אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בני מניה נ' עמיר ואח'

בני מניה נ' עמיר ואח'

תאריך פרסום : 26/02/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
26844-05-11
14/02/2013
בפני השופט:
שרה מאירי

- נגד -
התובע:
לואי בני מניה
הנתבע:
1. אייל עמיר
2. אברהם טולדנו

החלטה

לפניי בקשת הנתבע 2 (31/12/2012), לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו ע"פ תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בסכום שלא יפחת מ- 50,000 ₪ או בכל סכום אחר כפי שימצא ביה"ד לראוי ונכון בנסיבות העניין.

אלו נימוקי הבקשה: מהתביעה עולה כי התובע תושב הכפר עקרבה; מעיון באתר ויקיפדיה עולה כי הכפר הוא ברשות הפלסטינית ופקידי הוצל"פ אינם נכנסים לשטח B כך שלא ניתן יהיה לממש פסיקת הוצאות כנגד התובע; התובע לא ציין כתובתו המדויקת כך שגם אם ניתן יהיה לפעול בעיירת מגוריו לא ניתן יהיה לאתר ביתו מבין אלפי בתים אחרים וזוהי עילה בפסיקה להפקדת ערובה; מעמד התובע כ- "תושב חוץ" לגביו נפסק כי אם אין בידיו להצביע על נכסים בארץ שמהם המבקש יוכל להפרע הרי שראוי לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות; פסיקת ביה"ד לעבודה צמצמה תחולת התקנה אולם מתקיימים בענייננו לכל הפחות שני נימוקים כבדי משקל על פיהם יש להורות על חיוב בהפקדת ערובה והם: (א) סיכויי התביעה קלושים (המבקש אינו מוזכר בכתב התביעה וצורף להליך לבקשת הנתבע 1 שנטען להיותו המעביד וממנו נתבעות הזכויות הסוציאליות; גם מהאסמכתאות שצורפו לתביעה לא ניתן ללמוד על יחסי עבודה בין המבקש והתובע; שכר התובע, גיוסו לעבודה ופיטוריו נעשו על ידי הנתבע 1; אחת המטרות לתקנה 519 היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאות הנתבע כשנראה כי סיכויי הצלחת התביעה קלושים) (ב) גרימת נזק של ממש מעצם קיום ההליך המשפטי (המבקש תושב סלובקיה והדבר מטיל ויטיל עליו הוצאות חריגות שאינן קיימות לנתבע תושב ישראל כגון אובדן ימי עבודה, טיסות, שהיה בבתי מלון ועוד הוצאות משפטיות; נימוק זה הוכר בפסיקה כחריג); לאור סכום התביעה (למעלה- 600,000 ₪) ונוכח מעמד המבקש כתושב חוץ, מבוקש להעמיד סכום הערובה על 50,000 ₪; לבקשה לא צורף תצהיר שכן הבקשה נסמכת על טיעונים משפטיים שבכתב התביעה.

ביום 17/1/2013 הוגשה תגובת הנתבע 1 שהסכים לבקשה מנימוקיה וטוען: התביעה הוגשה מלכתחילה נגד הנתבע 1 על סכום עתק כשחלקו הארי מתייחס לשעות נוספות מדומיינות; התובע הועסק על ידי הנתבע 2; סיכויי התביעה קלושים; הנתבע 1 הוא קבלן בניה שפעילותו העסקית מתבצעת באתרי בניה הפעילים בשעות האור ובימי חול בעוד התובע הוא תושב שטחים שנכנס ארצה מתוקף היתר כניסה המוגבל לשעות ולתקופות; משיחות שקיים הנתבע 1 עם התובע התברר כי הגורם מאחורי התביעה הוא ב"כ התובע כמפורט בתצהיר שצורף; דין התביעה להיות מסולקת על הסף ולכן ביה"ד מתבקש לחייב התובע להפקיד ערובה בסכום ממשי להבטחת הוצאותיהם של שני הנתבעים.

ביום 1/2/2013 הוגשה תגובת התובע לבקשת הנתבע 2.

התובע מתנגד לבקשה מהנימוקים שלהלן: צירוף הנתבע 2 נעשה לבקשת הנתבע 1 ולכן הדרישה להפקדת ערובה ראוי שתופנה אליו; זכות הגישה לערכאות היא רחבה בייחוד ביחס לאוכלוסיות חלשות ובתוך כך עובדים זרים; ככלל אין דרכו של ביה"ד לחייב תובע במתן ערובה ועל ידי כך להכביד במימוש זכויות (מפנה לפסקי דין בסוגיה זו); סיכויי התביעה כנגד הנתבע 2 טובים וכך עולה אף מטענות הנתבע 2 בכתב הגנה, בתגובתו לבקשה; כך גם עולה מהודאת בעל דין של הנתבע 2 בדיון מ- 6/3/2012; התביעה היא לזכויות ע"פ חוקי העבודה; בתקופות הרלוונטיות לכתב התביעה היה הנתבע 2 תושב ישראל ולא סלובקיה ולא יעלה על הדעת כי חובות הנתבע 2 יתאיינו נוכח העתקת מקום מגוריו; מבוקש לחייב הנתבע 2 בהוצאות לדוגמא כמו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ.

ביום 7/2/2013 הגיש הנתבע 2 תשובה לתגובת התובע ובה טען כי אין משמעות לעובדה שהנתבע 2 צורף ע"פ בקשת הנתבע 1 ולא על ידי התובע; התובע לא ציין את כתובת מענו המדויקת בכפר עקרבה גם לא בתגובתו; הנתבע 2 מתגורר בסלובקיה והוצאותיו יהיו גדולות לאין שיעור; בין התובע ובין הנתבע 2 לא שררו יחסי עבודה; אין בכך שהתובע השתמש בכליו של נתבע 2 כדי להשליך על כך כי היה מעסיקו בפועל מה גם שלא הוצגה ראיה לכך.

לאחר שדנו בטענות הצדדים להלן הכרעתנו-

הבקשה הוגשה ללא תצהיר כדין (חרף העובדה שנטענו בה טענות עובדתיות)- ודי בכך כדי לדחות הבקשה על הסף.

ממילא כך גם לגופם של דברים.

כבר נפסק כי "ככלל, אין להטיל על עובד תושב הרשות חובת הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע, רק בשל היותו תושב הרשות. יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו" (עע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר - SAINT PETER IN GALLICANTU (מיום 6/7/2003); "אבו נאסר", פסקה 16).

בהחלטה מסוג זה יש ליתן הדעת לשני פנים: (א) ככל שקיימת מניעה לקיומם של הליכי גביה באזור, תדרש מהתובע (העובד) ולו ראשית ראיה לכך כי התביעה אינה מופרכת על פניה או כי טובים הסיכויים לזכות בה (ב) ככל שיימצא כי אין התביעה מופרכת על פניה או כי טובים סיכויי התביעה כאמור וכי על פני הדברים אין מדובר בהליך סרק, יידרש הנתבע (המעביד) להוכיח כי לא יוכל להפרע מן העובד בהוצאותיו ככל שיוטלו עליו. ככל שאין התביעה מופרכת על פניה והמעביד לא הוכיח כי נבצר ממנו להפרע מן העובד- לא תוטל ערובה (אבו נאסר, בפסקאות 16-17).

בנסיבות העניין לא שוכנענו כי קיימת מניעה לקיומם של הליכי גביה (ככל שייפסקו לטובת הנתבע 2) ואין רק בכך כי התובע גר בשטחי הרשות הפלסטינאית כדי להשית עליו חיוב בערובה שאחרת יהיה מצבו קשה יותר במימוש זכויותיו מכל עובד אחר ללא צידוק.

בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, גם לא שוכנענו כי אין לתובע סיכוי , לכאורה לזכות בתביעתו.

אין בכך כי מלכתחילה לא הוגשה התביעה כנגד הנתבע 2 כדי להעיד על מופרכותה. משצורף הנתבע 2 להליך זה ע"פ החלטת כבוד הרשמת ש. אלקיים (כתוארה דאז; החלטה מיום 30/10/2011) הרי שמכאן ולהבא הנתבע 2 הינו נתבע לכל דבר ועניין.

ממילא גם לגופא- לא שוכנענו כי מדובר בתביעת סרק.

זאת לאור טענות הנתבע 1 בבקשה זו ובהליך ככלל, כמו גם בתצהירו שהוגש ב- 5/10/2011 שלא נסתר אף לא לכאורה, בפרט.

וראה גם הודעת הנתבע 2 בדיון מיום 6/3/2012: "שיחררתי את התובע כל יום הביתה ולא כל יום העסקתי אותו. פעמיים בשבוע היו לי הסדרי ראיה והתובע שוחרר מוקדם אם הוא עבד איתי" כמו גם ביתר טענותיו בכתב הגנתו.

טענות אלו כולן, כמו גם אלה המוזכרות בבקשת התובע ובתגובת הנתבע 1 ביחס לתובע ולעבודתו, תתבררנה לגופן בהליך שלפנינו.

נדחית גם טענת הנתבע 1 בדבר שיחות שקיים עם התובע מהן עולה כי לא התובע הוא שעומד מאחורי התביעה ומשכך התביעה מופרכת ויש לסלקה על הסף לא כל שכן לדחות הבקשה להפקדת ערובה (ס' 5-6 לתצהירו).הגם שהתובע לא הכחיש הטענה בתגובתו – עם זאת נוכח חילופי האשמות הדדיות וטענות הנתבעים האחד כלפי השני ביחס לאחריותם כלפי התובע, עולה לכאורה כי התביעה אינה מופרכת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ