אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנימין נ' עמותת זבחי צדק ואח'

בנימין נ' עמותת זבחי צדק ואח'

תאריך פרסום : 19/06/2012 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1995-07
08/05/2012
בפני השופט:
דניאל גולדברג

- נגד -
התובע:
בנימין בנימין ע"י עוה"ד טל הלר
הנתבע:
1. עמותת זבחי צדק
2. עמותת תורה ויראה
3. סומך עמנואל
4. סומך רבקה
5. בוהדנה מרדכי

פסק-דין

פסק דין

לפנינו תביעתו של התובע להפרשי שכר עבודה, גמול בגין עבודה בשעות נוספות, גמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי, גמול בעד עבודה ביום בחירות לכנסת ויום העצמאות, דמי הבראה,פדיון חופשה, דמי נסיעות, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אבדן השתכרות, פיצוי בגין אבדן הזכות לקבלת דמי אבטלה, כן עתר התובע להרמת מסך ההתאגדות של הנתבעת 1 ולחיובם האישי של הנתבעים 2-4 בגין תשלום זכויותיו, שכן לטענתו, הנתבעים 2-4 היו מעסיקיו האישיים ומשלמי החלק הארי של שכרו. כן מבקש התובע כי ייקבע כי הנתבעת 5 היתה מעבידתו במשותף ולפיכך היא חבה בתשלום זכויותיו ביחד ולחוד עם יתר הנתבעים, בשים לב לכך ששמה של הנתבעת 5 התנוסס על חלק מהשלטים שהופיעו על המיניבוסים שבהם הוסעו התלמידים של הנתבעת 1 (אותם לטענתו ליווה בהסעה לנתבעת 1 ובחזרה ממנה), וכן בחלק מדפי הקשר של הנתבעת 1.

תמצית ההליכים

בתיק זהו הוגשו שלושה כתבי תביעה (שניים מתוקנים) ושלושה כתבי הגנה (שניים מתוקנים). כתבי הטענות של הצדדים כוללים מחלוקות עובדתיות רבות בעניינים רבים, ועל אף המאמץ המיוחד שהקדיש בית הדין בדיון המוקדם מיום 4.1.09 לצמצם את יריעת המחלוקת, הצדדים לא הגיעו להסכמה בעניינים רבים ואף חזרו בהם בחלק מהמוסכמות שנקבעו (כך למשל לעניין מועד תחילת עבודתו של התובע).

ביום 21.11.10, לאחר תקופה של שלוש וחצי שנים ממועד הגשת התביעה נשמעו ההוכחות בתיק. בית הדין הקדיש מאמץ מיוחד לסיום שמיעת הראיות כך שדיון ההוכחות הסתיים בשעת לילה מאוחרת מאוד. העובדה שנשמעו הראיות בתיק לאחר תקופה ארוכה ממועד הגשת התביעה נבע מכך שבית הדין נדרש להתמודד עם התנהלות דיונית חריגה ביותר מצד הנתבעים שכללה אי קיום חלק מהחלטות בית הדין, אי התייצבות לדיון ומתן שני פסקי דין בהיעדר הגנה ו (הראשון מיום 28.10.07 בשל אי הגשת כתב הגנה. השני מיום 2.3.10, בשל אי התייצבות לדיון הוכחות) וכתוצאה מכך נדרש לדון בשני הליכי ביטול פסק דין.

התנהלותם הדיונית החריגה של הנתבעים כללה הגשת מאות בקשות, חלקן הבלתי מבוטל התגלו כבקשות סרק בגינן אף חויבו הנתבעים בהוצאות לטובת אוצר המדינה, חילופי ייצוג, בקשה להתיר הגשת תביעה נגדית סמוך למועד ההוכחות, בקשה להגשת ראיות נוספות לאחר סיום שלב הראיות ולאחר הגשת סיכומי התובע ועוד כהנה בקשות רבות ונוספות, כך שסיכומי הנתבעים הוגשו קרוב לשנה לאחר מועד סיום שמיעת הראיות בתיק.

בית הדין הפנה את הצדדים להליך של גישור שלא צלח. הצעת בית הדין לפסוק על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 נדחתה על ידי הצדדים.

ואלה הן העובדות הצריכות לענייננו

הנתבעת 1 הנה עמותה רשומה המפעילה תלמוד תורה חרדי לבנים בבית שמש המקורב לחסידות "סאטמר", על שם האדמו"ר מסאטמר "רבנו יואל", והממומנת מתרומות המתקבלות מחסידי "סאטמר" המתגוררים בחוץ לארץ (להלן: "העמותה" ו/או "הנתבעת 1"). לעניין זה יצוין כי במסמכים שהוגשו לבית הדין הכוללים דפי קשר שנשלחו בסוף השבוע להורי התלמידים הנושאים כותרת של פרשת השבוע, דפי לוגו וכן מעטפות עם לוגו של הנתבעת 1 מופיע הכיתוב: "מוסדות זבחי צדק דרבינו יואל, תלמוד תורה, בית חינוך חרדי לבנות", ואולם אין מחלוקת כי התובע הועסק בתלמוד תורה לבנים.

הנתבע 2, הרב עמנואל סומך, שימש כמנהל הנתבעת 1 בזמנים הרלוונטיים לתביעה.

הנתבעת 3, גב' רבקה סומך, הנה רעייתו של הנתבע 2 ומנהלת בית הספר לבנות "תומר דבורה" בבית שמש.

הנתבע 4, הרב מרדכי בוהדנה, שימש כמלמד אצל הנתבעת 1 בשנת תשס"ג והחל משנת תשס"ו (במקביל לתקופת עבודתו השניה של התובע כפי שיפורט בהמשך) כמפקח חינוכי ומורשה חתימה בנתבעת 1. החל משנת 2008 משמש הרב בוהדנה כמורשה חתימה בנתבעת 5 וכמפקח חינוכי (עדותו בעמוד 76 לפרוטוקול הדיון מיום 21.11.10, שורות 19-22, תצהיר עדותו הראשית של הרב סומך מטעם הנתבעת 1).

הנתבעת 5 הנה עמותה רשומה העוסקת גם בהוראת תורה בבית שמש. הנתבעת 5 מנוהלת כיום יחד עם הנתבעת 1 על ידי מר שלום סגל שייצג אותן בשלב מתקדם של ההליך (סמוך למועד מינויו כמנהל הנתבעות 1 ו-5). בהתאם לעדויות שנשמעו בפנינו עולה כי בין הנתבעת 1 לנתבעת 5 קיים קשר מסויים ואולם "טיב" הקשר, סוגו והיקפו לא הוברר די בהליך זה.

אין מחלוקת כי התובע הועסק אצל הנתבעת 1 כמלמד בכיתת גן (מכינה לכיתה א') בשתי תקופות עבודה שונות ונפרדות המנתקות את רצף זכויותיו.

בדיון המוקדם מיום 4.1.09 הוסכם בין הצדדים כי התובע החל את עבודתו כמלמד החל מיום 19.8.01 (א' באלול תשס"א כגרסת הנתבעים) עד ליום 12.7.02 (ג' אב תשס"ב) (להלן: "תקופת העבודה הראשונה") ולאחר מכן החל מחודש אלול תשס"ה (5.9.05) עד חודש אב תשס"ז (15.7.07) (להלן: "תקופת העבודה השניה"). ביום 11.5.09 ניתנה החלטת בית הדין המקבלת את בקשת הנתבעים לתיקון כתב ההגנה כך שמועד תחילת העבודה בתקופה הראשונה יתוקן ל-1.12.01, ומועד תחילת העבודה בתקופת העבודה הראשונה יהפוך לפלוגתא בתיק. לעניין זה טענו הנתבעים, כי לאחר בדיקה נוספת שערכה הנתבעת 1 עלה כי התובע החליף את המלמד בן ציון משיח ביום 1.12.01 ולא לימד אצלה החל מתחילת שנת הלימודים בחודש אלול תשס"א (19.8.01).

אין מחלוקת כי שכרו של התובע היה שכר דולרי, וכי הוא שולם במזומן בדולרים או בשקלים לפי שער החליפין היציג של הדולר במועד תשלום השכר. הצדדים טענו בכתבי טענותיהם ואף העידו כי שכרו השעתי של התובע עמד על 200$ "לשעה חודשית" (כתוארם) בתקופת העבודה הראשונה (עדות התובע בעמוד 49, שורות 16-17, גרסת הנתבעים בכתב ההגנה המקורי), ואולם נתון זה אינו מתיישב אף לא עם אחת מגרסאות הצדדים לעניין היקף שעות העבודה והיקף השכר ששולם לתובע, ועל כן איננו יכולים לקבוע נתון זה כממצא עובדתי, מה גם שלא היתה הסכמה על עניין זה בדיון המוקדם מיום 4.1.09.

לתובע לא הונפקו תלושי שכר בתקופת עבודתו. אין מחלוקת כי הנתבעת 1 החלה להנפיק תלושי שכר למלמדים החל משנת 2008.

הרב סומך העיד בחקירתו הנגדית כי שיטת התגמול של התובע היתה כתשלום "מילגה" (תוך שהוא מסביר בעדותו כי "מילגה" היא תשלום שכר ללא תלוש ואילו "שכר" ו/א "משכורת" הוא תשלום שכר בצירוף תלוש) עבור עיסוקו בלימוד תורה בכולל (עבורו קיבל תשלום נפרד בסך 100 דולר לחודש) וגם עבודתו כמלמד בתלמוד התורה בשיטה של "ללמוד וללמד" (עדות הרב סומך בעמוד 67, שורות 12-14).

הנתבעת 1 הוקמה בשנת 1988 (עדות התובע בעמוד 27, שורות 31-32, עדות הרב סומך בעמוד 67, שורות 25-26). מעדות הרב סומך וממסמכים שהוגשו לתיק (מוצג ת/4) עולה כי עד לשנת 2000 לא היתה פעילות כספית אצל הנתבעת 1. כן עולה כי הנתבעת 5 הוקמה בשנת 2004 ופתחה חשבון בשנת 2008 (עדות הרב סומך בעמוד 67, שורות 25-26).

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין נסיבות סיום יחסי העבודה בשתי תקופות העבודה. האם התובע פוטר כטענתו או שמא התפטר כטענת הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ