אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן שלום נ' הררי

בן שלום נ' הררי

תאריך פרסום : 04/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
47991-06-13
22/01/2014
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
שלום בן שלום
הנתבע:
דוד רפול הררי
פסק-דין

פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התביעה דנן עוסקת בדרישה לתשלום דמי שכירות חודשיים בגין השכרת יחידת דיור בחצר ביתו של התובע (להלן: "המושכר").

2.התובע טען כי חתם, עם הנתבע, על הסכם שכירות שהעתקו צורף לכתב התביעה (להלן: "החוזה") בו התחייב הנתבע לשלם 1,500 ₪ לחודש עד לתאריך 15.9.12 והחל מאותו יום (למשך תקופה נוספת שהוגדרה כ"תקופת האופציה") הועמדו דמי השכירות על סך של 2,000 ₪ לחודש. מעבר לכך דרש התובע לחייב את הנתבע להשיב לו 3,000 ₪ שהנתבע חייב בהתאם למסמך התחייבות עליו חתם.

3.הנתבע טען בהגנתו כי התובע מכר את המבנה בו נמצא המושכר למר בנימין קשתי (להלן: "קשתי") וכי בין התובע לקשתי ישנה מחלוקת לגבי הזכות על המושכר. הנתבע טען כי דמי השכירות עבור המושכר הועברו לקשתי בהתאם לחוזה שכירות של קשתי עם חברת ילדי חייל בע"מ (להלן: "החברה") שבבעלות אביו של הנתבע (להלן: "האב"). לכתב ההגנה צורף חוזה המכירה בין התובע ואשתו ובין קשתי, וכן צורף הסכם שכירות בין קשתי לבין החברה.

4.הנתבע טען, כטענת קיזוז, כי שילם חשבון חשמל בסך של 10,000 ₪ המתייחס למושכר וכן לנכס של התובע, ועל כן יש להפחית מכל סכום שייפסק נגדו, את הסכום שהיה על התובע לשאת בו בשל צריכת חשמל.

לנתבע ניתנה שהות, בסיום הדיון, להגיש אסמכתא לתשלום החשבון האמור, אך לא הגישה חרף חלוף המועד להגשתה. על כן, ניתן פסק הדין כעת ללא שהמסמך האמור נמצא בתיק.

דיון והכרעה

5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה ברובה, הכל כפי שיפורט להלן.

6.במקרה דנן, נחתם ביום 17.08.2011 הסכם בין הצדדים, ולא הועלתה טענה ממשית כנגד ההסכם מצדו של הנתבע. האב טען כי ביום 16.08.2011 הוא חתם – בשם החברה - על הסכם דומה עם אדם אחר, שרכש חלק מזכויותיו של התובע בנכס, וכי מכאן יש לקבוע שהתובע השכיר לבנו נכס שלא היה שלו. התובע השיב לטענה זו והבהיר כי החוזה שחתם עם הנתבע היה בנוסף ובהשלמה לחוזה הנוסף שנחתם בין קשתי לאביו של הנתבע, שכן הנתבע – שמנהל במקום גן ילדים – רצה להרחיב ולהגדיל את שטח הגן.

7.בהתאם להלכה הפסוקה, אדם מוחזק כמי שמבין את מהות והשלכות חתימתו, ועליו לבצע את התחייבויותיו החוזיות. לו סבר הנתבע כי חתם על החוזה בשל טעות, הטעייה, או ניצול כלשהו, יכול היה להודיע לתובע על ביטול החוזה לאחר שנודע לו על עילת הביטול. סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 שכותרתו "דרך הביטול" קובע כיצד יבוטל חוזה:

"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

8.אין ספק כי במקרה דנן, "גילה" הנתבע בשלב כלשהו כי נחתם הסכם שכירות על ידי החברה, להשכרת מבנה מקשתי. לו היה מדובר באותו מושכר בשני ההסכמים, היה צפוי הנתבע להודיע באופן מיידי וחד משמעי לתובע כי החוזה ביניהם מבוטל. במקרה דנן, הנתבע לא מסר לתובע כל הודעת ביטול ואף לא השיב לפניות התובע אליו (אשר צורפו לכתב התביעה).

בנסיבות אלה, לא ברור על מה מסתמך הנתבע בסברתו כי אינו מחוייב על פי החוזה עליו חתם עם התובע.

9.בענייננו, חלפו מעל 18 חודשים מאז חתם הנתבע על החוזה עם התובע, ועד להגשת התביעה, ובמשך תקופה זו – חרף פניות התובע לנתבע – לא נמסרה הודעת הנתבע לעניין ביטול החוזה. בנסיבות אלה משתמע מהימנעות הנתבע ממסירת הודעת הביטול, כי הוא ראה עצמו מחויב וקשור בחוזה השירות עליו חתם. החובה למסור הודעת ביטול, בתוך זמן סביר לאחר שהתבררה עילת הביטול, הובהרה בע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ. בנק אוצר החייל בע"מ [18.12.2011], שם קבע בית המשפט העליון כי:

"14. ב. אפילו בהנחה שהבנק הטעה את שני המנוחים, הרי שהיה עליהם להודיע על ביטול הסדר החוב תוך זמן סביר בהתאם לסעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי 'ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה - תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה'. במקרה דנן, חלפו כתשע שנים מאז חתימת הסדר החוב ועד הגשת התובענה בבית המשפט, ולאחר שבמהלך הזמן אף ננקטו הליכי הוצאה לפועל...

ג. הטענה כי המנוחים לא הבינו על מה הם חותמים, סותרת את ההלכה הידועה לפיה חזקה על אדם שיודע על מה הוא חותם וכי 'אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא' ... מי שמבקש לסתור חזקה זו מוטל עליו נטל כבד להוכיח את גרסתו, וכוחה של החזקה יפה במיוחד כאשר מדובר במסמך מהותי..."

10.בדומה, קבע בית המשפט בת.א.(שלום ת"א) 42050-10-10, עו"ד יאיר יעקובוביץ נ' נחום נפשי [01.10.13] כי:

"בסעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א-1970, נקבע: 'ביטול החוזה יהיה כהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה...'

3.8הלכה פסוקה ועקבית ואין עוררין עליה כי על הודעת הביטול להיות ברורה ובלתי מסוייגת ולהעביר למפר מסר חד משמעי בדבר כוונת הנפגע להביא את החוזה לידי גמר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ