אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בני גאבר(אסיר) נ' מדינת ישראל

בני גאבר(אסיר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/10/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
3748-09-11
10/10/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
ראני בני גאבר ( אסי ר )
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה אשר ניתן ביום 27.7.11 ע"י השופט מ. מסארווה בתיק פל 6956-07-11.

המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירות של: נהיגה בקלות ראש, בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"); נהיגה ללא רשיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודה ביחד עם סעיף 38 (1) לפקודה; נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודה ועבירה של נהיגה ברכב ללא ביטוח תקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970.

בכתב האישום נטען כי המערער הורשע בהעדרו ביום 28.10.08 בבית משפט לתעבורה בחדרה בתיק 883-10-08 ובו הוטל עליו עונש פסילה בפועל של 12 חודשים.

עוד התברר כי המערער הורשע בהעדרו פעם נוספת ביום 9.3.10 בנהיגה ללא רשיון נהיגה ע"י בית משפט לתעבורה בחדרה בתיק 4395-12-09 ואשר בו הוטל עליו עונש פסילה בפועל של 12 חודשים.

זאת ועוד, המערער הורשע פעם שלישית בהעדרו ביום 20.10.10 בנהיגה ללא רשיון נהיגה וללא בטוח בבית משפט לתעבורה בחדרה בתיק תת"ע 4865-10-10 ובו הושת עליו עונש של 12 חודשי פסילה בפועל.

ביום 28.5.11 הודע למערער ע"י המשטרה כי הוא נפסל מלנהוג בשלושת התיקים הנ"ל. מתברר כי המערער נהג ברכב כשמעולם לא הוציא רישיון נהיגה ואף נהג, גם כן, בהיותו בפסילה.

ביום 24.7.11 נהג המערער ברכב פרטי בחדרה ועוכב לבדיקה ע"י ניידת משטרה. מהבדיקה עלה כי המערער נוהג בזמן פסילה וללא רשיון נהיגה. בגין כל אלה הובא המערער לדין בפני בית משפט לתעבורה, הודה, הורשע ודינו נגזר לעונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל וזאת מיום מעצרו 24.7.11, מאסר על תנאי של 12 חודשים ופסילה בפועל של 18 חודשים.

הערעור מופנה כנגד חמרת הדין ובעיקר ביחס לעונש המאסר בפועל.

המערער טוען כי העונש שהוטל עליו חמור וחורג מרמת הענישה המקובלת וזאת לאור העובדה כי הוא הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי, נסיבותיו האישיות לא קלות, עברו אינו מכביד והמצב הבריאותי של אימו מצדיק הקלה במידה מסוימת בעונש המאסר, כך שבית המשפט מתבקש להסתפק בתקופת המאסר שריצה המערער עד כה.

ב"כ המשיבה סבורה כי יש לדחות את הערעור. העונש אינו חמור ובוודאי שאינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

המערער נתפס ב-5 הזדמנויות כשהוא נוהג ברכב מבלי שהיה ברשותו רשיון נהיגה ובעקבות זאת אף נפסל מס' פעמים מלנהוג, חרף זאת, לא הסס לשוב ולנהוג, כך שהתנהלותו מעידה על המסוכנות הנשקפת ממנו לכלל הציבור המשתמש בדרך.

המערער ביטא זלזול ברשויות האכיפה ולא ציית להוראותיהן .

בנסיבות אלה סבורה המשיבה כי דין הערעור להדחות.

לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט לתעבורה, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור.

על הסכנה הנשקפת לציבור מעבירת הנהיגה בזמן פסילה נכתב רבות ובתי המשפט חזרו והדגישו את חמרת העבירה. לענין זה ראו רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן, (ניתנה ביום 8.5.07) (להלן, "פרשת אבו לבן"), שם עמד ביהמ"ש העליון על חומרת התופעה של נהיגה בפסילה ועל הפן השלילי שבה , שם כתב כי:

"...בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב..".

ביהמ"ש העליון קבע בפסק דין אבו לבן את ההלכה לפיה יש לבחון כל מקרה לגופו וכי בנסיבות המתאימות יש להטיל מאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח למי שנוהג בפסילה. ביהמ"ש מנה את השיקולים שיש לשקול ובין היתר: נסיבות ביצוע העבירה, עברו של הנאשם והשפעת המאסר עליו. עוד נקבע שיש לשקול שיקולים נוספים כגון:

"...הרצון להתמודד עם התופעה של נהיגה בזמן פסילה,...והצורך לשגר מסר ענשי חד וברור כדי להרתיע את ציבור הנהגים. נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי אף הן מהוות נתונים מן העניין. אין דינו של נאשם שלחובתו שורה ארוכה של עבירות תעבורה, ועבירות של נהיגה בזמן פסילה בפרט, כדין מי שנוהג לציית בדרך כלל להוראות החוק. כאן מתגלה פעם נוספת תפקידו החשוב של השופט בהפעלת שיקול הדעת המסור לו בבחירת רכיבי העונש ומידתו בכל מקרה המונח לפניו."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ