אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ליברזון ואח'

בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ליברזון ואח'

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
32632-06-12
30/10/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
בניני בר-אמנה חברה לבנין ופיתוח בע"מ
הנתבע:
1. אהרון ליברזון
2. דפנה ליברזון

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית חוזית על סך 8,102 ₪ אשר במסגרתה עותרת התובעת, בין היתר, אף לסילוק ידם של הנתבעים מדירת מגורים שבבעלותה הנמצאת במגרש 103/2 בישוב נחליאל (ולהלן: "המושכר" או "הדירה").

2.התובעת עוסקת בבניית פרויקטים למגורים באזורי יהודה ושומרון, קידומם וניהולם. הנתבעים, התקשרו בהסכם שכירות מול התובעת, בעלת הזכויות בנכס, לשכירת דירה מגורים ביום 1.8.2007 לתקופה מיום 3.8.07 ועד ליום 3.8.08 בדמי שכירות חודשיים בסך 1,100 ₪, צמודים למדד, אשר ישולמו מידי חודש בחודשו.

3.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, הנתבעים הפרו הסכם השכירות בכך שלא עמדו בתנאי תשלום דמי השכירות כאשר יתרת חובם עומד על סך 7,177 ₪ וזאת נכון ליום 18.6.2012. בהתאם להסכם השכירות מדובר בהפרה יסודית של החוזה ועל כן, על הנתבעים לסלק ידם מן הנכס, לפרוע את יתרת החוב וכן לשלם פיצוי מוסכם בסך של 925 ₪ נכון ליום 18.6.2012.

4.אליבא דגרסת הנתבעים, כפי שנטענה בכתב ההגנה, ראשית הועלתה טענה מקדמית בדבר חוסר סמכות בשל תניית בוררות המסורה לבית הדין לענייני ממונות במטה בנימין. הנתבעים טוענים, כי דמי השכירות שולמו כסדרם ובמועדם, ואף התובעת חבה להם כספים ששולמו ביתר העולים לסך של 15,000 ₪.

5.בנוסף טוענים הנתבעים, כי כשנתיים לאחר החתימה על החוזה המקורי, התובעת החלה לגבות דמי שכירות גבוהים יותר באופן חד צדדי באמצעות הוראת קבע. על כן, הוראת הקבע בוטלה והנתבעים שילמו את דמי השכירות באמצעות משיכת שיקים חודשיים לטובת התובעת. לטענתם, שוכרים נוספים פעלו באופן זה.

לאחר חידוש ההסכם לתקופה נוספת, בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים סביב שיעור דמי השכירות, התובעת יחד עם ראשי היישוב הגיעו להסדר לפיו, דמי השכירות החדשים יעמדו על סך של 1,500 ₪, זאת, חרף העובדה שהנתבעים לא התחייבו לכך במעמד החתימה על החוזה. לא זו אף זו, דמי השכירות האמירו בהמשך לסך של 1,750 ₪ אשר שולמו אף הם. בחלוף המועדים, בשלב מסויים, הוברר לנתבעים באמצעות שיחת טלפון, כי נוצר חוב כלפי התובעת הואיל והתובעת העלתה את דמי השכירות והעמידה אותם על סך של 2,000 ₪ לחודש וזאת, בהיעדר ידיעה, לא באמצעות הודעה, מכתב או טלפון.

6.במהלך הדיונים שבו הצדדים על טענותיהם בדומה לאמור בכתבי הטענות. כמו כן, ניתנה החלטה במועד הדיון מיום 13.2.2013 כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 2,500 ₪ עבור התקופה החל מחודש 2.2012 ועד למועד פינוי המושכר, בחודש 12.2012.

דיון ומסקנות:

7.באשר לטענות סעיף הבוררות, נקבע בסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 כדלקמן: "(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. ..." .

סעיף 16 להסכם השכירות שנכרת בין התובעת לבין הנתבעים קובע כדלקמן:

" במקרה של סכסוך בין הצדדים בדבר פרשנותו של הסכם זה, יוכרע הדבר בבוררות בפני ביה"ד לענייני ממונות שליד המוא"ז מטה בנימין, הממונה בזה כבורר".

הקריטריונים שנקבעו בחוק ובפסיקה לצורך עיכוב הליכים במקרה כגון דא הינם כדלקמן: א. קיים בין הצדדים הסכם בוררות. ב. התביעה אשר הוגשה לבית המשפט מתייחסת לסכסוך אשר ההסכם חל עליו. ג. הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה על ידי צד להסכם הבוררות. ד. המבקש מוכן לעשות כל אשר דרוש לצורך קיומה של בוררות. ה. המבקש הגיש את בקשתו לעיכוב הליכים במסגרת כתב הגנה או בדרך אחרת. ו. המבקש ביקש את עיכוב ההליכים לפני שטען לראשונה לגופה של תביעה. בחינת קיום הקריטריונים הנ"ל ובמיוחד הקריטריון הרביעי- נתונה לשיקול דעת בית משפט בשים לב לשאלת תום הלב של המבקש בהגשת בקשתו.

לענייננו, לאחר ששמעתי הצדדים, שוכנעתי, כי הנתבעים לא הרימו את הנטל הרובץ לפתחם להוכחת קיומו של הקריטריון הרביעי ולא הניחו תשתית ראייתית מספקת לצורך כך. ודוק', אין די בהעלאת טענה בעלמא בדבר נכונות לקיום הליך של בוררות, אלא, היה על הנתבעים להוכיח את נכונותם, בזמנים הרלבנטיים, עובר להגשת ההליך המשפטי. עיון בכתב התביעה על נספחיו מעלה תמונה, לפיה, התובעת פנתה אל הנתבעים בכתב ובעל פה לצורך הסדרת הסוגיות השנויות במחלוקת ביניהם זמן רב עובר להגשת התביעה. הנתבעים לא עתרו לעיכוב הליכים בתיק לצורך מיצוי הליכי הבוררות ולא הציגו כל ראייה, כי פנו לתובעת בהצעה לפנות להליך בוררות ולא פנו לבורר בפועל, ומשכך, לא הרימו את נטל ההוכחה, כי ביצעו כל פעולה לצורך קיומו של הליך כגון דא. "נטל ההוכחה הוא על מבקש העיכוב, ועליו להביא ראייה פוזיטיבית כלשהי להוכיח נכונותו זו ולא להסתפק בטיעון שאין ראיה, שהוא סרב לנהל את הבוררות", רע"א 254/88, קיבוץ קדרים נ' מורד, פ"ד מב(3) 74 עמ' 76. "הדגש צריך להיות על התנהגות המבקש בעבר ולא על ההתרצות לקיום בוררות בהווה, לאחר שכבר הוגשה התובענה לביה"מ" , 184/83 מדגרות הוד לבן נ' "הודיה", מושב עובדים להתיישבות שיתופים בע"מ, פ"דלט (2) 417.

לאור האמור, הנני דוחה טענת הנתבעים להעדר סמכות עניינית.

8.לגופן של טענות, לית מאן דפליג, כי הנתבעים סילקו ידם מן המושכר בתחילת חודש דצמבר 2012 ומשכך, עתירת התובעת לסילוק ידם מתייתרת. יוער, כי לא ברור כלל מדוע התובעת עתרה לעשות כן בעת הגשת התביעה ביום 14.2.13 שעה שהנתבעים, כאמור, סילקו ידם כחודשיים קודם לכן.

בנוסף, לית מאן דפליג, כפי שעלו הדברים מחקירת הנתבע 1 בישיבה מיום 13.2.13, כי באשר לתקופה מחודש פברואר 2012 ואילך (עד חודש דצמבר 2012) הנתבעים ידעו, כי דמי השכירות הועמדו על סך 2,000 ₪ לחודש ומשכך, הנתבעים נשאו בסך של 2,500 ₪ בגין ההפרש בדמי השכירות בין 1,750 ₪ ששולם על ידם בתקופה הרלוונטית לבין סך של 2,000 ₪.

9.עיקר המחלוקת בתיק זה נוגעת, איפוא, לתקופת הביניים, קרי, מיום 10.2.11 ועד ליום 10.1.12 במהלכה, התובעת חייבה את הנתבעים בדמי שכירות בשיעור 2,000 ₪ כשהם צמודים למדד ממועד עריכת ההסכם בעוד שהנתבעים המשיכו לשלם דמי שכירות מופחתים בסך 1,750 ₪ בעוד שהנתבעים טוענים, כי כלל לא ידעו ולא הסכימו להעלאה זו ומשכך, הינם סבורים, כי הינם פטורים מתשלומים אלה. יאמר כבר עתה, כי למעט מחלוקת עובדתית מצומצמת זו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר למסגרת החוזית שנקבעה במסגרת הסכם השכירות ולתוקפו המשפטי המחייב של ההסכם.

10.כאמור לעיל, עסקינן בהסכם שכירות לתקופת שכירות ראשונה שהסתיימה ביום 3.8.08 וחודשה בהסכמת הצדדים בעל פה.

לתצהירו של מר דב מרקוביץ, מנהל התובעת, צורפו מכתבי דרישה ששוגרו לנתבעים בשנת 2009, 2010 ו- 2011 במסגרתם מודיעה התובעת, בין היתר, על העלאת דמי השכירות בסכומים שונים. הנתבע 1 הודה בעדותו, כי קיבל את שני המכתבים הראשונים ובהתאם לכך, שילם את דמי השכירות המעודכנים ואולם, לטענתו, לא קיבל את המכתב מיום 21.6.11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ