אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בני מוסטפא נעאמנה בע"מ נ' טפחות - בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח'

בני מוסטפא נעאמנה בע"מ נ' טפחות - בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
3546-03
08/11/2010
בפני השופט:
ג'ני טנוס

- נגד -
התובע:
בני מוסטפא נעאמנה בע"מ
הנתבע:
1. טפחות - בנק משכנתאות לישראל בע"מ
2. אינג' מקס לוין בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.החלטה זו נסבה על בקשה לתיקון כתב תביעה בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 30/10/05 בתיק ע"א 3019/04.

2.עם חזרת התיק מערכאת הערעור ניתנו שתי החלטות מהותיות הנוגעות להליך זה. הראשונה, ניתנה בהעדר הצדדים ביום 12/9/06 ובה דחיתי טענות מקדמיות של הנתבע 1 (להלן – "הנתבע") בדבר התיישנות ושיהוי. באשר לתיקון כתב התביעה, הוריתי לתובעת לצרף לבקשתה נוסח מוצע של כתב תביעה מתוקן, על מנת לבחון אם התיקון המבוקש עומד בשלושת הקריטריונים שמנה בית המשפט המחוזי בפסק דינו – כמפורט בהחלטתי שם.

3.התובעת מילאה אחר החלטתי הנ"ל והגישה נוסח מוצע של כתב תביעה מתוקן (להלן – "כתב התביעה המתוקן הראשון"). בתגובתו התנגד הנתבע לחלקים רבים מהטיעונים שפורטו בכתב התביעה המתוקן הראשון, מן הטעם כי הם עומדים בניגוד לקביעות מפורשות של בית המשפט המחוזי בנוגע למעשה בית דין, ולאור כך כי אין הוא עומד בתנאים שהוצבו שם לתיקון כתב התביעה המקורי. במסגרת תגובתו שב האחרון להתנגד לעצם התרת התיקון מחמת התיישנות.

4.בעקבות כך ניתנה החלטה שנייה ביום 21/11/07 בהעדר הצדדים, ובה דחיתי את טענת ההתיישנות לגופה. באשר לתיקון המבוקש, קבעתי כי כתב התביעה המתוקן הראשון אינו עומד בקריטריונים שקבע בית המשפט המחוזי, תוך הפנייה למספר סעיפים בעייתיים. בד בבד נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים.

5.בדיון שהתקיים ביום 02/12/07 החלטתי, כי כתב התביעה המתוקן הראשון כולל סעיפים שאינם עולים בקנה אחד עם הקריטריונים הנ"ל. עוד נקבע, כי לא ניתן להבין מכתב התביעה המתוקן הראשון, האם הסכומים שפורטו בו מתיישבים עם אותם קריטריונים. יחד עם זאת, וכדי לא לחסום את דרכה לבירור טענותיה לגופן, התרתי לתובעת להגיש נוסח אחר של כתב תביעה מתוקן, באופן שיעמוד בקריטריונים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, וזה אכן הוגש (להלן – "כתב התביעה המתוקן השני").

6.הנתבע חזר על התנגדותו לתיקון כתב התביעה לפי המוצע בכתב התביעה המתוקן השני, כמפורט בתגובה השנייה שהוגשה מטעמו.

7.נדרשת אני כעת להכריע בבקשה להתרת התיקון, כאשר ברקע עומדת התנגדותו של הנתבע לכל אורך הדרך.

8.בטרם אגש לדיון בבקשה, ברצוני להקדים את התנצלותי בפני הצדדים על העיכוב שחל במתן ההחלטה.

9.על מנת שלא להכשיל את התובעת, העדפתי שלא לדקדק עם הניסוח בו בחרה, פעם אחר פעם, בכל הנוגע לפירוט היסודות העובדתיים המקימים את עילת התביעה, ובהתאם לכך נכונה אני להניח, כי מתקיימים בענייננו שני הקריטריונים הראשונים שבפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לכך אוסיף, כי אין מניעה מהגשת תביעה המבוססת על חוק המחאת חיובים, מאחר שכל טענה שעומדת לתובעת כלפי הקבלן (הנתבעת 2) עומדת אף כנגד הנתבע - כפי שגם נקבע ע"י בית המשפט המחוזי. באותה מידה, נכונה אני לקבל את התיקון ככל שהוא מבוסס על עילת רשלנות ועילה מכוח עשיית עושר ולא במשפט.

10.בהמשך לאמור יש להעיר שתי הערות ביחס לתיקון המבוקש. ראשית, אין זה ברור עד תום הכיצד ניתן לבסס העדר תום לב - שנטען בבקשה לתיקון כתב התביעה - כעילה עצמאית, מקום בו לא התקיימו יחסים חוזיים בין הצדדים. ברם, ובהנחה כי עומדות לזכות התובעת עילות אחרות, אפשר להותיר טיעון זה כאל מטריה שחולשת על עילות נוספות שאוזכרו, שכן מגמת הפסיקה היא להחיל דוקטרינה זו על תחומים רבים במשפט הפרטי ובמשפט הציבורי.

11.שנית, מקובלת עלי טענת הנתבע, לפיה מנועה התובעת מלטעון טענה כלשהי כנגד מימוש הערבויות, כפי שבא זכרן בבקשה ובשני כתבי התביעה שהוגשו במצורף אליה. יחד עם זאת ניתן להתרשם, כי טענות התובעת בהקשר זה פורטו כדי להציג את הרקע לטענותיה כנגד הנתבע בהליכים אחרים, מבלי שיש באזכורם כדי לבסס מבחינתה מסקנה משפטית ביחס לתיק דנן.

12.בנקודה זו נכונה אני לצאת מהנחה, כי התובעת צלחה את שני הקריטריונים הראשונים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי. אלא שכל נוסח אשר הוצע על ידי התובעת - הן בבקשה לתיקון כתב התביעה, הן בנוסח כתב התביעה המתוקן הראשון, והן בנוסח כתב התביעה המתוקן השני - אינו עומד בקריטריון השלישי שקבע בית המשפט המחוזי, ואשר מתייחס לכמויות הבטון והברזל אשר סופקו כפונקציה לקביעת סכום התביעה .

13.כזכור לצדדים, בית המשפט המחוזי קבע כי התובעת מושתקת מהעלאת כל טענה שעניינה אספקת מלוא כמויות הבטון והברזל אותן התחייבה לספק לקבלן בהתאם להסכמים שנחתמו עמו. לפיכך, הותר לתובעת לתבוע תשלום תמורה בגין כלל הכמויות שסופקו לטענתה, כאשר אלה יעלו על הכמות שהופחתה מן הערבויות הבנקאיות, ויפחתו מכלל הבטון והברזל שהיה על התובעת לספק לאתר הבניה.

14.עיון בכתב התביעה המתוקן השני (סעיפים 21-26) מגלה, כי לא זו בלבד שכמות הברזל שנתבעה אינה נופלת מהכמות שצוינה בחוזה (276 טון), אלא שהיא עולה עליה ב- 61.71 טון. התובעת טוענת למעשה, כי היא סיפקה לאתר 328.71 טון ברזל אף שהתחייבה לספק לפי ההסכם רק 267 טון.

15.ברי אם כן, כי הטיעון הנ"ל עומד בניגוד גמור לקריטריון השלישי. ודוק, כבר בכתב התביעה המקורי אשר הוגש לפני הגשת הערעור, תבעה התובעת תשלום לפי 276 טון ברזל, ובית המשפט המחוזי קבע בסופו של יום, כי היא אינה רשאית לתבוע את מלוא הכמות החוזית, ועליה 'להסתפק' בפחות מכך. עינינו רואות, כי הוראה זו לא בוצעה, ולעומת זאת התובעת אף הגדילה את הכמות אשר טוענת כי סיפקה, במקום להפחיתה.

16.בהזדמנות זו אוסיף, כי טענת התובעת לפיה סיפקה לאתר כמות ברזל העולה על הכמות שצוינה בחוזה עם הקבלן המזמין, נטענה בסעיף 14 לתצהיר מנהל התובעת (עותק צורף לבקשה) במסגרת התובענה אשר הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב בתיק ה"פ 175197/97, ונדחתה בפסק הדין שניתן באותו הליך – הוא פסק דין אשר שימש בסיס להשתקת התובעת מהעלאת טענות סותרות.

17.המסקנה אליה הגעתי ביחס לברזל נכונה אף לגבי כמות הבטון. עפ"י הנטען בנוסח כתב התביעה השני, התובעת סיפקה לאתר 5439.94 קוב בטון. עיון בחוזה המתייחס לבטון מגלה, כי כל אשר סוכם אז בין התובעת לבין הקבלן היה התעריף שיש לשלם בגין סוגי הבטון השונים, מבלי לציין את הכמות הכוללת שעל התובעת לספק.

18.לפיכך נשאלת השאלה, הכיצד ניתן לדעת אם כן – לצורך בחינת הקריטריון השלישי – מהי כמות הבטון שעל התובעת היה לספק?

לעניין זה הצדדים תמימי דעים, כי סכום הערבות שניתנה בזמנו, ערבות מס' 3015 על סך של 600,000 ש"ח, שיקף את הכמות המשוערת שעל התובעת היה לספק. אלא שהתובעת טוענת כעת, כי סיפקה כמות בטון בסך השווה ל- 794,231 ש"ח אם נלך לפי התעריף הנמוך, או סך של כ-850,000 ש"ח אם לאמץ את התעריף הגבוה (סעיף 17 לכתב התביעה השני).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ