אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל בעמ נ' בן חיון

בנק אוצר החייל בעמ נ' בן חיון

תאריך פרסום : 06/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום חיפה
11953-11-11
02/05/2012
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
בנק אוצר החייל בעמ
הנתבע:
דוד בן חיון

החלטה

העניין שבפני – התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב.

התובענה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה כתובענה ע"ס 40,697 ש"ח, והתובענה נסמכת על "כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה", עליו חתם הנתבע כערב לחיובה של קרובת משפחתו, הגב' טיבי חנה. לאחר שניתן אישור רשם ההוצאה לפועל בדבר מיצוי ההליכים בנוגע לחייבת העיקרית (שהינה נתבעת פורמאלית), הוגשה התובענה, בגין סכום אשר לא נפרע באותה הלוואה רלוונטית.

הנתבע הגיש התנגדות לתובענה, ובמסגרת ההתנגדות טען, כי אכן חתם על כתב הערבות, ואולם לדבריו, לא הוסבר לו כי ההלוואה הינה לסילוק חוב קיים של הנתבעת הפורמאלית. עוד טען הנתבע כי התובע לא קיים את החובות המוטלות עליו מבחינת יידוע הנתבע אודות אי פירעון ההלוואה, במועד אשר היה מיועד לכך, ולאחר בחינת מסמכי התובע, טען הנתבע כי התובע הוא שגרם לאי פירעון ההלוואה, בשל תקלה אשר נפלה בנוגע לאי קיום הוראת הקבע (הוראת הקבע, לכאורה לא נקלטה, ועד שנקלטה, נצטבר פיגור אשר הנתבעת הפורמאלית לא יכולה היתה לכסותו), וכן טען הנתבע כי הגם שחתם כערב להלוואה בלבד, הרי שהתובע מנסה לגבות ממנו אף יתרת חוב בחשבון העו"ש, לגביה לא נתן את ערבותו.

ביום 27.2.2012 נתקיים דיון בפני, במסגרתו ביקשו הצדדים שהות נוספת לצורך ניהול מו"מ. כמו כן, הותר לתובע לצרף מסמכים נוספים, אשר צירופם נדרש לאור טענות ההגנה של הנתבע. ביום 27.3.2012 הודיע ב"כ התובע, כי המו"מ עלה על שרטון, וצירף המסמכים אשר צירופם הותר.

טענת הגנה ראשונה – אי קיום חוב הגילוי בעת החתימה על הסכם ההלוואה, ואי קיום חובת היידוע לכשנצטברו פיגורים.

בכל הנוגע לטענות אלו, הרי שדינן להידחות. בסעיף 2 לכתב ההתחייבות עליו הודה הנתבע כי חתם, מפורטת בכתב יד, סיבת מתן ההלוואה, אשר הוכתרה כהסדרת חוב + שיפוצים. האמירה כי לא ידע שמדובר בהסדרת חוב, כאשר כתב הערבות מכיל את סיבת מתן ההלוואה, אינה יכולה לשמש כהגנה ראויה בפני התובענה, לדעתי. אוסיף לכך את המסמך אשר צורף כנספח א' להודעה מיום 27.3.2012, שם צורף מסמך "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן", במסגרתו הובהר מפורשות בסעיף 4 ב', כי מדובר בערבות לחוב קיים אשר אינו נפרע כסדרו (וחתימת הנתבע מתנוססת בסמוך לאותו סעיף ממש). צריופם של הנ"ל, מרוקן מתוכן את הטענה בדבר חוסר היידוע בטרם קבלת ההלוואה.

בכל הנוגע לטענה הנוספת, של הפרת חובת היידוע עם צבירת הפיגורים, צורף להודעה מיום 27.3.2012, מכתבו של עוה"ד שוורץ מיום 10.10.2010; במכתב כאמור נמסרה לנתבע הודעה על אי קיום הסכם ההלוואה, העובדה כי ננקט הליך כנגד הנתבעת הפורמאלית, וכן העובדה כי לנתבע ניתנה זכות להיכנס בנעליה של הנתבעת הפורמאלית, ולקיים את הסכם ההלוואה, במקומה. על פי אישור רשות הדואר, המכתב כאמור התקבל בידיו של הנתבע, ביום 22.10.2010.

הואיל ובמכתב כאמור, ניתנה לנתבע הזכות כאמור בסעיף 26 לחוק הערבות, להיכנס בנעליה של הנתבעת הפורמאלית, איני סבור כי התובע פגע בזכויותיו של הנתבע או הפר את חובתו ליידע את הנתבע אודות צבירת הפיגורים. ייאמר כי ההלוואה נלקחה בשנת 2009, וזמן לא רב לאחר לקיחתה, החלו להצטבר הפיגורים, כך שההתראה אשר נשלחה בשנת 2010, ניתנה במועד בו יכול היה הנתבע לקחת את החזר ההלוואה על עצמו (להבדיל מלהיאלץ להתמודד עם ההלוואה במכלול לאחר שלא הגיב לפנייה כאמור). לאור האמור, אף דינה טענה זאת, להידחות.

טענת הגנה שנייה – החוב הנתבע חורג מגדר הערבות להלוואה.

לאחר עיון בנספח השלישי למסמכים אשר צורפו במסגרת הבקשה מיום 27.3.2012, סבורני כי אף דינה של טענת הגנה זאת, להידחות. ב"כ התובע צירף אישור מפורט המעיד על יתרת החוב הקיימת, לרבות פירוט "תיק הלוואות לחשבון", ובהשוואה מול כתב התביעה, עולה כי הטענה שהתביעה מכילה יותר מאשר נכלל בכתב הערבות, אין בה דבר וחצי דבר.

טענת הגנה שלישית – התובע הביא לסיכול קיום הסכם ההלוואה.

הנתבע טוען כי התובע הביא לסיכול קיומו של חוזה ההלוואה, עת שלא עמד, בשקידה ראויה, על קיום פירעון הסכם ההלוואה, בכל הנוגע לבדיקת תקינותה של הוראת הקבע. בנקודה זאת, סבורני כי לא ניתן להטיל את האשם כולו על כתפי התובע, שכן על הנתבעת הפורמאלית היה לכלכל את צעדיה בהתאם, ולעמוד על פירעון ההלוואה, וככל שלא נפרעה ההלוואה, אמורה היתה להעמיד העתודה הראויה להסדרת נושא פירעון ההלוואה.

ייאמר כי לא ניתן לומר שמדובר בעניין של שכחה, שכן ברי כי הנתבעת הפורמאלית, הפרוטה אינה מצויה בכיסה (שכן הנתבע והתובע הצהירו אודות קריסתה הכלכלית ומצב "איחוד התיקים" בו הינה מצויה), וחזקה כי הנתבעת הפורמאלית היתה מודעת גם מודעת, מצבה הכלכלי, ולאופן ניהול חשבון הבנק, לרבות שאלת קיום ההלוואה.

יחד עם זאת, יכול והיה בדרישתו של התובע, להעמיד פירעון סך של 7,000 ש"ח במזומן כתנאי לאי העמדת מלוא ההלוואה לפירעון, משום הגנה בפני התובענה, ואולם משהודתה הנתבעת הפורמאלית בחוב ובחיוב, וכך עשה אף הנתבע, הרי שמדובר בחוב אשר היתה הודאה בחבות לגביו, ואולם אי ההסכמה היחידה, היתה אך ורק לגבי אופן ואופי הפירעון.

בנסיבות העניין, ספק אם ניתן לראות במחלוקת כאמור, משום לעקר את חובת פירעון החוב, ומדובר בטענת הגנה דחוקה עד מאוד. את בקשת המבקש ליתן לו רשות להתגונן יש לבחון לאור ההלכות שנקבעו לעניין הליכי סדר דין מקוצר. על פי הלכות אלו, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524; ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (מאגר נבו)). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן. לעומת זאת, מי שהגנתו הינה "הגנת בדים" תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)).

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.

יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757). ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

בנסיבות העניין, סבורני כי יש להתנות מתן רשות להתגונן, בתשלום מחצית מהסכום הנתבע (בערכי קרן), קרי, הפקדת סך של 20,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש. מדובר באיזון הראוי בין זכותו של התובע – אשר כשלעצמה לא הוכחשה – לבין דלות ההגנה – ומנגד פתיחת שערי ביהמ"ש בפני התובע, ולא נעילתם בפניו באופן מוחלט.

הסכום כאמור יופקד בתוך 30 ימים מהיום, בהיעדר הפקדה, ההתנגדות תידחה וההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ