אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל בע " מ נ' חיימוב

בנק אוצר החייל בע " מ נ' חיימוב

תאריך פרסום : 14/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
47566-03-10
10/05/2012
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
בנק אוצר החייל בע " מ ע"י ב"כ עו"ד דותן שעיה
הנתבע:
1. שי חיימוב
2. עו"ד

פסק-דין

פסק דין

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר נטענו בעל פה בעקבות דיון הוכחות אשר התקיים בתיק זה במסגרת כתב התביעה אשר הוגש על ידי התובע כנגד הנתבע בגין סך של 123,990.44 ₪ נכון ליום 9/3/10.

על פי כתב התביעה פתח הנתבע ביום 17/5/05 חשבון עו"ש מס' 351528 אצל התובע (להלן "החשבון"). ביום 3/3/09 חתם הנתבע על בקשה להעמדת אשראי על חשבון מסגרת "אשראי ישיר" (להלן – "בקשה להעמדת אשראי") והבנק נעתר לה להעמיד בחשבון הלוואה בסך של 80,000 ₪ (להלן "ההלוואה"). כן נטען בכתב התביעה כי הנתבע התחייב לפרוע את סכום הקרן והריבית של ההלוואה ב- 72 שיעורים חודשיים רצופים החל מיום 4/3/09 אולם הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו, ונכון ליום 13/1/10 יתרת הפיגורים בהלוואה עמדה ע"ס 5,627 ₪, כאשר היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה עמדה ע"ס 77,867.84 ₪.

עוד עולה מכתב התביעה, כי יתרת החוב בחשבון העו"ש עמדה ע"ס של 42,981.35 ₪ נכון ליום 13.1.10 וע"ס של 44,667.34 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

על פי תנאי הבקשה הוסכם, כי בהעדר עמידה בתשלום מבין התשלומים יהא התובע רשאי לחייבו בריבית פיגורים בהלוואות, או בריבית בשיעור המרבי בגין חריגה המוטל על ידי התובע בחשבונות חוזרים דביטוריים או בחשבונות עו"ש או בריבית בשיעור המרבי בגין חריגה המוטל על ידי הבנק בחשבון אליו הועבר סכום החיוב לפי הגבוה מביניהם. כן נטען, כי יתרת החוב בחשבון נכון ליום הגשת התביעה עומדת ע"ס 125,148.02 ₪ תוך פירוט יתרת ההלוואה ויתרת החוב בחשבון בצירוף ריבית כנ"ל אשר מחושבת לפי 17.25% ריבית שנתית מירבית.

הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן הנתמכת בתצהיר, אם כי הוגשה תביעה בסדר דין רגיל. במסגרת החלטה מיום 6/9/10 נקבע במהלך קדם משפט, כי יש לראות את הבר"ל ואת התצהיר ככתב ההגנה בתיק.

בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי התובע הוא זה אשר חייב לנתבע כספים וזאת בעקבות הפרת חוזי ההלוואה וחוזי הקצאת האשראי שנחתמו בינו ובין התובע. בהקשר זה נטען, כי התובע שבר תוכנית חיסכון של מאות אלפי ₪, כשהתובע מזכה אותו שלא כדין בסכום נמוך בהרבה מסכום הקרן, הריבית וההצמדה שנצברו בחשבון הפיקדון – חיסכון שעל שמו. הנתבע טען, כי למעשה עת נפרעה תוכנית החיסכון במהלך חודש ספטמבר 2009, תוכנית אשר שנפתחה על ידו ביום 21/5/06, התוכנית הגיעה לסך של 243,680 כעולה מאישור התובע. לצידה של תוכנית החיסכון עמדה לטובת הנתבע, לטענתו, מסגרת אשראי בגובה 33,800 ₪ ומכאן יוצא, כי לו יתרת זכות אל מול התובע בגובה עשרות אלפי שקלים. עוד נטען, כי אף לדרישת התובע שולמו 4,000 ₪ ישירות לחשבון ביום 8/11/09 ועל כן לא היה מקום לתבוע את פירעון מלוא סכום ההלוואה בחודש ינואר 2010 כאשר התובע עוד מפחית את מסגרת האשראי מ- 33,800 ₪ ל- 1,000 ₪ בלבד ומכאן מזכה את הנתבע בחשבון בסך של 218,563 ₪ במקום 243,678 ₪ שעמדו לזכותו בחשבון כנ"ל.

הנתבע הוסיף וטען, כי משהפקיד 200,000 ₪ לתוכנית החיסכון וזאת בהמשך להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 17/5/05 על פי סע' 4.8.1 שבו הנתבע היה רשאי למשוך את מלוא סכום הרווחים בגובה 43,000 ₪ אשר נצברו עד אותו רגע. בהקשר זה נטען, כי התובע לא היה רשאי לבטל את מסגרת האשראי, כפי שעשה בעת שהוא דרש משיכת הרווחים בחשבון החיסכון כנ"ל.

הגב' עדי מלובני והגב' נורית שמואל הגישו תצהירים בתמיכה לתביעה מטעם התובע, ואילו הנתבע לא הגיש לתיק תצהירים כלשהם מטעמו.

הגב' עדי מלובני הגישה תצהיר אודות ההלוואה שהנתבע נטל בגובה 200,000 ₪. בתצהיר הוצהר כי בחודש מאי 2006 ביקש הנתבע והתובע נעתר להעמיד בחשבון הלוואה בסך של 200,000 ₪ נושאת ריבית כאשר הנתבע התחייב לפרוע את סכום הקרן והריבית של ההלוואה ב- 120 שיעורים חודשיים, שווים ורצופים. להבטחת מילויי התחייבויותיו ופירעון חובותיו לתובע בחשבון, שיעבד הנתבע לטובת התובע בשעבוד ספציפי מדרגה ראשונה, תוכנית חיסכון "צמרת חדשה ל-10 שנים", שפתח והפקיד הנתבע סך של 200,000 ₪ קרן, תוכנית שנפתחה ביום 21/5/2006 כשתאריך הסיום 22/5/16.

כמו כן, במסגרת תצהירה נערך חישוב מפורט לעניין סכום קרן החיסכון בצירוף ריבית והפרשי הצמדה (להלן "הרווחים") שהצטברו לזכותו של הנתבע משוערכים לתום תקופת החיסכון בניכוי 50% מהרווחים הנובעים מעצם שבירת תוכנית החיסכון טרם מועדה וכן ניכוי מס במקור בשיעור 15% כנדרש בחוק וכפי העולה מתנאי תוכנית החיסכון.

הגב' נורית שמואלי הגישה אף היא תצהיר אודות ההלוואה בסך 80,000 ₪ שנטל הנתבע ביום 4.3.09, כשהיא נושאת ריבית אותה התחייב הנתבע לפרוע במשך 72 תשלומים חודשיים רצופים. כמו כן, הגב' שמואלי הצהירה בדבר מסגרת האשראי בסך 33,800 ₪ אשר הועמדה לטובתו במסגרת חשבון העו"ש כנגד התחייבות מצד הנתבע להפקיד משכורות בחשבון, וכן אודות תוכנית החיסכון שפתח הנתבע בחודש מאי 2006 בסך 200,000 ₪. תצהיר זה נתמך במכתבי דרישה שהוציא התובע לנתבע לסילוק פיגורים ויתרות חוב, צילום תוכנית תנאי החיסכון והבקשה להעמדת אשראי למשיכה, וכן חישוב גובה החוב נכון ליום 25.3.10.

הנתבע חקר את עדי התובע במסגרת חקירה נגדית על תצהיריהן ובתום הדיון סכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה תוך שכל צד חוזר, בין השאר, על מכלול טענותיהם כפי שצוין בכתבי הטענות בתיק.

ב"כ התובע הוסיף וטען במסגרת סיכומיו, כי התובע הוכיח את סכום החוב כאשר הנתבע מעולם לא כפר בעצם חבויותיו כלפי התובע. כן נטען, כי אין כל גרסה מטעם הנתבע אשר לא הגיש תצהיר כלשהו לתיק יחד עם ראיות נוספות מטעמו. ב"כ התובע התייחס לשתי הלוואות שונות אשר נלקחו על ידי הנתבע, הלוואה אחת ע"ס 200,000 ₪ במהלך שנת 2006, כאשר תוכנית חיסכון בגובה 200,000 ₪ שועבדה להבטחת החזר הלוואה זו וכן הלוואה נוספת ע"ס 80,000 ₪ במהלך חודש מרץ 2009, הלוואה אשר נלקחה כהלוואת אקספרס ללא בטחונות.

עוד נטען, כי החל מיום 1/4/09 חדל הנתבע מלהפקיד את משכורתו לחשבון הבנק וביום 28/7/09 נשלח מכתב התראה ובו צוין כי בהעדר העברת המשכורת תקטן מסגרת האשראי בחשבון לסך של 1,000 ₪ בלבד. בהקשר זה נטען כי הנתבע לא הגיב למכתב ולעומת זאת חרג ממסגרת האשראי עת הועמדה ע"ס 1,000 ₪ ביום 18/8/09 ואף חרג ממסגרת האשראי קודם לכן. בהעדר עמידה בתשלומים במסגרת ההלוואה השנייה הועמדה תוכנית החיסכון במלואה ביום 8/9/09 כאשר, בין היתר, נוכה מס הכנסה בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה. באשר לתוכנית החיסכון נטען, כי הנתבע התייחס רק לרישא סעיף 4.8.1 הקובע, כי עליו להודיע 30 יום מראש לפני שיפרע את התוכנית, אך התעלם מהמשך אותו סעיף, ולפיו הבנק רשאי לקבוע מעת לעת את הסכום המזערי להוצאה מהתוכנית ואת הסכום המזערי שיישאר בתוכנית לאחר ביצוע המשיכה החלקית, וכן לא ניתנה כל התייחסות מצדו לתנאים הספציפיים של תוכנית החיסכון, אשר צורפו לתצהיר התובע. מכאן שבהעדר פירעון ההלוואה תוכנית החיסכון נפרעה בעת שנפרעה כדין. כן נטען כי גם לאחר העמדת הלוואת הגישור לפירעון נשלח ביום 19/10/09 מכתב נוסף להעמיד לפירעון מיידי הלוואת האקספרס הנ"ל כאשר החשבון עדיין נותר ביתרת חוב. בהתייחס לתשלום שבוצע על סך 4,000 ₪ נטען, כי היה על הנתבע להגיע לסניף הבנק על מנת לחתום על הסדר חוב בפריסה אולם הנתבע לא מצא לנכון להגיע לסניף הבנק על מנת לעשות כן.

הנתבע טען בסיכומיו, כי המצהירות מטעם התובע לא הביאו מסמך כלשהו עליו חתום הנתבע. בהקשר זה נטען, כי הנתבע הוא זה שהביא מסמכים עליהם כתוב "אוצר החייל" וכי שתי העדות מטעם התובע לא יכלו להסביר למה היה ניכוי בסך יותר מ- 21,000 ₪. הנתבע התייחס בסיכומיו לשלושת הסכומים אשר הופיעו במכתב שנשלח אליו. בהתייחס לטענה שקיים חוב לחברת האשראי בגובה סך של 19,387 ₪ נטען כי חברת האשראי תבעה אותו על סכום זה, אין אף מסמך שמעיד על הסכום הזה ולכן יש למחוק סכום זה מהתביעה. לגבי יתרת החוב בעו"ש נטען כי הייתה מסגרת אשראי בגובה 33,800 ₪ ועל כן אין כאן כל עילת תביעה, כאשר לו הייתה נפרעת תוכנית החיסכון במלואה ובמועדה, הפרשי הצמדה וריבית שנצברו בה בסך כולל של 43,000 ₪ הנ"ל היו מבטלים את יתרת החוב בחשבון העו"ש. לגבי הלוואת האקספרס נטען, כי לא מדובר בהלוואת אקספרס כי אם במסגרת אשראי בגובה 80,000 ₪ כפי שכתוב במסמכים וכל זאת כאשר יתרת החוב הייתה בגובה 76,364 ₪.

עוד נטען בסיכומי הנתבע, כי בהעדר מסמכים חתומים, לא נותר אלא לקבל את גרסת הנתבע, שכן קרוב לוודאי ניתן היה לשחזר מסמכים מהמחשב אולם ככל הנראה אותם מסמכים אינם נוחים לתובע. בהתייחס להלוואה ע"ס 200,000 ₪ נטען, כי בסעיף 4.8.1 הנ"ל שתי תוכניות שונות כאשר במקרה זה הופקדו 200,000 ₪ בפעם אחת, ועל כן החלופה השנייה היא הרלוונטית לענייננו והנתבע היה זכאי לפרוע כבר מהשנה הראשונה. עוד נטען כי מקום שבו נטען על ידי התובע כי ההלוואה נלקחה על מנת לעשות תוכנית חיסכון אזי למעשה מדובר בעבירה פלילית של התובע.

ב"כ התובע השיב לסיכומי התובע וטען כי הנתבע מעולם לא הכחיש את ההסכמים וגם הוא לא הביא אותם והציג אותם כראיות מטעמו. עוד נטען בהקשר זה, כי הוא לא הכחיש שהוא קיבל העתקים לידיו, ועל כן הוא אינו יכול להבנות מכך. בהתייחס לטענה לפיה ההלוואה ע"ס 80,000 ₪ רק מסגרת אשראי נטען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. כן מפנה ב"כ התובע בסיכומיו לסע' 20 בבר"ל שם מודה הנתבע כי אכן קיבל הלוואה בגובה 80,000 ₪. לעניין התביעה בגין החוב לחברת אשראי נטען כי סכום זה אינו כלול כלל במסגרת תביעה זו.

הנתבע השיב לדברי ב"כ התובע וטען כי מאותו מסמך אודות ה- 80,000 ₪ עולה כי הוא מציין "מסגרת אשראי".

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ