אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל הפר את חובות הגילוי כלפי ערבה מוגנת

בנק אוצר החייל הפר את חובות הגילוי כלפי ערבה מוגנת

תאריך פרסום : 10/09/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום בראשון לציון
6035-06
03/09/2008
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
בנק אוצר-החייל סניף תל השומר
עו"ד רגב בעז
הנתבע:
אבירם עופרה
עו"ד עפרי מנשה
פסק-דין

בפני תביעת בנק כנגד ערב יחיד ומוגן כמשמעותם בחוק הערבות, תשכ"ז-1967, לאכיפת ערבות שנתנה להבטחת פירעון הלוואה שהעמיד הבנק לחייב העיקרי.    


השאלה המתעוררת היא האם עמד הבנק בחובות הגילוי המוטלות עליו כלפי הערבה, כשלא הביא לידיעתה את גובה יתרת החוב בחשבון העו"ש של החייבת; ולא הביא לידיעתה כי סמוך לפני מתן ההלוואה שלפירעונה ניתנה הערבות, העמיד הבנק לחייבת הלוואה קודמת, שטרם נפרעה, וכי יתרת החובה הגבוהה בחשבון החייבת, קיימת למרות שההלוואה הקודמת נזקפה לזכות החשבון, זמן קצר לפני ההלוואה.

עובדות העניין

1.             1.             הנתבעת (" הערבה") חתמה על "כתב התחייבות וערבות להחזרת הלוואה" מיום 01.11.02 (" ההסכם" או " הסכם הערבות"), שבו ערבה לפירעון מלא של הלוואה בסך 30,000 ש"ח (" ההלוואה") שנתן התובע (" הבנק") לגב' אברהם שלום מרים (" החייבת").

2.             2.             על-פי ההסכם, פירעון ההלוואה יהיה ב- 48 תשלומים. ההלוואה לא נפרעה במלואה, ונכון ליום 28.11.06 עמדה יתרת החוב בגינה על סך של 41,531 ש"ח (כולל ריבית).       
על סכום זה עומדת התביעה דנן.

3.             3.             ביום 16.12.03 הגיש הבנק כנגד החייבת תביעה על סך של 78,000 ש"ח, בגין כל חובות החייבת כלפיו, לרבות בגין ההלוואה שלא נפרעה, וניתן פסק דין כמבוקש. הליכי ההוצל"פ לגביית סכום פסק הדין, לא נשאו פרי. בהעדר אפשרות גביה, ניתנה החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 12.11.06, לפיה ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל הסבירים בנסיבות העניין כנגד החייבת בתיק, וכי הזוכה (הבנק) רשאי להגיש תובענה כנגד הערבה (הנתבעת). 
מכאן התביעה כנגד הערבה, בגין ההלוואה. התביעה הוגשה בסד"מ, ובהסכמה ניתנה רשות להתגונן.

4.             4.             החייבת והערבה עבדו שתיהן בשופרסל. הערבה הסכימה לערוב להתחייבויותיה של החייבת כלפי הבנק, משום שקודם לכן החייבת חתמה כערבה לנתבעת, לחוזה שכירות.

5.             5.             אין מחלוקת, כי לאחר הגשת התביעה, התברר שהבנק נתן לחייבת הלוואה נוספת בסך 15,000 ש"ח, בסמוך לפני שניתנה לחייבת ההלוואה דנא (להלן: " ההלוואה הקודמת". ראו חקירת העדה מטעם הבנק, הגב' ברנר-עמי, עמ' 4, ש' 25-31, וכן עמ' 5, ש' 1-7). במועד שניתנה ההלוואה דנא, טרם נפרעה ההלוואה הקודמת. יתרת הפירעון של ההלוואה הקודמת עמדה בעת מתן ההלוואה, על סך של כ- 12,000 ש"ח. עוד התברר כי ההלוואה הקודמת הייתה הלוואה בלתי מובטחת, שנפרעה בדרך של חיוב חשבון העו"ש.

6.             6.             על אף שההלוואה הקודמת נזקפה לזכות חשבונה של החייבת, עדיין הייתה הנתבעת ביתרת חובה של 28,901.95 ש"ח בעת חתימת הסכם הערבות, ומתן ההלוואה הנוספת. לכיסוי חריגה זו בעו"ש, נדרשה ההלוואה הנוספת בסך של 30,000 ש"ח, שלפירעונה ערבה הנתבעת.

7.             7.             למותר לציין, כי לנוכח יתרת החובה במועד מתן ההלוואה (כ- 29,000 ש"ח), גם לאחר זקיפת סכום ההלוואה (30,000 ש"ח) לזכות חשבונה של החייבת - הייתה יתרת הזכות בחשבון החייבת זעומה. בשים לב למשכורתה של החייבת, שהשתכרה משכורת פחותה משכר המינימום, ולגובה יתרת החובה כאמור - עד מהרה נוצרה יתרת חובה בחשבון החייבת, וזו צמחה לכדי  9,500 ש"ח כבר בחודש 06/03, שבעה חודשים בלבד לאחר מתן ההלוואה (חקירת הגב' ברנר- עמי, פרוטוקול, עמ' 7, שורות 4-5).         
החל מחודש יולי 2005, החזיר הבנק את החיובים על חשבון פירעון הלוואה ולאחר מכן, פתח בהליכים משפטיים לגביית החוב בגין ההלוואה.

8.             8.             הנתבעת קיבלה מהבנק מידע לפי טופס "גילוי מידע מהותי לערב יחיד או מוגן" (להלן: " מסמך הגילוי"), שנעשה כטופס נפרד מהסכם הערבות, כנדרש לפי ס' 1 לתקנות הערבות, תשט"ז- 1998 (להלן: " תקנות הערבות").      
בטופס צוין, כי מדובר בערבות לחוב קיים שלא נפרע כסדרו. כמו כן, הנתבעת ידעה כי ההלוואה דרושה לצורך כיסוי חריגה קיימת בחשבון העו"ש של החייבת, כפי שצוין בהסכם הערבות. יחד עם זאת, לא צוינו בטופס (וגם לא בדרך אחרת), הפרטים ביחס לגובה יתרת החובה בחשבון החייבת, ולגבי מתן הלוואה קודמת כאמור.

9.             9.             עובדות אלו, דהיינו: העובדה שבסמוך לפני מתן ההלוואה, העמיד הבנק לחייבת הלוואה קודמת, על סך 15,000 ש"ח שטרם נפרעה במועד החתימה על הסכם הערבות, וכי לאחר זקיפת סכום ההלוואה הקודמת לזכות חשבונה של החייבת, הייתה יתרת חובה גדולה של כ- 29,000 ש"ח בחשבון - לא היו בידיעתה של הנתבעת; ואין חולק כי הבנק, לא מסר לה פרטים אלה טרם התחייבותה כערבה להלוואה.     
החובה לגלות לערבה עובדות אלה, היא העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים.

טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ