בנבנישתי נ' מכללת רעננה ואח'

פסק דין

לפני תביעה קטנה בגובה 12,000 ₪. כמפורט להלן דין התביעה להתקבל בחלקה.

כתבי הטענות וההליך

התובע טוען בכתב תביעתו כי בחודש ספטמבר 2007 נרשם לקורס מנהל עסקים במכללת רעננה (להלן – המכללה). הקורס נפתח בחודש נובמבר 2007 ונועד להסתיים בחודש אוגוסט 2008. היקף הקורס היה 40 שיעורים (220 שעות). עלות הקורס היתה בגובה 7,400 ₪ והיא שולמה על ידי התובע במלואה.

לדברי התובע, על פי פרסומי המכללה אמור היה הקורס לכלול קורסים בשיווק ובכלכלה, וכן במשפט ובמחשבים. התובע נרשם לקורס לאחר שהשתתף בשיעור לדוגמא עם רכז הקורס אלי מירון וראה את הסילבוס. בפועל קיבלו הסטודנטים 10 שיעורים בתחום השיווק, וכן שיעורים בנושאים אחרים, אולם הלימוד של הנושאים הללו היה בלתי ממצה בלשון המעטה. התובע טוען כי לימודי כלכלה הועברו על ידי ששה מרצים שונים, ולא היה קשר בין הרצאותיהם. קורס מחשבים לא הועבר כלל. בסוף הקורס הועבר רכז התוכנית מתפקידו ונעלם.

לטענת התובע, פנה הוא כבר בחודשים הראשונים לנציגת המכללה אשר ליוותה את הקורס והעלה טענות נגד הקורה בקורס. הנציגה אמרה לתובע שאין מה לעשות והוא פנה בלוויית מספר תלמידים למנהלהּ של הנציגה מר עדני ברוכין (להלן – מר ברוכין). מר ברוכין דאג להוסיף שיעור – שניים, ונעלם אף הוא. התובע פנה למנהלת המכללה, גב' מיכל קולן (להלן – גב' קולן), ושלח לה פקס בו שטח טענותיו. גב' קולן אמרה לתובע כי אינה יודעת היכן מר ברוכין, ולא סיפקה תשובה. התובע לא קיבל תעודת סיום ועבודת הגמר שהגיש לא הוחזרה לו.

התובע צרף לכתב התביעה אישור בדבר תשלומי שכר הלימוד, פרסום באינטרנט אודות הקורס ותכניו, מכתב שקיבל עם פתיחת שנת הלימודים, וכן מכתב תלונה ששיגר לגב' קולן.

המכללה הגישה בקשה למחיקה על הסף בטענה כי אינה בעל הדין הנכון בתביעה. לטענת המכללה התובע התקשר בהסכם לימודים עם גוף אחר – "המל"ן המרכז למקצועות ניהול חברה לתועלת הציבור בע"מ" (להלן – המל"ן").

בתגובה לבקשת המחיקה טען התובע כי הקורס שווק על ידי נציגי המכללה, פרטי הקורס הופיעו באתר המכללה באינטרנט, הניהול הלוגיסטי, אנשי הצוות והשימוש במתקנים היו על ידי המכללה, מנכ"לית המכללה (גב' קולן) הופיעה כאחראית על הקורס, הציגה את מטרותיו ודאגה להבהיר כי כל בעיה יש להפנות אליה ואל צוותה, ובסוף הקורס הוגשו עבודות הגמר למכללה.

בית המשפט החליט כי הבקשה תידון במעמד הדיון.

בדיון ביום 14.2.10 טען נציג המכללה כי בתקופה בה התקיים הקורס פעלו במבנה המכללה שני גופים: המכללה והמל"ן. מי שהפעיל את הקורס היה המל"ן ולא המכללה, ולראיה כל ההתכתבויות של התובע היו עם המל"ן. התובע אישר כי התקשר עם המל"ן אך עמד על טענתו כי המכללה נושאת באחריות לקורס. בתום הדיון החלטתי לצרף את המל"ן כנתבעת נוספת לתביעה, והוריתי לשתי הנתבעות להגיש כתבי הגנה.

המכללה חזרה בכתב הגנתה על טענתה כי הקורס המדובר אליו נרשם התובע היה קורס של המל"ן ואין לו כל יריבות עם המכללה. נטען כי המכללה הוקמה בשנת 1994 על מנת שתשמש בעיקר מרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, והיא גוף נפרד מהמל"ן. התובע נרשם לקורס של המל"ן ולראיה שילם את כל תשלומיו לגורם זה. עוד טענה המכללה כי סממני המכתב שקיבל התובע עם פתיחת הקורס מסירים כל ספק בכך שהקורס הוא של המל"ן. המכללה טענה כי באתר האינטרנט שלה אין כל אזכור לקורס המדובר וגם מסמך תאור תכניו של הקורס שצרף התובע לכתב תביעתו נושא לוגו של המל"ן.

המל"ן לא הגישה לבית המשפט כתב הגנה, אך אין בידי אסמכתא כי החלטת בית המשפט הומצאה לה. המכללה טענה לקראת המועד שנקבע לבירור התביעה כי המל"ן אינה גוף פעיל ובקשה היתר להמציא את כתב התביעה לבעלי מניותיה, אולם דחיתי את הבקשה.

המל"ן לא התייצבה לדיון בתביעה, ולכן נשמעו רק עדויות התובע נציגי הנתבעת.

התובע חזר על האמור בכתב תביעתו, והוסיף כי הופנה לקורס על ידי אנשי השיווק של המכללה, כי כאשר עלה הקורס על שרטון קיים מגעים ממושכים עם גב' קולן, מנהלת המכללה, שהתעלמה מבקשותיו לפגישה. לבסוף הפנתה אותו גב' קולן למר ברוכין. מר ברוכין קיים ביום 23.7.08 פגישה עם התובע ותלמידים נוספים ולאחר הפגישה נתן להם מסמך (ת/1) ולפיו ביצע לבקשתם מספר שינויים בקורס (לרבות מינויו של ד"ר חיים מלמד כרכז הקורס) וכי הוא מקווה כי פעולות אלה יהיו לשביעות רצונם של התלמידים. בסוף המסמך כתב מר ברוכין כי "צוות לימודי החוץ ימשיך לעמוד לשרתוכם ככל שיידרש". על גבי המכתב מתנוסס הלוגו של מכללת רעננה. התובע הציג לבית המשפט תעודת גמר של הקורס "מנהל עסקים" בן 220 השעות בשנים 2008-2007 שקיבל תלמיד אחר. על גבי התעודה מתנוסס הלוגו של מכללת רעננה, וחתומים עליה הרכז האקדמי אלי מרון, מנהל לימודים חוץ אקדמיים מר ברוכין וגב' קולן. עם זה התובע הודה כי החשבוניות עבור תשלומי הקורס הן על שם המל"ן. התובע טען שהבין כי למכללה ולמל"ן בעלים משותפים וכך אמרו לו אנשי השיווק של המכללה.

מר שי ניסים, מנהל המכללה, העיד כי המכללה איפשרה למל"ן לקיים קורס במבנה שלה תמורת דמי שכירות ו כיוון שהאוניברסיטה הפתוחה נתנה נקודות אקדמיות לבוגרי הקורס בתנאי שהמכללה תפקח על תכניו. מר ניסים אישר שמר ברוכין היה חלק מצוות המכללה.

מר ברוכין, שהיה מנהל לימודי חוץ במכללה מפברואר 2008 עד אוגוסט אותה שנה העיד כי שאלת אחריותה של המכללה לתכני הקורס היא שאלה "קשה". מר ברוכין היה אחראי על התפעול האדמיניסטרטיבי של הקורס. הוא כתב את המסמך ת/1 לאחר פגישה עם תלמידים, לרבות התובע, אשר טענו כי מרכז הקורס, מר אלי מרון, משנה להם את מועדי ההנחיות ללא תאום מוקדם עמם. לדבריו נקרא לפתור בעיה זו ובעיה זו בלבד. גב' קולן, שהיתה ממונה עליו, היא שבקשה ממנו להתערב בעניין. מר ברוכין טען כי למיטב ידיעתו התלמידים קיבלו קורס במחשבים וסביר להניח שגם חשבונאות פיננסית, אך אין לו ידיעה על כך.

ההכרעה

אין מחלוקת של ממש בין הצדדים כי הקורס "מנהל עסקים" בו למד התובע במבנה המכללה לא התנהל כשורה. לא כל התכנים שהובטחו אכן הועברו, המרצים התחלפו תדיר וכך גם רכזי הקורס ומנהליו. תלמידי הקורס, והתובע ביניהם, העלו טענות נגד המתרחש בקורס, וטענותיהם נפלו על אוזן ערלה. רק בשלב מאוחר למדי התקיימה פגישה בינם לבין מר ברוכין.

באותה פגישה נדונו, בניגוד לדבריו של מר ברוכין בעדות, מספר נושאים. המכתב ת/1, שמר ברוכין אישר שכתב, מדבר בעד עצמו. על פי האמור בו סוכם כי מרצה חדש ירכז מעתה את הקורס ויטפל בשורה של נושאים: העברת הקורס "הקמת עסק קטן", טיפול בנושא עבודת הגמר, ייעוץ לתלמידים בנושא עבודת הגמר, זמינות לתלמידים בטלפון או במייל, בדיקת עבודת הגמר ומתן הערות. המכתב ת/1 תומך באופן ברור בגרסת התובע אודות כשלי הקורס, ונוכח המועד המאוחר בו נתקיימה הפגישה אין להסיק דבר מן העובדה שאין בת/1 התייחסות ליתר הבעיות להתקיימותן טען התובע.