אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק "דיסקונט" לישראל בע"מ נ' דקר ואח'

בנק "דיסקונט" לישראל בע"מ נ' דקר ואח'

תאריך פרסום : 23/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום אשדוד
49717-11-12
15/06/2013
בפני השופט:
עידית כלפה

- נגד -
התובע:
שאול אלון יצחייק
הנתבע:
בנק "דיסקונט" לישראל בע"מ

החלטה

1.בקשת המבקש כי תינתן לו רשות להתגונן בפני תובענה שעניינה בחיובו בסך של 92,987 ₪, בגין ערבותו הנטענת לחיובי החייב העיקרי, הנתבע 1, במסגרת חשבון בנק המתנהל בבנק המשיב.

לאחר עיון בבקשה, על שני התצהירים התומכים בה, ולאחר ששמעתי חקירת המבקש ואחותו, המצהירה הנוספת, בפני וכן נשמעו בפני סיכומי הצדדים, ומתוך כלל הנסיבות כפי שהוצגו וההלכות הנותנות בסוגיית מתן רשות להגן, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחסום כבר כעת את המבקש מזכותו להעלאת טענותיו כנגד חיובו הנטען ולפיכך יש לאפשר לו בירור התובענה בדרך הרגילה ע"י היעתרות לבקשתו למתן רשות להגן.

2.כידוע, הלכה היא כי בשלב בו שוקל בית המשפט האם ליתן למבקש רשות להתגונן בפני תובענה, אין מוטל על מבקש הרשות אלא עול הוכחה מצומצם, במסגרתו לא נשקלים שיקולי מהימנות, לא נבדקות הראיות לגופן והרשות ניתנת מקום שאין הגנתו של המבקש קורסת, אף אם נותרת היא בגדר הגנה בדוחק, ולפיכך, רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, רק אז תידחה בקשתו.

בשלב זה, לא רשאי בית המשפט לקבוע עובדות, או לברר את המצב הקיים לאשורו, וככל שמבקש הרשות מאשר בחקירתו טענותיו בתצהיר, יש ליתן לו הרשות. חקירת המבקש נועדה להביא את המצהיר לנסיגה מן הגרסה האמורה בתצהירו, כלומר להציל מפיו מידע שימוטט את ההגנה על פי התצהיר, וככל שהדבר לא הושג והמצהיר עומד על טענותיו, אין מקום להמשך בירור במסגרת הבקשה, שכן זו אינה באה במקומו של המשפט עצמו.

יפים הדברים שנאמרו בעניין זה בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (ניתן ביום 9.12.09, לא פורסם):

"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ...

בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..." (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992)). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בעל-פה שיש בה כדי לסתור מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוז'ינסקי נ' וייט, פ"ד יג(3) 2149 (1959)). החובה המוטלת על הנתבע, במסגרת הבקשה, הינה לאשר את טענותיו בתצהיר. משעשה כן, "עומדות, איפוא, טענות ההגנה בחזקת אמת, ובית המשפט שואל את עצמו: בהנחה שהגנת הנתבע אמת היא היכול הנתבע לזכות במשפט? אם התשובה על כך היא 'כן' נותנים לנתבע רשות להתגונן". זאת ועוד, "בדונו בבקשה למתן רשות להתגונן, אין השופט, או הרשם, רשאי לקבוע עובדות, כדרך שעובדות נקבעות בתצהיר לצורך הליכי ביניים. לא זו מטרתו של סדר הדין המקוצר. אין השופט רשאי, בשלב זה לשקול את מהימנות העדות ולסרב לנתבע רשות להתגונן מפני שאינו נותן בו אמון". נובע מכך, "כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר – אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן".

...

בפסיקתו של בית משפט זה מן השנים האחרונות הנטייה היא, ככלל, ליתן רשות להתגונן כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה ... נטייתו זו נובעת, בין השאר, ממעמדה של הזכות להתגונן: "זכות זו, ביסודה, שקולה כזכות דיונית בעלת מימד חוקתי, בדומה, וכפועל נגזר, מזכות הפנייה לערכאות של התובע, אשר הוכרה במשפטנו כבעלת אופי חוקתי"; לכן נקבע כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ([פורסם בנבו], 15.6.09), פסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה."

3.אמנם, אין מחלוקת כי המבקש חתם על כתב הערבות ועל דף המידע לערב (מש/1 ו-מש/2, בהתאמה), ואולם, לטענתו מתקיימים מספר טעמים בגינם יש לקבוע כי מופטר הוא מערבותו, כי זו אינה בתוקף או שאינו חייב הוא על פיה ומכוחה מחמת התרשלות המשיב וחוסר תום ליבו.

לפי גרסת המבקש, עת היה בחור צעיר ורווק כבן 27, נתבקש ע"י אחותו, הגב' יצחייק רווית, המצהירה הנוספת מטעמו, וע"י בעלה דאז, הנתבע 1 – הוא החייב העיקרי, כי ישמש כערב להלוואה שביקשו ליטול מהמשיב, בסך של 80,000 ₪.

מתוך רצון לסייע לאחותו (שהיתה כאמור במועדים אלה נשואה לחייב העיקרי, הנתבע 1, והם ניהלו את החשבון בבנק המשיב במשותף), נאות המבקש לבקשתה וניגש לסניף הבנק יחד עם החייב העיקרי לחתום על הנדרש.

לפי גרסתו, במעמד החתימה, הליך שארך מספר דקות בלבד, הונחו בפני המבקש ערימת מסמכים עליהם נדרש לחתום, הוא לא קיבל כל הסבר מפקידת הבנק במעמד החתימה בדבר המשמעות של חתימתו, ויתרה מכך, כאשר שאל המבקש את נציגת המשיב האם מדובר בחתימה על ההלוואה כאמור, ענתה הנציגה מצידה בחיוב. בתום החתימה עזב המבקש את סניף הבנק מבלי שקיבל לידיו עותק מן המסמכים עליהם חתם.

במהלך כל השנים מאז חתימתו, לא קיבל המבקש כל הודעה, עדכון או מסמך אחר כלשהו מהמשיב.

לימים, בחודש נובמבר 2011, התגרש החייב העיקרי מאחות המבקש, שהיתה כאמור במועד החתימה על המסמכים שותפה בחשבון, וכפי שהסתבר למבקש בדיעבד אף חדלה מהיותה שותפה בחשבון כשנה טרם הגירושין, באופן שהחשבון הפך מחשבון משותף לאחות המבקש ולבעלה, לחשבון בעלים יחיד, של הגרוש של אחות המבקש.

המבקש טוען אפוא להטעיה של ממש, שכן נקרא לסניף הבנק על מנת לחתום על מסמכי ערבות לנטילת הלוואה, כאשר החייב העיקרי ואשתו (היא אחות המבקש) חתמו על מסמכי ההלוואה לא מכבר, לא נאמר לו בכל עת כי המדובר בערבות מתמדת לחיובים בחשבון והוא אף הוטעה במפורש משנענה בחיוב לשאלתו האם מדובר בערבות להלוואה.

בכך, טוען המבקש, הפר הבנק את חובת תום הלב המוגברת המושתת עליו, שכן לא רק שלא הסביר בלשון פשוטה ובצורה שווה לכל נפש את מהות הכתב, אלא אף נקטה נציגתו בהטעיה ממשית בדבריה למבקש, אשר ברי כי לא היה חותם על ערבות מתמדת מסוג זה שהינה ערבות מסוכנת לו ידע על כך, וודאי מקום שמשמעות הדבר הינה המשך קיומה של הערבות לטובת חיוביו של אדם אשר הקשר המשפחתי עימו נותק נוכח גירושיו מאחות המבקש, מהלך הנעדר כל היגיון.

זאת ועוד, עובדת יציאת אחות המבקש מהחשבון כלל לא הובאה לידיעתו ע"י המשיב, ויתרה מכך, במקביל לגריעתה מן החשבון כאמור, חתם החייב העיקרי ביום 18.2.11 על "בקשה לעדכון והרחבת תחומי פעילות", ולאחר מכן, אישר המשיב לחייב העיקרי מסגרת אשראי גבוהה עד לגובה של 35,000 ₪ וכן שתי הלוואות בסך כולל של 85,000 ₪, כל זאת תוך ציון כי הבטוחות להחזר ההלוואות אינן אלא הערבויות המצויות בחשבון, דהיינו, ערבות המבקש. דברים אלה אף הם לא הובאו לידיעת המבקש, על כל משמעויות העניין, חרף חובות הגילוי ותום הלב המוגברות החלות על הבנק לנוכח חוסר האיזון הבולט בינו לבין הערב.

4.ההלכות בדבר תוקפה של חתימה על מסמכים ידועות, ואולם אף במקרים אלה, מקום בו יצביעו הנסיבות כי החותם הונע לסבור כי המסמך הינו בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יכול ויסיק בית המשפט מסקנה אחרת מזו הנובעת אך מן המסמכים החתומים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ