אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בני עאדל ג'באלי חב' לעבודות עפר ופיתוח - נצרת בע"מ נ' עיריית סחנין

בני עאדל ג'באלי חב' לעבודות עפר ופיתוח - נצרת בע"מ נ' עיריית סחנין

תאריך פרסום : 29/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
40950-07-10
23/07/2013
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
בני עאדל ג'באלי חב' לעבודות עפר ופיתוח - נצרת בע"מ
הנתבע:
עיריית סחנין
פסק-דין

פסק דין

1.התובעת היא חברה קבלנית שעסקה עבור הנתבעת בבניית אצטדיון "דוחא" – טריבונה צפונית. בין הצדדים נפלה מחלוקת באשר לחשבון הסופי ובאשר למגיע לתובעת ומהתובעת, כאשר התובעת טוענת שהחשבון הסופי צריך לעמוד על סך 10,064,945.24 ₪ ומכיוון שקיבלה סך 7,051,570 ₪, היא זכאית לתשלום נוסף של 3,013,375 ש"ח, ואילו הנתבעת טוענת שהחשבון הסופי צריך לעמוד על סך 6,108,052 ש"ח, ומאחר שהתובעת קיבלה עבור העבודות סך 7,051,570 ₪, עליה להשיב לנתבעת סך 943,518 ₪.

2. לפי הסדר דיוני שאושר על ידי ביום 24.6.12, מינו הצדדים את המומחה פרופ' יחיאל רוזנפלד (להלן: המומחה), שיחווה דעתו בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, והוסכם כי "בית המשפט יאמץ את חוות הדעת וייתן פסק דין על סמך ממצאיה וממצאי התשובות לשאלות ההבהרה בלבד". לאחר זמן רב, ניתנה חוות הדעת, ניתנו תשובות לשאלות ההבהרה והוגשו הסיכומים שהוסכם להגישם על ידי הצדדים. על כן, ניתן בזאת פסק הדין לפי הסכמת הצדדים.

3.אני דוחה את טענת הנתבעת, כי בהתאם לתנאי ההתקשרות, גם אם מגיעים לתובעת כספים כלשהם, לא היא חייבת בתשלומם, אלא החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ. זו טענה שיש לה בסיס עובדתי הזקוק לבירור עובדתי, מה עוד שהנתבעת נשאה גם בתפקיד המפקח בפרוייקט זה. הנתבעת ויתרה על טענה זו כאשר הסכימה (בין היתר בסעיף 6 להסדר הדיוני) שהמחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת הנדסית במהותה, וכי בית המשפט יתן פסק דין המאמץ את חוות הדעת על פי חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה.

4.המומחה מצא לנכון לא לבטל הנחת מזומן בשיעור 5% שהוסכמה, למרות שהכספים לא שולמו במזומן, משום דרך העבודה של התובעת, שהגישה חשבונות מנופחים ומוגזמים, בשיעור של כ- 20%, תוך ניצול עבודתו הקלוקלת של המפקח בשטח מר עלי שוהאנה, כדי ללמד את התובעת לקח. לטענת התובעת, בכך נטל המומחה לעצמו סמכות שלא היתה לו, שכן הנתבעת עמדה בהתחייבות לתשלום במזומן רק בגין 6 החשבונות הראשונים מתוך 10 החשבונות, וקיימת הצדקה לביטול ההנחה לאחר חשבון חלקי מס' 6. ההנחה מחשבון 7 עד לסופי היא 242,995 ₪. אין ספק, שבית המשפט מוסמך למנוע את ביטול הנחת המזומן.

5.אני דוחה את טענת התובעת, שאין הצדקה להעניש אותה ולשלול ממנה את הכספים המגיעים לה רק בשל אופן הגשת החשבונות, כאשר ביצעה את העבודות לשביעות רצון המזמין. תמורת העבודות משולמת באישור החשבון הסופי, ואין התובעת זכאית לציון לשבח על כך שהעבודות שביצעה הן לשביעות רצון המזמין. זה המינימום הדרוש. אני דוחה גם את הטענה התמוהה של התובעת שהיה מוצדק שתגיש חשבונות מנופחים ב- 20%, שכן הנתבעת אישרה סכום שהוא 18% פחות ממה שאישר המומחה, ו"שני הצדדים ניסו להגיש דרישות מוגזמות במקצת לכאן ולכאן, כדי להגיע בסופו של דבר למחיר אמצעי". זה מה שקרא המומחה "קבלן "מצליח". אז לא הצליח. התובעת הגדילה לעשות כאשר טענה שנהוג ומקובל, שלא כל הדרישות והחישובים מאושרים, ובשל כך "הקבלן נוהג להגיש חישובים מוגדלים בקצת (בכ20% ולא יותר)". כלומר, אם בחוות דעתו של המומחה היה ספק, שמא מדובר בטעות כאשר מגישים דרישה כפולה לתשלום עבור אותן עבודות, באה התובעת כעת וטוענת שהיתה זו כוונת מכוון. חשבון אינו צריך להיות מוגש מנופח כבסיס למשא ומתן למחיר אמצעי, אלא צריך לשקף נכונה את טענת הקבלן על מה שביצע בפועל. הקבלן הוא המגיש את החשבון, בגין עבודות שהוא ביצע. כל שאר הגורמים במערכת רק מגיבים לחשבון הקבלן. בנסיבות אלו, אני מסכים עם החשש של המומחה, שמא לא הצליח לנפות מהחשבון את כל הכפילויות וההגזמות. הבסיס להנחת מזומן הוא מהלך תקין של הגשת חשבונות, אישור הפיקוח, וקיום אישורו של המפקח. על בסיס קביעותיו של המומחה בדבר אופן הגשת החשבונות וניפוחם, אני קובע שאין לבטל את ההנחה של 5% שהוסכם עליה כהנחת מזומן.

6.על פי חישוביו של המומחה, החשבון הסופי ללא סעיפים חריגים, לאחר הנחה של 5% הוא 6,811,470 ₪. הנתבעת מתנגדת לקביעת המומחה בכל הקשור לתשלום תוספת בגין רמת זיון מעל 70 ק"ג, וטוענת שהמומחה נטל לעצמו את תפקיד בית המשפט כאשר פירש את סעיפי החוזה ושינה אותם. אני דוחה את טענת הנתבעת. השאלה אם הקצב של 752 ש/מ"ק עבור 1383 מ"ק שנרשמה בסעיף 61.2.030 לכתב הכמויות בא במקום תוספת לכמות הפלדה מעבר ל- 70 ק"ג, היא בסמכות המהנדס המומחה, שכדי להגיע לתשובה עליה היה עליו לפרש את הוראות החוזה וכתב הכמויות, והוא הגיע למסקנה שההקצב לא נועד לתשלום עבור הברזל אלא עבור אופי העבודה המורכב וקשיי העבודה בגובה. עובדה היא, שב"כ הנתבעת בחר לצרף מכתב המהנדס המתאם בקשר לכך (שלא כדין, שהרי עלי ליתן פסק דין לפי המוסכם על פי חוות הדעת והממצאים בתשובות ההבהרה בלבד). על כן, אני מאשר את קביעת המומחה שסכום החשבון הסופי הוא 6,811,470 ₪.

7.על פי קביעתו של המומחה, זכאית התובעת לתשלום עבור עבודות חריגות בסך 793,160 ₪. קביעה זו נעשתה לאחר שבדק המומחה כשליש מהעבודות החריגות הנטענות, ותיקן את כל העבודות הנתבעות, לפי אותו מקדם פרופורציה על הפרק כולו. אני דוחה את טענת הנתבעת, כאלו כאשר ישב המומחה עם נציג הנתבעת, מצא שחישוביו נכונים, וכי על כן יש לאשר לתובעת רק מה שאישרה הנתבעת, שהוא סך 353,172 ₪. זה לא מה שקבע המומחה. הוא לא אישר את מלוא דבריו של נציג הנתבעת מר ח'ניף, הגם ששיבח אותו על הגינותו. על כן, אני קובע כקביעת המומחה, שסכום העבודות החריגות הוא 793,160 ש"ח.

8. המומחה קבע שלוח הזמנים המקורי של הפרוייקט היה צריך להיות 10 חודשים, ובפועל התמשך ל- 18 חודשים ביצוע בפועל. בשל כך, קבע פיצוי על ניהול מתמשך בסך 414,000 ₪. התובעת אינה חולקת על סכום זה, אך הנתבעת טוענת שאין למומחה מנדט לקבוע אם היה ניהול מתמשך או לא. אני דוחה טענה זו. השאלה אם היה ניהול מתמשך היא שאלה מקצועית שהמומחה מוסמך להכריע בה על פי הראיות שבפניו, והוא אכן הכריע, שהתובעת עבדה בקצב משביע רצון עד שעוכב על ידי גורמים חיצוניים – תיפקוד כושל של המפקח מטעם הנתבעת, המבנה האירגוני של הנתבעת שאינה ערוכה לטפל בפרוייקט כה גדול ומורכב, וכשלונה של המשכ"ל בניהול הפרוייקט עבור הנתבעת. למרות סמכותו של המומחה להכריע בענין זה, נראה לי שיש לתקן את הגורמים שיש להציב בנוסחה לגבי ניהול מתמשך. המומחה קבע שזמן מתוכנן לביצוע היה 10 חודשים, זמן הביצוע בפועל 18 חודשים, ערך העבודה המקורית 8 מיליון ₪ וערך העבודה לפי החשבון הסופי 7.5 מיליון ₪, ואחוז התשלום 6%, וכך הגיע לתוצאה של 414,000 ₪. הנתבעת טוענת שהיו מספר חלקים בעבודה וצווי התחלת עבודה, במועדים – 90 ימים, 90 ימים נוספים, 14 חודשים, 34 ימים. היא טוענת שבנוסחה יש להציב 14 חודשים כזמן הביצוע המתוכנן, 7 מיליון ₪ כערך העבודה המתוכנן ו- 7,760,000 ש"ח כערך העבודה לפי החשבון הסופי, ולכן התוצאה היא 74,400 ₪, וגם זה לא מגיע לתובעת, שכן ידעה והסכימה שהעבודה תלויה בגורמים נוספים. אני מאמץ את קביעת המומחה בדבר הצורך בתשלום עבור ניהול מתמשך ואחריות הנתבעת לכך. התקופה של 14 חודש היא לגבי תקציב של 2,500,000 ₪ מתוך הפרוייקט, ונראה לי הוגן לאמץ כזמן מתוכנן את לוח הזמנים של 11 חודשים כממצע בין כל אלה לבין הלו"ז שהוצע על ידי התובעת שהוא 10 חודשים. על כן, יש לשנות את החישוב כך שהזמן המתוכנן יהיה 11 חודשים ולא 10 חודשים. הסכומים הנכונים הם אלה שנקבעו על ידי המומחה. לפי חישובי, זכאית התובעת, על בסיס קביעות המומחה כפי ששונו על ידי, לסכום של 362,250 ₪ עבור ניהול מתמשך. הסכום המגיע לתובעת, למעט התייקרויות, הוא איפוא סך 7,966,880 ₪, ומאחר ששולם לה סך 7,051,570 ₪, נותרה יתרה של 915,310 ₪ (הכל בתוספת מע"מ).

9.המומחה מצא לנכון לבטל את זכות התובעת להפרשי התייקרויות עקב התמשכות העבודה מעבר ל- 18 חודשים, משום דרך הגשת החשבונות של התובעת, כדי ללמד את התובעת לקח. התובעת טוענת שבכך חרג המומחה מסמכותו, שכן אין מדובר בקביעות הנדסיות שלשמן מונה. אכן, יש לנפות מחוות הדעת של המומחה שמונה לקבוע קביעות הנדסיות, קביעות שאינן בגדר עבודתו ההנדסית, אלא נטילת סמכות שיפוטית (ע"א 665/86 רשות החינוך מושירפה נ' ברגמן מדלג' פ"ד מג (3) 793). זכות התובעת להתייקרויות אינה קשורה לדרך הגשת החשבונות. היא קשורה לשווי העבודות שקיבלה הנתבעת בפועל. אין הצדקה שהתובעת תקבל שווי מפוחת עבור עבודותיה שאכן בוצעו. על כן, אני מבטל את קביעתו של המומחה בענין זה, וקובע שהתובעת זכאית להפרשי התייקרויות עקב התמשכות העבודה מעבר ל- 18 חודשים, בסך 612,524 ₪ (לפי אישור בעקיפין של המומחה בתשובה 68 לשאלות ההבהרה) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.10 עד התשלום בפועל.

10.מועד זכאותה של התובעת לכספי החוזה הוא 1.3.10. לפי תשובותיו של המומחה לשאלות הבהרה, זכאית התובעת לריבית פיגורים מקסימלית מיום 7.10.12. התובעת טוענת שיש לחייב את הנתבעת על יתרת הסכום המאושר בהפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.10 עד יום 6.10.12 ובהצמדה וריבית פיגורים של החשב הכללי (בהיות הנתבעת רשות ציבורית) מיום 7.10.12 ועד לתשלום בפועל. הנתבעת לא הגיבה לכך, בטענה שהיא הזכאית לכספים מהתובעת. איני מוצא מקום לחרוג מהוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א – 1961, בצירוף עם סעיף 5 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה) התשס"ג – 2003, ועל כן, הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק הנ"ל מיום 1.3.10, ובתוספת הצמדה וריבית פיגורים של 6.5% מיום 7.10.12 עד לתשלום המלא בפועל.

11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכומים אלה:

א.915,310 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 1.3.10 עד 6.10.12, ובתוספת הצמדה וריבית פיגורים של 6.5% מיום 7.10.12 עד לתשלום המלא בפועל.

ב.612,524 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 1.3.10 ועד לתשלום המלא בפועל.

ג.הוצאות משפט, כולל חלק מהוצאות המומחה שנשאה בהם התובעת, בסך 283,200 ₪.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ג, 23 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ