אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנימיני נ' מדינת ישראל

בנימיני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
8218-05-14
06/06/2014
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
התובע:
ערן אברהם בנימיני
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להתערבות בהחלטת קצין משטרה אשר החליט לפסול מנהלית את רשיונו של המבקש לתקופה של 90 יום, וזאת לאחר שהמבקש היה מעורב בתאונת דרכים.

התאונה אירעה ביום 20.4.14 ובמהלכה פגע הרכב בו נהג המבקש במנוח, מר איגור לטיצ'בסקי ז"ל, וזאת בעת שהמנוח חצה את הכביש במעבר חצייה או לכל הפחות בסמוך לו.

כתוצאה ישירה מהתאונה נחבל המנוח בחבלות ראש, חזה וגפיים, נגרמו לו שברים, והוא עבר ניתוחים לרבות השתלת מסמרים ברגל וכתף ימין. במהלך האשפוז השתפר מצבו במידה מסוימת, בהמשך אובחנה אצלו הפרעה בקצב הלב והוא עבר, ביום 12.5.14, השתלת קוצב לב, אשר הוגדרה בידי הרופאים כמוצלחת. ביום 19.5 החל להתלונן על בחילות והקאות, סבל מירידה בלחץ הדם וחרחורים, המנוח קיבל טיפול במשך כל היום, אך בסמוך לשעה 23:00 נקבע מותו.

הבקשה נדונה בפני אתמול, ובסיום הדיון ביקשה המשיבה להגיש מסמכים הרפואיים והודעות שגבה הבוחן גדעון לוי מהרופאים שטיפלו במנוח. לאחר שהוגש החומר הנוסף, ולאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק וחזרתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המחלוקת העיקרית בשלב זה היא שאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה ובין מותו של המנוח. בעניין זה יש לציין כי למנוח לא נערכה נתיחה שלאחר המוות עקב התנגדות המשפחה. בדיון שנערך בעניין זה בבית המשפט, קבע כב' השופט בכר כי מעיון בתעודת הפטירה עולה שסיבת המוות היא לכאורה "בעיות קרדיולוגיות", ולפיכך אימץ את עמדת בני המשפחה אשר התנגדו לנתיחת הגופה.

עוד יש לציין כי למבקש נערך שימוע ביום 27.4, בו החליט פקד מאיר רוט, שלא לפסול את רשיון נהיגתו וזאת תוך שהוא קובע: "נהג משנת 1991, לחובתו 12 הרשעות קודמות אחרונה משנת 2011 חגורת בטיחות למרות חומרת התאונה מקבל אחריות. פסילת החשוד תהווה פגיעה ממשית במשפחתו".

כאמור לעיל, כשלושה שבועות לאחר מועד השימוע הראשון (כחודש לאחר התאונה עצמה) נפטר המנוח, ולפיכך, לאור שינוי הנסיבות נערך למבקש שימוע נוסף בו הוחלט על פסילת הרשיון. בהחלטה זו עותר המבקש כי אתערב ואבטלה או אקצר את הפסילה.

בבקשה המפורטת שהגיש טען סנגורו של המבקש כי סיבת הפטירה כשלעצמה אינה יכולה להוות עילה לפסילת הרשיון. טענה זו איננה יכולה להתקבל. הסמכות לפסילה מנהלית של רשיון נהיגה בידי קצין קבועה בסעיף 47 לפקודת התעבורה. סעיפים קטנים ה1 ו – ה2 קובעים כי הקצין רשאי לפסול רשיונו של מי שעבר עבירה המפורטת בתוספת הרביעית, או גרם לתאונת דרכים, וזאת לתקופה של 30 או 60 יום בהתאמה. סעיף קטן ה1 קובע כי "בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם – יפסול את הנהג מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 90 ימים" (ההדגשה הוספה).

מכאן כי מרגע שאין המדובר עוד בתאונת דרכים "רגילה" אלא בתאונה קטלנית, אין לקצין שיקול דעת, וברגע שמצא כי קיימות לכאורה ראיות לעבירה, עליו לפסול את רשיון הנהיגה של החשוד. באופן דומה קובע סעיף 46ב לפקודה הוראות מיוחדות באשר לפסילת רשיון עד תום ההליכים של מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת קטלנית, בשונה מכל עבירה אחרת.

אשר על כן, השאלה שיש לבחון בשלב זה היא שאלת קיומן של ראיות לעבירה ושאלת הקשר הסיבתי בין התאונה ובין מותו של המנוח.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה, הרי לאחר עיון בחומר שהחקירה שהועמד לעיוני בשלב זה אני קובע כי קיימות ראיות כנדרש בשלב זה. לכאורה, המדובר בתאונת דרכים שאירעה בעת שהולך הרגל חצה במעבר החצייה. בחקירתו טען המבקש כי הולך הרגל חצה "בסמוך" למעבר, אולם על פי דוח הפעולה שערך השוטר עידן לוקץ', שוחח עם המבקש מיד לאחר האירוע וזה מסר לו ש"פגע בהולך הרגל בעת שחצה במעבר החצייה". מעבר לכך, גם אם אניח לטובת המבקש כי הולך הרגל לא חצה במעצר החצייה עצמו, אלא מעט אחריו כפי שהצביע בפני הבוחנים, אין הדבר פוטר אותו מאחריות. המבקש, המכיר היטב את המקום, התקרב למעבר החצייה, הבחין הולך הרגל, אולם לדבריו הניח כי אינו מתכוון לחצות, ופגע בו.

החקירה טרם הושלמה בשלב זה, אפשר ובהמשך יתבררו מלוא הנסיבות. בשלב זה לא ניתן לשלול אשם תורם של המנוח, אולם לכאורה קיימת אחריות לתאונה על המבקש אשר יכול היה למנוע אותה לו היה נוהג ביתר זהירות. אף בית המשפט העליון קבע כי בשלב זה די בראיות בדבר מעורבות בתאונה, שכן עצם הפגיעה עצמה מלמדת על חוסר זהירות ועל הנהג להביא ראיות לסתור. ראו בין השאר בש"פ 2950/99 יצחק ניניו נ' מדינת ישראל .

אשר על כן, אני קובע כאמור כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה שגרמה לתאונה.

מכאן לשאלה הנוספת שבפניי בשלב זה, היא שאלת הקשר הסיבתי שבין התאונה ופטירת המנוח. גם שאלה זו אינה נקייה מספקות, וזאת הן לאור הזמן שחלף מיום התאונה ועד הפטירה, הן לאור הסיבוך הלבבי, שלכאורה אינו קשור לתאונה והן לאור אי ביצוע הנתיחה. עם זאת, ההלכה היא כי אין צורך כי התאונה תהיה הגורם הבלעדי לגרימת המוות, ואם יתברר שהביאה למותו של אדם, על רקע מצבו הרפואי ומחלותיו הקודמות, די בכך כדי לקבוע כי המדובר במקרה של "גולגולת דקה", והטיל אחריות על הפוגע. ראו לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 39215-08-11 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל והאסמכתאות שם. בעניין קדוש דובר במי שנפגע בתאונה ביום 24.12.02. התאונה נראתה קלה יחסית והוא אף עלה בכוחות עצמו לאמבולנס שפינה אותו. למרות זאת נקבע קשר סיבתי בין התאונה ובין מותו כשלושה שבועות מאוחר יותר ביום 13.1.03.

מעיון בחומר הרפואי שהוצג בפניי בשלב זה אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנדרש בשלב זה לקשר בין התאונה לפטירת המנוח. שני הרופאים שטיפלו במנוח השיבו בחיוב לשאלה זו. ד"ר וידע כנעני השיב לשאלת הבוחן האם יש קשר ישיר בין התאונה ומות של המנוח כדלקמן: "אני חושב שכן, חולה שעבר חבלות ותאונה קשה ומספר ניתוחים בגיל כזה היה חשוף למספר סיבוכים שרואים בדרך כלל לאורך האשפוז הארוך". באופן דומה השיב לשאלה ד"ר מרק גלרמן: "אני חושב שיש קשר בין התאונה שהמנוח עבר והסיבוכים שהתפתחו כתוצאה מהתאונה. שכיבה במיטה, דלקת ריאות שהתפתחה, וזה מופיע בהודעת הפטירה, אבל אני לא יודע אם יש קשר להפרעות קצב הלב".

מהאמור לעיל, עולה כי לדעת המומחים הרפואיים המצויים בפרטי המקרה קיים לכאורה קשר סיבתי בין החבלות שנחבל המנוח בתאונה ובין מותו בהמשך.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת הקצין מר רוט לפסול את רשיונו של המבקש למשך 90 יום, ועם כל ההבנה למצבם של המבקש ובני משפחתו אשר פרנסתם תפגע באופן משמעותי כתוצאה מהחלטה זו, אינני רואה מקום להתערב בה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ד, 06 יוני 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ