אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנוביס נ' בנזינו

בנוביס נ' בנזינו

תאריך פרסום : 07/05/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי באר שבע
38178-02-13
01/05/2013
בפני השופט:
יעל רז-לוי

- נגד -
התובע:
רנטה בנוביס
הנתבע:
יצחק בנזינו

החלטה

הרקע וטענות הצדדים:

1.המשיב שהינו מתווך הגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות באשדוד, בגין אי תשלום דמי תיווך פיצויים והוצאות. בתביעה טען המשיב, כי המבקשת פנתה אליו לקבלת שירותי תיווך לרכישת דירה ואף חתמה על הסכם "הזמנת שירותי תיווך", כאשר במסגרת אותו הסכם התחייבה המבקשת לשלם למשיב דמי תיווך בסך של 2% ממחיר הדירה. המשיב הציג למבקשת דירה ברח' העצמאות 93/10 באשדוד (להלן: "הדירה") ביום 28.10.2011 ואף הציג את הדירה פעם נוספת למבקשת יחד עם בעלה ובתה, ניהל מו"מ עם בעלי הדירה, ואף הביא להפחתת מחיר הדירה לסך של 1,150,000 ₪. מאוחר יותר גילה המשיב לטענתו כי המבקשת רכשה את הדירה, ניהלה מו"מ מאחורי גבו עם בעליה, זאת בניגוד להסכם עליו חתמה עמו וללא ששולמו לו דמי תיווך.

2.המבקשת ביקשה לדחות את התביעה, תוך שציינה כי אכן היא ובעלה רצו לקנות דירה ולכן פנו אל מספר מתווכים. לעצם הדברים טענה, כי בעלה ביקר בדירה עוד ביום 13.10.11, קודם שהוצגה להם על ידי המשיב, זאת דרך מתווך אחר – "סקאי נכסים" (להלן: "המתווך השני"). הדירה מצאה חן בעיניו, אך לנוכח העובדה כי בעל הדירה לא התגורר באשדוד לא הצליח המתווך השני לארגן פגישה עמו. המבקשת ציינה כי לא ידעה שבעלה ראה כבר את הדירה, ועל כן הלכה יחד עם המשיב לראות את הדירה ביום 28.10.2011 לאחר שראתה אותה, ביקשה כי גם בעלה יבוא לראות את הדירה, כשזה הגיע לדירה, הבין כי ראה זה מכבר את הדירה על ידי מתווך אחר, ויידע את המשיב בעניין זה ואת המבקשת. סופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל בתיווכו של המשיב, שכן הוא אמר למבקשת כי לא ניתן להוזיל את מחיר הדירה; כי אין אפשרות לפגוש המוכר; וכי המוכר דורש את מלוא התמורה לאלתר, תנאים שלא התאימו למבקשת. בהמשך הצליח המתווך השני להוזיל את מחיר הדירה ולהגמיש תנאי התשלום ואז נרכשה הדירה ביום 6.11.2011, ושולם למתווך השני שכר טרחתו. לכן אין מקום לתביעת המשיב לקבלת דמי תיווך, שכן הוא לא היה הגורם היעיל שהוביל להתקשרות.

3.בית המשפט קמא קיבל את תביעת המשיב וקבע, כי לעובדה שהמבקשת ובעלה חתמו על הסכם עם חברת תיווך נוספת אין רלבנטיות, ואין לה להלין אלא על עצמה שחתמה על שני הסכמי תיווך. עוד נקבע, כי המבקשת היא זו אשר הכשילה את העסקה, כאשר ציינה בפני המשיב כי אינה מעוניינת בדירה, בעוד שהמשיב מצדו הציג את הדירה בפני המבקשת ובעלה פעמיים ואף הצליח להוזיל את מחיר הדירה לבקשתה. לאור האמור קבע בית המשפט כי המבקשת תשלם למשיב דמי תיווך בסך 26,680 ₪, כאשר לא מצא לפסוק פיצוי נוסף שנתבקש על הפסד ימי עבודה או עוגמת נפש.

4.כנגד פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני, בה טענה המבקשת כי בית המשפט קיבל את תביעתו של המשיב מבלי שהוכחה תביעתו ובלא שהציג ראיות לכך שהוא הגורם היעיל בעסקה; כי המתווך השני היה הגורם היעיל בעסקה, הוא שהוביל לחתימה על ההסכם, והוא שהביא להוזלת המחיר ולהגמשת תנאי התשלום; לעומתו, המשיב לא פעל במשך אותו זמן לסגירת העסקה ולא היה חלק מהמשא ומתן הממושך שניהלו עם המוכר; ואין די בכך שהציג בפני המבקשת את הדירה, אלא עליו להראות, כי מעבר לכך הוא היה הגורם אשר הוביל להבשלת העסקה.

5.עוד טענה המבקשת, כי העובדה שרכישת הדירה בוצעה בסכום הנמוך בשלושים אלף מההצעה המקורית ולאחר שחלף זמן מהפעם הראשונה בה ראה בעלה את הדירה עד לכריתת החוזה, כן והעובדה שתנאי התשלום היו שונים באופן ממשמעותי מאלו שהוצעו להם על ידי המשיב, מראים כי המתווך השני הוא אשר הוביל לכריתת ההסכם. אף בחינת אינטנסיביות פעילותו של המתווך השני מוכיחה שהוא הגורם היעיל, ועל כן שגה בית המשפט קמא, כאשר קבע כי העובדה שקיים הסכם נוסף אינה רלוונטית. לדידה, המשיב הוא שזנח למעשה את המו"מ ולא פעל לשיפור תנאי העסקה. המבקשת אף טענה להיעדר יריבות בינה לבין המשיב, מאחר והסכם התיווך נחתם מול "הום סיטי אשדוד" שהיא אישיות משפטית נפרדת.

6.בתגובתו לבקשה טען המשיב, כי טענותיה של המבקשת מופנות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא זאת כאשר הלכה היא שערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעות עובדתיות של בית המשפט קמא. המבקשת לא הוכיחה בבית המשפט קמא, כי הדירה הוצגה לבעלה עוד קודם לכן על ידי המתווך השני, לא הביאה את בעלה להעיד על כך ואף המתווך השני לא הובא להעיד על חלקו בעסקה. עוד צוין כי טענתה של המבקשת באשר לחלקו של המתווך השני הועלתה בחוסר תום לב, רק כדי להתחמק מתשלום למשיב; כי טענת המבקשת שלא ניתן היה לתאם פגישה עם בעלי הדירה מאחר ולא התגוררו באשדוד אינה נכונה; כי המשיב הוא הגורם היעיל בעסקה והוא אשר הצליח להפחית את מחיר הדירה מ-1,260,000 ₪ לסכום של 1,150,000 ₪, כאשר לבסוף המבקשת רכשה את הדירה בסכום של 1,140,000 ₪ אשר אינו נמוך בהרבה בהצעתו של המשיב.

המשיב טען עוד כי המבקשת חתמה על הסכם לרכישת הדירה זמן קצר מאוד לאחר שהמשיב הראה לה ולבעלה את הדירה, כאשר המתווך השני לא הצליח לקדם את העניין ולארגן פגישה בדירה; כי המשיב פעל באינטנסיביות לקידום העסקה; כי הפעולות הנוספות שבוצעו על ידי המתווך האחר, הן פעולות שמטבען מתבצעות לאחר שהרוכש מודיע כי הוא מעוניין ברכישת הדירה, וכי בהתאם להסכם התיווך היה על המבקשת להודיע על כל מו"מ או הסכם בנוגע לדירה, אך המבקשת התחמקה מהמשיב, אמרה לו שאינה מעוניינת בדירה, ופעלה מאחורי גבו.

באשר לטענת היעדר יריבות טען כי טענה זו לא הועלתה בבית המשפט קמא וכי המבקשת הייתה מיוצגת, בניגוד לנטען על ידה. לגופו של עניין טען כי הוא בעל הדין הנכון מאחר והוא אוחז ברישיון התיווך, וכי "הום סיטי" אינה אישיות משפטית אלא שם מסחרי של משרד תיווך.

דיון והכרעה:

7.לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט קמא, בכתבי הטענות, בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

8.תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי הליך מהיר ולא יקר, וזאת בעוד שהגשת תביעה במסלולים הרגילים לעיתים אינה כדאית בשל סכום התביעה הנמוך אל מול עלות ניהול ההליך. בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו אף למנוע את הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים על ידי ניהול ההליך בצורה מהירה ויעילה.

ברע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) סיכם בית המשפט העליון את מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות בזו הלשון:

"בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07).

9.המחוקק אף קבע, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מכאן נובע המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט אשר בפניו נדון העניין. בשים לב לייחודו של ההליך כמתואר לעיל ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

10.מן הכלל אל הפרט : אין חולק כי המבקשת חתמה עם המשיב על הסכם תיווך ביחס לדירה, כאשר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, האם המשיב היה הגורם היעיל בעסקה. סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין תשנ"ו-1996 קובע, כי מתווך יהיה זכאי לדמי תיווך אם הוא בעל רישיון לעסוק בתיווך, חתם על הסכם לביצוע פעולות תיווך (לפי סעיף 9 לחוק) ו:"היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב".

11.הפסיקה התוותה מספר פרמטרים (אשר לא מהווים רשימה סגורה) לבחינת מידת יעילותו של המתווך:

"(א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית שבה היה מעורב המתווך לבין החוזה הסופי, כגון – נושא הנכס; (ב) הקרבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין הגיבוש הסופי של החוזה; (ג) חלוף הזמן בין ההצעה מקורית עד סיום העיסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 [2] הנ"ל); (ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך – היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים; (ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף; (ו) תשלום דמי תיווך על-ידי הצד השני (המוכר או הקונה) ושיעורם; (ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן כמצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית; (ח) הסתמכות הצדדים על-ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל, מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך [ע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ' נ' אסתר ביר, מנהל עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל, פ"ד מ"ח(3) 116, עמ' 123-124 (1994)].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ