אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אגוד לישראל בעמ ואח' נ' אלקבס תעשיות בע"מ ואח'

בנק אגוד לישראל בעמ ואח' נ' אלקבס תעשיות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 08/10/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
3076-11-09
30/09/2013
בפני השופט:
חנה קלוגמן

- נגד -
התובע:
בנק איגוד לישראל בע"מסניף הרצליה פיתוח (079)
הנתבע:
1. אלקבס תעשיות בע"מ
2. ח.פ. 510923139
3. אלקבס אריה

החלטה

התובע (להלן: "הבנק") הגיש כנגד הנתבעים תביעה על סך 122,256 ₪. הנתבעת 1 (להלן: "החברה") ניהלה חשבון אצל הבנק, והנתבע 2, המשמש בעלים ומנהל בחברה, חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום להבטחת מלוא התחייבויות החברה. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בסך של 300,000 ₪, שנושאה גביית ריבית עודפת ע"י הבנק.

מנגד, הגיש הבנק בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנות או שימוש לרעה בהליכי משפט. החלטה זו עניינה הבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

טענות המבקש- הבנק:

לטענת הבנק, המשיבים הגישו תביעה שכנגד בגין ריבית יתר נטענת בתקופה שבין חודש 01/1982 ועד חודש 12/1989 בהתבסס על חישוב של 360 יום בשנה תחת 365 יום בשנה. בהתאם להוראת סע' 8 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית), תשנ"א- 1990 (להלן: "הוראה בדבר חישוב ריבית"), שיטת חישוב הריבית עפ"י 360 יום בשנה פסקה ביום 01/04/1991.

מאחר והתביעה שכנגד מתייחסת לנזקים שנוצרו בין השנים 1982-1989, אזי עילת התביעה התיישנה עוד בשנת 1996, או לכל המאוחר בשנת 1998, קרי 13-15 שנה בטרם הגשת התביעה שכנגד.

עוד לטענת הבנק, אין התביעה שכנגד יכולה לחסות תחת הוראת סע' 4 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958 (להלן : "חוק ההתיישנות"), שכן מושא התביעה שכנגד אינו נובע מאותן נסיבות המהוות את הבסיס לתביעה העיקרית שהוגשה ע"י הבנק.

הבנק מפנה את ביהמ"ש להלכה שנפסקה לאחרונה בביהמ"ש העליון, עא"ח 219/11 גד חברה להפצה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי (פורסם ב"נבו") (להלן: "פסק דין גד"). לטענתו, פסק דין גד קובע, כי תביעה העוסקת בגביית ריביות משנות ה- 80' וראשית שנות ה- 90' איננה יכולה ליהנות מהאמור בסע' 4 לחוק ההתיישנות, שכן היא איננה נובעת מאותן נסיבות בגינן נפתח הליך לגביית חוב בסוף העשור הראשון של שנות ה- 2000.

בנוסף, במשך תקופה של כ- 3 שנים החשבון מושא התביעה כמעט ולא היה פעיל, והיו תקופות בהן החשבון הראה בכלל יתרות זכות, אשר רק לאחריהן נוצר החוב מושא התביעה העיקרית, וכי בנסיבות אלה נותק הקשר בין החוב מושא התביעה העיקרית לנזקים הנטענים בתביעה שכנגד.

עוד לטענת הבנק, מיום 21/1/09 ועד ליום 1/3/09 פעלו המשיבים ליצירת חוב ול"ריקון" חשבון החברה, ע"מ להכשיר את הגשת התביעה שכנגד דנא.

לחילופין, טוען הבנק לשיהוי חמור וקיצוני שיש בו לגרום נזק ראייתי ממשי לבנק.

כמו כן, הפנייה של המשיבים לחברת "שגיא – חישובי ריבית" (להלן: "חברת שגיא") לצורך בדיקת חיובי יתר בחשבון שהתנהל אצל הבנק נעשתה כבר בשנת 1996, לפיכך לא הייתה כל מניעה להגיש את התביעה שכנגד לפני שנים רבות.

שימוש לרעה בהליכי משפט- בכל שנות ניהול החשבון לא העלו המשיבים טענה כלשהי לעניין אופן ניהול החשבון.

מחיקת המשיב 2 מהתביעה שכנגד עקב היעדר יריבות למול הבנק- המשיב 2 אינו יכול לנכס לעצמו את עילות התביעה העומדות לחברה, ככל שאין הוא מראה כיצד עומדת לו עילת התביעה באופן עצמאי.

טענות המשיבים- התובעים שכנגד:

לטענת המשיבים, ביום 25/07/11 ניתנה החלטת כב' הרשם צחי אלמוג שדחה את טענות הבנק בעניין תחולת סע' 4 לחוק ההתיישנות. הבנק לא הגיש ערעור על החלטת הרשם אלמוג ולפיכך מדובר בהחלטה חלוטה.

לעניין יריבות המשיב 2- הבנק מייחס למשיב 2 בכתב התביעה את מלוא החוב של החברה. לפיכך, אם יתברר כי "השורה התחתונה" אינה כפי שטוען הבנק, ברור כי עניין זה משפיע אף על בעל המניות והערב לחוב, ולפיכך, הוא חייב להיות חלק מההליך שכנגד.

לעניין שכירת שירותי חברת שגיא בשנת 1996, בהתאם להסכם ניתן לראות כי שירותי שגיא נשכרו לצורך ספציפי: התאמת מסגרות אשראי לצרכי החברה, התאמת מערכת הביטחונות לאשראי, עלויות השירות הבנקאי. לא בוצעה כל ביקורת של שגיא בגין שיטת חישובי הריבית של הבנק והאם היא תואמת את הקבוע בחוק.

דיון והכרעה:

החברה פתחה וניהלה אצל הבנק בסניף גבעת הרצל (069) חשבון בנק שמספרו 819000-57 (להלן: "החשבון הראשון"). לימים הועבר חשבון זה לסניף הרצליה פיתוח (079) וניתן לו מס' חשבון חדש שמספרו 439800/32 (להלן: "החשבון השני"). (החשבונות ביחד יקראו להלן: "החשבון" או "חשבון הבנק").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ