אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל בעמ נ' חוסיין

בנק אוצר החייל בעמ נ' חוסיין

תאריך פרסום : 11/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
48943-12-11
30/06/2013
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
בנק אוצר החייל בעמ
הנתבע:
איימן חוסיין

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעת התובע, תאגיד בנקאי, על סך נומינלי של 81,039 ₪, בגין יתרת הלוואות שבפיגור אשר הועמדה לפירעון מיידי ויתרה בחשבון העו"ש של הנתבע. עסקינן בשלוש הלוואות שניתנו לתובע. האחת, ביום 14.1.10, על סך נומינלי של 60,000 ₪ ; השניה, על סך נומינלי של 25,000 ₪ ביום 12.10.10 ; השלישית, על סך נומינלי של 20,000 ₪ , ביום 17.6.11.

בתמצית, טענות הנתבע, כפי שמופיעות בתצהירו כמו גם בבקשת הרשות להתגונן, מתייחסות לשיעורי הריבית בגין ההלוואות. לטענתו, בגין ההלוואה הראשונה סוכם על שיעור ריבית של אפס אחוזים, ועל ריבית דביטורית בשיעור פריים + 4 אחוזים. בגין ההלוואה השניה והשלישית, לטענת הנתבע, סוכם על ריבית בשיעור פריים + 9, ולא כפי שנטען. לטענת הנתבע, פקיד הבנק הבהיר לו אך ורק על שיעור הריבית כאמור לעיל, לעניין ההלוואות שנטל, ולא הסביר לו דבר באשר לשיעור הריבית הדביטורית שנתבעה בתובענה שלפני (23 אחוז לשנה נכון למועד הגשת התביעה, כעולה מכתב התביעה).

לטענת התובע, טענות הנתבע לעניין שיעור הריבית הן סתמיות וממילא מגלה עיון בהסכמים השונים כי שיעורי הריבית להם טען הנתבע מתייחסות לשיעורים הנהוגים בהלוואה המשולמת, ולא כאשר עסקינן בהלוואה שבפיגור. בנסיבות אלה, אליבא דהתובע אין מקום להיעתר לבקשת הרשות להתגונן, ולחילופין, יש מקום ליתן רשות להתגונן אך ורק ביחס לשיעור הריבית, שכן לא נטענה כל טענה אחרת בתצהיר הנתבע.

התובע עתר להכריע בבקשה ללא צורך בקיום דיון. ניתנה לנתבע הזדמנות להגיב לטענה, אולם תגובתו זו לא ניתנה, בסופו של יום. בנסיבות אלה, ובשים לב למיהות טענות הנתבע , לא ראיתי מניעה מלהכריע בטענות על יסוד הכתב, ובהתאם להוראות תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

משעיינתי בכלל כתבי הטענות, על צרופותיהם, שוכנעתי כי יש מקום לקבל את בקשת הרשות להתגונן, אך ורק ביחס לרכיבים העובדתיים שנטענו בה – קרי, ביחס לטענות הנתבע באשר לשיעור הריבית המוסכם.

כידוע, תצהיר הנתבע בבקשת רשות להתגונן הוא המשמש ככתב הגנה, ככל שבקשת הרשות להתגונן מתקבלת. טענה שלא נטענה בתצהיר לא תישמע ולא תתקבל, אפילו אם נטענה בכתב הטענות (השוו: תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 וכן ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט (1), 696, 698. כן ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי מהדורה 15, התשס"ז, 1014 – 1015 והאסמכתאות שם).

עיון כולל – הן בתצהיר הנתבע, הן בבקשת הרשות להתגונן, והן בתשובתו לתגובת התובע - מגלה, כי הלכה למעשה טענות הנתבע אמנם מצטמצמות אך ורק לשאלת שיעור הריבית המוסכמת. התובע אינו מכחיש שנטל את ההלוואות נשוא כתב התביעה. התובע אף אינו מכחיש את הפיגור בתשלומים לפיהן ואף איננו טוען כנגד זכותו של התובע להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי. יש לבחון, אפוא, אך ורק האם טענות הנתבע באשר לשיעור הריבית בגין ההלוואות מקנות לו רשות להתגונן.

טענת הנתבע, לפיה הוסכם עם התובע על שיעור ריבית שונה מזה שנתבע לבסוף, ואף לא הוסבר לו שאמור לחול שיעור ריבית שונה ככל שההלוואות אינן נפרעות, יכולות להקנות למבקש הגנה מפני התביעה ככל שבשאלת סכום התביעה – לרבות שיעור הריבית שהיוו מסד לסכום זה כפי שחושב – עסקינן, ולכל הפחות מצריכה בירור עובדתי של ממש.

אין עסקינן בטענה שאיננה ברורה. מדובר בטענה המגבשת פלוגתא קונקרטית שניתנת לבירור עובדתי של ממש. גם אם עסקינן, הלכה למעשה, בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, וגם אם, הלכה למעשה, ניתן להידרש להוראות ההסכמים עצמם המתייחסות למצבים של אי – פירעון הלוואה, כלל הוא, כי במסגרת בקשת רשות להגן ניתן להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, שכן בשלב דיוני זה אין מונעים העלאת טענה טובה מטעמים התחומים באופן הוכחתה (השוו: ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ נ' Warner Home Video (U.K) ltd. פ"ד מו (2) 273, 278). הדבר יפה במיוחד עת ויתר התובע על חקירת הנתבע על תצהירו.

כלל האמור לעיל מובילנו למסקנה, לפיה דין בקשת הרשות להתגונן להתקבל, זאת כאמור, אך ורק בגדרי הפלוגתא שנתחמה בתצהיר הנתבע עצמו, קרי – שאלת שיעורי הריבית בגין ההלוואות.

התצהיר ישמש ככתב הגנה והתביעה תתנהל בסדר דין רגיל, נוכח סכומה.

הוצאות ההליכים תיבחנה עם תום ההליך, ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ