אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנימיני ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון

בנימיני ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון

תאריך פרסום : 23/04/2012 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
20575-12-11
19/04/2012
בפני השופט:
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
התובע:
1. יעקב בנימיני
2. יאיר בנימיני
3. מירי מחוי

הנתבע:
ה ועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון
פסק-דין

פסק דין

מונח בפני ערעור שעניינו, סירוב הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון (להלן- "הועדה המקומית"), ליתן למערערים פטור מתשלום היטל השבחה מכוח סע' 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה תשכ"ה- 1965 (להלן- "חוק התכנון והבניה").

א.העובדות בקליפת האגוז:

מר יעקב בנימיני, מערער 1, הינו בעלים בחלקה 56 בגוש 6414, אשר ביחד עם חלקות 55, 57 ו-58 בגוש 6414 שבבעלות אחרים, התאחדו למבנה תכנוני אחד (החלקות שלעיל יכונו במאוחד להלן- "המקרקעין" ו/או "החלקות"). בעלי הזכויות במקרקעין התקשרו עם קבלן בעסקת קומבינציה, לצורך הקמת בניין מגורים על המקרקעין. מערערים 2 ו-3 הינם ילדיו של מערער 1.

המקרקעין היו כלולים במסגרת תוכנית מתאר רש/210 א' שפורסמה למתן תוקף ביום 18.3.71. בהתאם לתוכנית זו סווגו המקרקעין כ"אזור חקלאי". ביום 2.4.01 פורסמה למתן תוקף תוכנית רש/446, שבין היתר, שינתה את יעוד המקרקעין, מאזור חקלאי לאזור מגורים א' מיוחד. ביום 12.1.06 פורסמה למתן תוקף תוכנית מתאר מפורטת רש/947, במסגרתה, בין היתר, שונה ייעוד המקרקעין לאזור מגורים מיוחד, שבו הותרה בניית בניין ובו 36 יחידות דיור.

במהלך חודש אוקטובר לשנת 2006 נמסרה לבעלי הזכויות במקרקעין, שומת היטל השבחה למקרקעין ובסמוך אושר היתר בנייה. הקבלן שילם את היטל ההשבחה והחל בבנייה. בעלי הזכויות במקרקעין חלקו על השומה שנמסרה להם, ובהתאם להסדר החוקי שהיה קיים אותה עת, הגישו "שומה אחרת" מטעמם. הואיל והצדדים לא הגיעו לעמק השווה, פנו הם לשמאי מכריע, מר אריה קמיל (להלן- "השמאי המכריע"), אשר מסר לצדדים את השומה המכרעת ביום 27.4.08.

בעלי הזכויות במקרקעין, לרבות המערער, לא היו מסופקים מהשומה המכרעת, ולפיכך הגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים, ערעור מנהלי, על הכרעת השמאי המכריע. המשיבה הגישה בקשה לסלק את הערעור על הסף בהעדר סמכות עניינית, והדיון הועבר לבית המשפט השלום. בית המשפט השלום (כב' השופט דן מור) דחה את הערעור בהחלטתו מיום 8.12.09. בעקבות פסק הדין, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובעקבות המלצת בית המשפט ובהסכמת הצדדים חזרו בעלי הזכויות במקרקעין מערעורם, והוא נדחה בפסק הדין מיום 2.1.11.

לטענת המערערים, סמוך למועד בו מסר הקבלן את הדירות שנבנו במקרקעין, פנו בעלי הזכויות במקרקעין, לועדה המקומית לתכנון ולבניה, בבקשה לקבלת פטור מהיטל השבחה מכוח סע' 19 (ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (לשם הנוחות סעיף זה יכונה גם להלן- "סע' 19 (ג) הנ"ל"). הועדה המקומית, דחתה את הבקשה לקבלת פטור מהיטל השבחה במכתבה מיום 21.6.11, ומכאן נסללה הדרך להגשת הערעור דנן.

בדיון שנערך בפני ביום 12.2.12, הסכים ב"כ המערערים למחוק את המערערים 2 ו-3 מהערעור. בנוסף, ב"כ המערערים נתן הסכמתו לכך שהפטור שביקשו המערערים יתייחס לדירת מערער 1 בלבד. בהתאם להחלטתי בדיון מיום 12.2.12, נמחקו מערערים 2 ו-3 מהערעור (ככל שיעשה שימוש במילה "מערערים" בפסק הדין, הכוונה היא למערער 1). משכך, אין מקום לדון בטענות הצדדים בעניין זה.

ב.טענות הצדדים

טענות המערערים

לטענת המערערים, זכאים הם לפטור מהיטל השבחה מכוח הוראת סע' 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, לחילופין, טוענים המערערים, כי זכאים הם לפטור מהיטל השבחה, מכוח הוראת סע' 19 (ב) (6) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

כן טוענים המערערים, כי מפאת העובדה שהשמאי המכריע לא דן בנושא הפטור, אין מניעות להעלות את טענת הפטור בשלב זה. לשמאי המכריע לא הייתה סמכות לדון בענייני פטור מהיטל השבחה. משכך, אף לא היה מקום להעלות את טענת הפטור במסגרת הערעורים שהוגשו לבתי המשפט השלום והמחוזי, שכן ערעורים אלה עסקו בשאלות משפטיות אשר עלו משומת השמאי המכריע. מכל מקום, לטענת המערערים, שאלת הפטור עלתה בדיונים שהתקיימו אצל השמאי המכריע, ומסקנתו הייתה, כי טרם בשלו התנאים לדרוש את הפטור.

מוסיפים וטוענים המערערים, כי סע' 19 (ג) (1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, אינו קוצב מגבלת זמן להגשת פטור מהיטל השבחה. המועד הרלוונטי להגשת בקשה לפטור, הוא מועד מסירת הדירות מהקבלן. במועד מסירת הדירות נפלה החלטה להתגורר בדירות, או אז קמה הדרישה לבקש פטור מהיטל השבחה בהתאם לסע' 19 הנ"ל. כן טוענים המערערים, כי אין בעצם הגשת הערעור בשלב זה, שיהוי במובנו המשפטי.

טענות המשיבה

לטענת המשיבה, יש לסלק את הערעור על הסף, ממספר טעמים:

א. הערעור הוגש בחוסר סמכות, שכן בדין לא קיים הליך של ערעור על החלטת הועדה

המקומית. בהתאם ללשון החוק, ניתן להגיש ערעור רק על עצם החיוב בהיטל השבחה ועל הכרעת שמאי המכריע.

הערעור הוגש באיחור ושיהוי כבדים. בהתאם להוראת החוק, היה על המערערים להגיש ערעור לבית המשפט השלום תוך 45 ימים מיום קבלת השומה המכרעת. המערערים לא עמדו במועד זה. זאת ועוד, אף אם יקבע, כי המועד ממנו יש למנות את 45 ימים- הוא מועד קבלת מכתב הועדה המקומית (במסגרתו נדחתה בקשת הפטור), הרי שהמערערים לא עמדו במועד זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ