שגוי, ושום הודעה לא הגיעה אליו בפועל עד לשנת 2007. בין היתר, לא קיבל המבקש הודעות על הגשת תביעה נגד החייב, על הגשת בקשה לאישור ראש ההוצאה לפועל כי מוצו ההליכים נגד החייב, ועל החלטת המשיב להעמיד את ההלוואה לפרעון מוקדם. המבקש אף טוען, כי המשיב התרשל ולא מיצה בפועל את ההליכים נגד החייב, אשר בשלב מסוים קודם להגשת התביעה נגד המבקש היה בעליו של בית מגורים, שניתן היה לממשו. לפיכך עתר המבקש לאפשר לו לשלם את החזרי ההלוואה על פי תנאי ההסכם המקוריים, ולא לחייבו בכל תוצאות ההפרות, שניתן היה למונען. בנוסף טוען המבקש, כי אישור ראש ההוצאה לפועל בדבר מיצוי הליכים התקבל שלא כדין, שכן המשיב לא ביצע את מסירת הבקשה למבקש, באופן עליו הורתה ראש ההוצאה לפועל (במקום מסירה אישית, הודבק העתק הבקשה לאחר שלושה ביקורים).

5.המבקש נחקר על תצהירו, ובין היתר הוצג לו מכתב ההודעה על הגשת תביעה נגד החייב, שנשלח בשנת 2004 לכתובתו הנכונה, אך הוחזר על ידי הדואר בציון "לא נדרש" (מש/1).

6.טענות המשיב, בתגובה לטענות המבקש כפי שהובאו לעיל, הן כי הודעות נשלחו בשנת 2004 וכן לאחר מכן, לכתובת הנכונה, וכי בכך יצא המשיב ידי חובתו; כי טענות ההגנה לגופו של עניין בדבר תוצאות אי-קבלת ההודעות על ידי המבקש לא כומתו ולא הובאו כל תחשיב או חוות-דעת לבססן; וכי לא זה השלב או המקום להשיג על החלטת ראש ההוצאה לפועל לעניין מיצוי ההליכים, וממילא ההחלטה לא התקבלה על סמך אישור מסירה לקוי.

דיון והכרעה

7.דין הבקשה להתקבל, באופן חלקי, באופן שהטענה בדבר אופן קבלת ההחלטה כי מוצו ההליכים – תידחה, כמו גם הטענה בדבר אי-יידוע המבקש אודות אי-עמידת החייב בהחזרים ואודות הגשת התביעה; ואילו הטענה הנוגעת לתוצאות אי-יידועו אודות העמדת ההלוואה לפרעון מוקדם – תתקבל.

8.נפתח בטענה הראשונה, שכן עניינה שונה מחברותיה: החלטת ראש ההוצאה לפועל ניתנה כדין, על פי התקנות. ככל שסבר המבקש, מרגע שנודע לו אודותיה, כי נפל פגם באופן מתן ההחלטה או בטיב מסירת הבקשה לידיו, היה עליו להשיג על ההחלטה בדרך הקבועה לכך, אם בהגשת בקשה לביטולה ואם בהגשת בקשת רשות לערער עליה. משלא פעל בדרך האמורה, הפכה ההחלטה לחלוטה, ושוב לא ניתן לתוקפה ב"תקיפה עקיפה" באמצעות בקשת רשות להתגונן. לפיכך דין טענה זו להידחות.

9.בדומה, גם הטענה, כי בפועל לא מוצו ההליכים, לא תוכל להתברר במסגרת זו, שעה שניתן האישור, שכן החוק (סעיף 27(א)(2) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 – להלן "חוק הערבות") דורש רק אישור ראש ההוצאה לפועל, ולא מיצוי בפועל של ההליכים.

10.באשר לטענות אודות אי-יידוע – הרי שבית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

11.בחקירת המבקש, לא הצליח המשיב להפריך את גרסתו, כי לא נשלחה אליו הודעה בדבר הכוונה להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי, או בדבר אי-עמידת החייב בהחזרים. כל שהוצג למבקש הוא מכתב היידוע אודות הגשת התביעה נגד החייב, ולצורך העניין הייתי נכון להניח כי יש לראות את המכתב כאילו נתקבל (הגם שהראיה לא הוגשה באמצעות עורכה או שולחה וכיו"ב) – אולם כפי שנראה להלן – בין אם יש לראות את המכתב כאילו התקבל ובין אם לאו – אין בכך כדי להקנות למבקש טענת הגנה נפרדת.

12.חובת המשיב לשלוח הודעות קבועה בחוק הערבות. סעיף 26(א) מחייבו ליידע אודות אי-עמידת החייב בהחזרים, ותוצאת ההפרה היא כי "יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך". סעיף 26(ד) מחייבו ליידע אודות הכוונה להעמיד הלוואה לפרעון מיידי, ותוצאת ההפרה היא כי "לא יהיה הערב היחיד חייב בפרעון המוקדם". סעיף 27(ג) מחייבו ליידע אודות הגשת תביעה נגד החייב העיקרי, אולם לא נקבעה סנקציה בצד הפרת חובה זו.

13.אעיר, כי אמנם, אין הכרח לסבור, כי המשיב בפועל לא שלח את ההודעות האמורות – אולם בשלב דיוני זה די בכך שיתכן שלא שלח אותן, כדי לבחון אם כתוצאה מכך עשויה לעמוד למבקש הגנה ראויה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ