אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנברון(אסיר) נ' מדינת ישראל

בנברון(אסיר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/04/2010 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
48567-03-10
18/04/2010
בפני השופט:
אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
אמיר בנברון (אסיר)
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה,החלטה

החלטה

בפניי הודעת ערר על החלטת בימ"ש השלום ברמלה במ"ת 40519-02-10 (כב' השופטת פרנקל שיפמן) מיום 22.3.10 במסגרתה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע

ביום 23.2.10 הוגש נגד העורר ואחרים כתב אישום המייחס לו העבירות הבאות: כניסה והתפרצות למקום מגורים בצוותא חדא; גניבה בצוותא חדא.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום התפרצו העורר ושניים נוספים לביתה של המתלוננת בכך ששברו את סורג המטבח ונכנסו אל הדירה. בהמשך, נטלו הנאשמים מהדירה שני צמידי זהב, משחק מסוג סוני פלייסטשיין ושני משחקי מחשב סוני פלייסטשיין.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 4.3.10 ניתנה החלטת בימ"ש קמא שבה נקבע כי קיימות ראיות לכאורה וכן קיימת עילת מעצר אך יש לשלוח את העורר לקבלת תסקיר שירות מבחן. הדיון נדחה ליום 22.3.10. ביום 22.3.10 נערך הדיון בעניין חלופת המעצר, הוגש תסקיר שירות המבחן וביהמ"ש קמא קבע כי לאור התסקיר אין בחלופה כדי לאיין את המסוכנות ולפיכך נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

עפ"י הבקשה למבקשת ראיות לכאורה, עדות המתלוננת סיוון אדרי, בה תיארה בפני איש מרות השוטר תומר פרג כי ביתה נפרץ והרכוש שנגנב ממנו. בעת שישב השוטר לגבות את העדות בכתב פנה למתלוננת אחיה ואמר לה לא לשתף פעולה עם המשטרה. בעקבות כך הפסיקה המתלוננת לשתף פעולה עם השוטר שגבה ממנה את עדותה. עוד עולה כי המתלוננת עזבה את ביתה בשעה שמונה בבוקר ושבע בשעה 13.00. בשעה 10.27 נעצרו הנאשמים והעורר בתוכם כשברשותם הרכוש. עדות נוספת עדותה של גב' לילי אדרי ממנה עולה היא זיהתה את הרכוש שנתפס ברשות הנאשמים כרכוש שנגנב מהתפרצות לביתה של כלתה סיוון אדרי. עוד עולה בעדותה של לילי אדרי, החשש של בני המשפחה כאשר נודע להם שאחד העצורים מתגורר בקרבתה של משפחת אדרי. עוד עולה מדו"ח הפעולה של השוטר תומר פרג, שתפס את הנאשמים והעורר בתוכם ברכב ובו הרכוש שנגנב. תומר פרג דיבר עם סיוון אדרי והיא תיארה בפניו כי ביתה נפרץ ותיארה בפניו חלק מהרכוש שנגנב.

כפי שעולה מהחומר שבתיק, הנאשמים והעורר בתוכם נתפסו ברכב כאשר ברכב נתפס רכוש שנגנב מדירתה של סיוון אדרי. הרכב הוא בחזקת העורר, העורר ישב מקדימה ליד הנהג, הצמידים שנגנבו מהדירה נתפסו במושב הקדמי והתיק הכתום, שבו היה סוני פלייסטיישן, היה על הספסל האחורי.

לאחר שביהמ"ש קמא בחן את הראיות שבתיק ובשים לב שברכבו של העורר נתפסו פריטים אשר זוהו על ידי גב' אדרי כפריטים אשר נגנבו מבית בנה וכלתה סמוך למועד הפריצה, סבר בימ"ש קמא, כי קיימת חזקה תכופה וקיימת תשתית ראייתית לכאורית למיוחס לעורר בכתב האישום, קרי לעבירה של כניסה והתפרצות למקום מגורים והגניבה הגם שהעורר לא נתפס בתוך הדירה. כך מתייחס בימ"ש קמא לעובדה כי בידו של ב"כ העורר מצוי מסמך, אישור משטרתי, זכ"ד, ממנו עולה כי המתלוננים החזירו למשטרה באמצעות בעל הדירה את הפריטים אשר הוחזרו על ידי המשטרה לאמו. פריטים אשר לכאורה נגנבו מדירתו, פריטים שאמו זיהתה כפריטים השייכים לו ולאשתו ועל כך תמה בימ"ש קמא. כן בימ"ש קמא תמה איך מסמך זה אשר מצוי בתיק החקירה המשטרתית, מצוי כבר בידיו של ב"כ המשיב.

בית המשפט מציין שהתמונה העולה מתיק החקירה היא תמונה קשה, שכן אליבא דבית משפט קמא, לא יעלה על הדעת ששוטר מגיע לדירה, מתלוננת מצביעה בפניו על מקום הפריצה, השוטר צופה בתריס שבור ובהמשך המתלוננת טוענת כי לא היו דברים מעולם וכי אי הסדר שנצפה בדירה עת הגיע השוטר, מקורו בסידורים לחג הפסח. נדמה כי התנהגות המתלוננת וכלתה מונעת מחשש כלשהו ואפשר שחשש זה נובע מהקרבה של הדירה שבה בוצעה הפריצה למגוריו של אחד הנאשמים.

ב"כ העורר סבור שאין ראיות לכאורה שכן בימ"ש קמא בחר לא להתמודד עם החומר הקיים בתיק ואין לו ראיה אחת לכאורית הקושרת את העורר לחשדות המיוחסות לו. כך טוען ב"כ העורר כי הקונסטרוקציה המשפטית עליה נשען בימ"ש קמא אינו נשען על ראיות אלא על מחשבות ודמיונות שמצויים בתיק החקירה וכן טוען ב"כ העורר, כי טעה בימ"ש קמא שבחר להתעלם מראיות נוספות הקיימות בתיק החקירה וממקדות את הקונסטרוקציה המשפטית עליה נשען והוא סבור, שמדובר בהחלטה חד צדדית וחד מימדית המעקרת את כל החקירה הרשלנית שנעשתה בתיק פלילי זה.

איני רואה לקבל את טענת באת כוח העורר כי לא מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית.

על טיבה של התשתית הראייתית הלכאורית עמד בית משפט זה פעמים רבות:

 

"'ראיה לכאורה' היא, איפוא, ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי אשר יוצא מהכח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא, איפוא, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכח אל הפועל במהלך ההליך השיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית, וקביעת אמינות ומשקל. הראיה "הרגילה" אשר תישלף מהראיה לכאורה תיבחן על פי מידת ההוכחה הדרושה במשפט הפלילי להוכחת אשמה או חפות, כלומר, הדרישה שהאשמה תוכח מעל לכל ספק סביר. כל עוד אנו מצויים בשלב הלכאורה, בחינה כזו אינה נעשית ואינה יכולה להיעשות. הראיה לכאורה נשארת ראיה גולמית. השאלה אשר בית המשפט מציג לגביה היא בגדר טיבה כראיה פוטנציאלית... השאלה אותה צריך השופט לשאול את עצמו לענין ראיות אלה הינה אם טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה היא לבדה, או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 143 – 144 (1996)).

 

 בענייננו סבורני כי תשתית לכאורית שכזו מתקיימת. בימ"ש קמא התמודד עם הראיות אחת לאחת ולא מצאתי כל פגם בהחלטתו בדבר קיומן של ראיות לכאורה בהתאם להלכות של בימ"ש העליון ובעיקר כאמור, נוכח חזקה תכופה – נסיבות מציאות הרכוש הגנוב.

הנה כי כן, תשתית ראייתית לכאורית קיימת.            

הלכה פסוקה היא, כי בית משפט זה לא יתערב בקביעות עובדתיות ובקביעות של מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים (ראו, ע"פ 3579/04 אפגאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(4), 119, 125-124 (2004); ע"פ 5889/01 נחום נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5), 817, 824-823 (2005) ורבים אחרים). המקרה שלפנינו אינו ממין אלה המצדיקים התערבותי

משנמצא כי תשתית ראייתית מתקיימת, יש לבחון את שאלת קיומה של עילת מעצר. גם בעניין זה אינני סבור כי יש ממש בטענות ב"כ העורר, כי לא מתקיימת עילת מעצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ